בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להוציא את בית"ר מתוכנו

אם האוהדים ה"אחרים" של בית"ר וההתאחדות לא מצליחים להקדים רפואה למכת הגזענות, אין ברירה אלא לתלות תקווה בגורמי חוץ

42תגובות

לפני עשרה ימים, לקראת המשחק בין הפועל תל-אביב ובית"ר ירושלים, טילפנו אלי מ"כל העיר" הירושלמי, ושאלו אותי אם יש לי משהו להגיד. בוודאי שהיה לי. אמרתי, שלא רק במשחק הזה, בכל משחק אני מאחל לבית"ר תבוסה, כי זאת קבוצה שרבים מאוהדיה הם אספסוף נקלה. קיבלתי, כצפוי, לא מעט תגובות נזעמות, ואלו שלא זעמו, רק נזפו בי, הטיפו לי מוסר על הכללה שגורמת עוול: יש גם אוהדים אחרים, אפילו כמה מחבריך הטובים.

וזאת בדיוק הבעיה, ב"אחרים". כי אסור להיות אוהד של מועדון ספורט, שמעולם לא הסכים לשלב שחקן ערבי בשורותיו. ולא משום שלא נמצא כזה – שלא יספרו לנו מעשיות – אלא משום ש"היציע המזרחי" מתנגד ומפיל את חיתתו על ההנהלה ועל השחקנים; והיציע המזרחי הוא כותל המזרח של הקבוצה.

והבעיה היא גם בהנהלה החרופה, שהופכת כעת את ארקדי גאידמק לחסיד אומות עולם. היא ממלאת את פיה במים המזוהמים האלה, ומפעם לפעם מסננת עמדה, שאמנם לא מסכימה להתנהגות האוהדים, אך מסוגלת להבין  אותה. ואולי באמת מוטב שתשתוק, כי כאשר היא מדברת – האוזניים מצילות. הנה, רק אתמול, לאחר שהונפה כרזת הדיראון – "בית"ר טהורה לעד" – ונשמעו קריאות השטנה, התראיין המאמן הנבער כדי לומר, שאין להדיר את כל המוסלמים בעולם, רק את הערבים מאירופה ומכאן.

לו טדי חי היום איתנו, בוודאי היה תובע להסיר את שמו מהאצטדיון המקולל הזה. קולק ידע מניין הוא בא, ולאן התופעות הללו מוליכות. אני מאמין, שבמקרה זה יש לי היתר לדבר גם בשמו.

עכשיו יישמעו הגינויים מכל העברים, בית המשפט והמשטרה ירחיקו שניים-שלושה אוהדים מהיציעים, אפילו ההתאחדות הישראלית לכדורגל תסתייג בחומרה, אך כל זה לא יעזור. סרטן-דם-טהור לא יירפא בשיטות קונבנציונאליות, ואין מנוס אלא להחליף את שיטת הריפוי וההחלמה:

האוהדים ה"אחרים" חייבים לשמור נפשם ולהתרחק, לתת לקבוצתם גט כריתות. אי אפשר להוקיע את מיכאל בן ארי ואת אריה אלדד, ובכל זאת להצביע בעדם ובעד תורת הגזע שלהם; אי אפשר לייחל כל שבת לניצחון של כנופיית שחקנים, שאינם מפסיקים מיד את המשחק למשמע הנאצה. כל מי שאינו נפרד עכשיו מקבוצת נעוריו, מבייש את הנער שהלך פעם לימק"א.

וההתאחדות לכדורגל אינה יכולה להסתפק עוד בדין משמעתי, בעקבות דו"ח המשקיף. השגרה לא עשתה את שלה במקרים דומים קודמים, והיא צריכה ללכת לעזאזל. על ההתאחדות להקיא את בית"ר מקרבה, שישחקו האלילים לפני עכו"מיהם, אך לא תחת חסות ציבורית. שאבי לוזון, היו"ר, לא יסב את מבטו לצדדים, ולא ישלה את עצמו: הנגע שפושה במועדון אחד, ידבק בקרוב בהתאחדות כולה שתהפוך למצורעת. ומדוע בעלי הקבוצות האחרות מתעלמים לפי שעה – לא ראו, לא שמעו? אולי כי הם מרגישים שגם המועדונים שלהם אינם בדיוק מעוזי הנאורות, וכי הרעה עלולה לכלות גם אליהם.

ייתכן שכבר מאוחר מדי, כי לא הקדמנו רפואה למכת הגזענות. אם כך, אין ברירה אלא לתלות תקווה בגורמי חוץ, בהתאחדות האירופית והבינלאומית; אולי הן יתירו אותנו מבית המשוגעים, שממנו איננו יכולים להשתחרר בכוחות עצמנו, ושמא לא מספיק רוצים. ייצא הקול משם, ויבהיר: הקבוצה הזאת שלכם מירושלים לא תוכל לבוא בקהלנו, היא מבחינתנו אישיות ספורטיבית בלתי רצויה. ואם אתם לא תמהרו להוציא אותה, אנחנו נוציא אתכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו