בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממשלת המעבר אישרה מתווה ליישוב הבדואים

ביקורת מימין ומשמאל על כך שהממשלה הזמנית הצביעה על הצעת ההחלטה שכלל לא פורסמה בציבור, ושלא נשמעו ההתנגדויות לה מקרב תושבי הפזורה

6תגובות

הממשלה אישרה היום (ראשון) הצעת החלטה להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הכוללת נוסח חדש ליישום דו"ח פראוור. ההצעה מכילה שינויים שנעשו בחוק להסדרת תביעות הבעלות של הבדואים, לאחר הליך שימוע שריכז השר בני בגין."מטרת ההחלטה ההיסטורית הזאת", אמר בדיון ראש הממשלה בנימין נתניהו, "היא לשים קץ למציאות שבמשך 65 שנה איבדה המדינה את השליטה באדמות". ההצעה לא פורסמה בציבור טרם הישיבה, ובפרט לא בקרב התושבים הבדואים בנגב.

נציגים מהמגזר ופעילים למען זכויות הבדואים הביעו זעם על אי-פרסום ההחלטה ומתחו ביקורת על כך שההצעה אושרה על ידי ממשלת מעבר. עם זאת, בג"ץ דחה בסוף השבוע עתירה של תנועת "רגבים" המזוהה עם מחנה הימין, נגד ההצבעה על ההצעה היום בישיבת הממשלה. העותרים טענו כי הממשלה מכהנת כממשלת מעבר, וכי לשרים לא התאפשר לדון בהמלצות לעומקן.

"הם לא היו צריכים להעביר את החוק הזה. הם היו צריכים לשבת עם התושבים הבדואים למו"מ ולא לכפות עליהם פתרון כחוק - אנחנו לא מקבלים את זה", אמר בתגובה להחלטת הממשלה ראש מועצת הכפרים הבלתי מוכרים, איברהים אלווקאלי, "מדובר בגורלם של עשרות אלפי אנשים. אנחנו נילחם בכל הכוח שלנו על הזכויות שלנו". לדבריו, "זו תוכנית שלא ניתנת ליישום. התוכנית היא נגד האוכלוסייה הבדואית. אנחנו רוצים פתרון, אבל לא כזה שמנותק מהתושבים. כנראה שבממשלה שכחו שמדובר באנשים. יש לנו זכויות על הקרקעות - אף אחד לא עושה לנו טובה".

אליהו הרשקוביץ

גם פיני בדש, ראש מועצת עומר, תקף את ההחלטה, שלדבריו דווקא "מהווה כניעה של הממשלה ללחץ של הבדואים". "אני חושב שהממשלה מוכיחה חוסר נחישות וכניעה ללחצים, והמשמעות של המהלך היא שינוי בהחלטה הקודמת שלה ונתינה במתנה של עוד 100 אלף דונם בנגב", אמר בדש והוסיף: "לדעתי אף אחד מהשרים לא התעמק בשינוי ההחלטה היום. זה מסר לבדואים שאומר: 'אל תסכימו לשום החלטה. ככל שתלחצו - תשיגו יותר'. לפי ההחלטה החדשה יש באפשרותם לקבל קרקעות בנגב המערבי, שם אין בכלל התיישבות בדואית; בהחלטה הקודמת הם לא קיבלו שטחים  באזורים שממערב לכביש 40, למעט משולש רהט, והיום מחקו את הסעיף הזה והם פותחים פתח לבאות". לדברי בדש, "בהחלטה הקודמת של גולדברג, נאמר כי לא תינתן תמורה בקרקע לשטחי מרעה ולשטחים הרריים, ואילו בהחלטה החדשה הם מקבלים 25% מהשטח. המשמעות היא שבהחלטת גולדברג ניתנו 30%, והיום נותנים להם כ-75% מהקרקע".

"אנו מצרים על החלטת הממשלה. מדובר בטעות היסטורית שמציבה סימן שאלה גדול על עתיד הנגב", נמסר בתגובה מתנועת רגבים, שכאמור עתרה כבר נגד הכוונה להעלות את התוכנית להצבעה בשבוע שעבר, "די היה להקשיב לקולות הבדואים ביממה האחרונה כדי להבין שהם אינם מתכוונים לשתף פעולה עם כל תוכנית שתציע להם פחות מ-100% מהקרקעות שעליהם הם יושבים היום. לכן, החלטת הממשלה הנוכחית היא שלב נוסף בשחיקת העמדה הישראלית. הניסיון של ראש הממשלה להציג את ההחלטה כאילו תשמור על אדמות על המדינה ותסייע לפיתוח הנגב, הוא אחיזת עיניים וזריית חול בעיני הציבור. למרבה האבסורד, החלטת הממשלה לא מקרבת אותנו לפתרון הבעיה אלא רק מרחיקה אותנו ממנו. מדובר בהחלטה שערורייתית שהתקבלה באופן לא חוקי בשל היות הממשלה ממשלת מעבר שכבר אינה נהנית מאמון הכנסת. עוד בימים הקרובים נעתור בשנית לבג"ץ בדרישה לביטולה של ההחלטה".

לדברי הד"ר תאבת אבו ראס, מנהל שלוחת המרכז המשפטי "עדאלה" בנגב ואחד המומחים בסוגיה, ההחלטה החדשה לא שונה במהותה ממתווה פראוור ולא תספק את צרכי הבדואים בנגב, למרות הניסיונות להציגה כנדיבה. "אנחנו לא קיבלנו את ההצעה בצורה מסודרת ומפורטת לפני שהובאה לאישור הממשלה וזה כשלעצמו חמור מאוד", אמר אבו ראס, "ממה שנודע לנו, מדובר במתווה מסורבל ומורכב. בסופו של דבר הבדואים יאבדו את רוב אדמותיהם תמורת הכרה סמלית בכמה כפרים". גם בפורום לדו-קיום בנגב הביעו דאגה: "מדאיג מאוד בעינינו שמהלך שיש לו חשיבות מכרעת לציבור כה גדול של אזרחים נעשה בחשאי והרחק מעיני הציבור ומאחורי גבם של האזרחים שעתידם מונח על הכף".

אליהו הרשקוביץ

מעורבים בפרטים ציינו כי ההחלטה להביא את המלצות בגין לאישור נובעת מכך שהאחרון אמור לסיים את תפקידו בקרוב. מאחר שהוא לא יישב בממשלה הבאה, ביקש בגין להביא את ההמלצות לאישור כדי לא לעכב אותן. לפני הדיון נערכה בדיקה משפטית של משמעות קבלת ההחלטה בטרם הוקמה ממשלה חדשה. המסקנה היתה שניתן לקבל החלטה בנידון כיוון שזו השלמת תהליך חשוב שבו התחילה הממשלה הנוכחית. כמו כן נקבע שההחלטה לא כובלת את ידי הממשלה הבאה ומשאירה בידיה את האפשרות לבצע שינויי חקיקה בעניין במידת הצורך.

עוד בסוף השבוע דחה בג"ץ עתירה שהגישה תנועת רגבים בדרישה לאסור על ראש הממשלה להעלות היום לדיון הממשלה את ההמלצות שגיבש בגין. השופטים אשר גרוניס, עוזי פוגלמן ונועם סולברג קבעו כי העתירה הוגשה מוקדם מדי, לפני שהממשלה החליטה בנושא, ועל כן דינה להידחות על הסף. בהחלטתם כתבו כי "לא ייגרם לעותרת כל נזק שאינו בר-תיקון מעצם קיומו של הדיון. לאחר שתתקבל החלטת הממשלה (ככל שתתקבל החלטה כאמור), תהיה הדרך פתוחה בפני העותרת לעתור נגדה".

בעתירה שהוגשה נגד ראש הממשלה, השר בני בגין והיועץ המשפטי לממשלה, טענה תנועת רגבים כי אחת ההמלצות שהובאו לאישור הממשלה הינה הגדלת התמורה שתינתן בקרקע לבדואים שיעברו ליישובים מוסדרים מ-50% מהשטח עליו הם תובעים בעלות, כפי שהמליצה ועדה בראשות השופט אליעזר גולדברג, ל-63%. לטענת העותרים שינוי זה נוגע לקרקעות בשטח של יותר מ-30 אלף דונם. המלצה אחרת, על פי העתירה, הינה להעביר אל המדינה את נטל ההוכחה להחזקתה בקרקע – שינוי שלטענת תנועת רגבים עתיד להשפיע על היקף התמורה שתינתן לבדואים בכסף ובקרקע – בהיקף של עשרות אלפי דונמים ועשרות מיליוני שקלים.

התנועה טענה כי בניגוד למקובל, הדו"ח לא פורסם לעיון הציבור באתר מזכירות הממשלה, והמשמעות התקציבית שלו לא פורטה בהצעת ההחלטה שהופצה לאישור השרים ביום חמישי האחרון. "מכך ניתן ללמוד כי ההצעה מובאת לממשלה בהליך חפוז, מבלי שהיא הועברה כמתחייב להתייחסות מקצועית של משרדי הממשלה, ומבלי שנבחנה אפילו משמעותה הכלכלית", נכתב בעתירה.

"לסיכום", נכתב בעתירה, "ממשלת מעבר, המכהנת לאחר שכבר נבחרה כנסת חדשה ובעיצומם של מגעים להרכבת קואליציה ולכינון ממשלה חדשה, מתעתדת לקבל החלטה מרחיקת לכת המשנה מדיניות שנקבעה בהחלטת ממשלה קודמת וזאת באמצעות מחטף שאינו מפורסם לציבור, ושהשרים עצמם, שאמורים לקבל את ההחלטה בעניין, קיבלו קרוב ל-100 עמודי תוכן סבוך ומורכב רק ביום חמישי בשעות אחר הצהריים כאשר עליהם להצביע ולאשר את השינויים האמורים כבר בבוקרו של יום ראשון". התנועה טענה כי "יהא זה נאיבי, בלשון המעטה, לחשוב שהשרים ישקיעו את שעות מנוחת סוף השבוע (לאחר תקופת בחירות מתישה) בכדי לצלול לנבכי הסוגיה".

במקביל מתקדם גם חלקו השני של דו"ח פראוור העוסק בהליך להסדרה תכנונית של הכפרים הלא מוכרים, שלא הובא היום לאישור הממשלה. הממשלה שכרה את השירותים של חברת תכנון שחילקה את הנגב לכמה מרחבים ומנסה לקדם הליך להסדרת ההתיישבות הבדואית. הגורמים המקדמים הליך זה טוענים שהוא ישמור על העיקרון שקבע השופט גולדברג בדו"ח על ההתיישבות הבדואית שהכין עבור הממשלה, ועל פיו מרבית התושבים הבדואים יוכלו להישאר במקומות שבהם הם מתגוררים כיום. חלקם ידרשו לעבור מרחק קטן, על מנת לרכז את הבנייה בכפרים שיזכו להכרה.

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "המלצות השר בגין הוכנו כבר לפני כמה חודשים והבאתן לממשלה הושהתה בעקבות ההכרזה על הקדמת הבחירות. ראש הממשלה קבע כי ההמלצות יובאו בפני הממשלה לאחר הבחירות – ועתה הן הובאו ואושרו על פי הסיכום, ובהתאם לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. בד בבד עם הליך ההידברות חסר התקדים, הוקם מטה יישום להתיישבות ולפיתוח כלכלי של האוכלוסיה הבדואית בנגב בראשות דורון אלמוג (אלוף מיל'), לטיפול בשלל היבטיה של הסוגיה, שכבר פועל ממשרד ראש הממשלה. על מנת לסייע במהלך ולשפר את התיאום בין הגורמים השונים, הועברה גם הרשות להסדרת התיישבות הבדואים למשרד ראש הממשלה. יש לציין כי בשנים אלה הנגב עובר וצפוי לעבור תהליך פיתוח מואץ שיביא לשגשוגו, כתוצאה מהשקעות ממשלתיות אדירות בפרויקטים בתחום התחבורה - רכבות וכבישים, מעבר צה"ל לנגב, פיתוח אזורי תעשייה והשקעות נלוות של המגזר העסקי". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו