בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בן עריק לי

הצבא לא מניח לחייל שברח כדי לסייע למשפחתו

צה"ל מחפש אחר בנה של מיטל, החולה בסוכרת קשה. אבל אולי עדיף לעזור לבחור שברח כדי להיות עם אמו ואחיו שחיים במחסור

62תגובות

כמות הקשיים שאיתה מיטל מתמודדת עצומה - בין השאר היא סובלת מסוכרת קשה הגורמת לפעמים לאובדן הכרה - אבל את כאביה שלה היא לא סופרת. "רק תעזרו לבן שלי", היא מתחננת לפני כל מי שמוכן להאזין, ובכוחותיה הדלים מנסה להפוך כל אבן כדי להציל את נפשו המיוסרת.

לכאורה, דינו של הבן לשבת בכלא. לפני שנה וחצי, עם תום הטירונות בחיל הים, הוא ברח מהצבא, נמלט הביתה. קדם לכך ניסיון בריחה נוסף במהלך הטירונות, אולם אז הסגיר עצמו וישב במחבוש 14 יום. אלא שבפעם השנייה הוא כבר לא הסתכל אחורה. באינסטינקטים של ילד שאביו נטש אותו ואת שלושת אחיו, בן בכור שעול אמו החולה ופרנסת משפחתו מוטל על כתפיו - הוא הרגיש שהוא חייב לחזור הביתה. להיות שם בכל פעם שאמא מאבדת את ההכרה, בכל פעם שאחיו הצעירים עומדים מבוהלים מול הפרמדיקים ששוב מפנים אותה.

הכניסה ללשכת הגיוס בחיפה
מורן מעיין / ג'יני

מיטל לא מצדיקה את מעשיו, להיפך. את ארבעת בניה חינכה לאהבת מולדת, לנתינה, הבן השני משרת בצה"ל והכל בסדר, רק הבכור, היא יודעת, כל כך קשור אליה, כל כך רגיש, אחר. כנראה שאינו מתאים למסגרת הצבא. במסגרת סוגיית השוויון בנטל, המעסיקה את הציבור הישראלי, מוכנים לדבר על מסגרות מיוחדות של שירות לאומי לחרדים - משום שאינם מתאימים לשירות צבאי רגיל - אבל משום מה אין מדברים על חלופות לחילונים שמסיבות שונות אינם מתאימים למסגרת הצבאית הרגילה.

"הבן שלי אף פעם לא היה ילד של מסגרת, אבל הוא כל כך השתדל", אומרת מיטל. "אחרי הטירונות הוא נשבר בגלל המצב של אחיו ובגלל המחלה שלי, והרגיש שהוא חייב לקחת אחריות ולהיות שם. מש"קית ת"ש שאליה פנה אמרה לו לחכות, אבל הוא לא היה מסוגל".

אלא שהחלטת הבן היתה הרת אסון. הצבא מחפש אותו דרך קבע כדי להשליכו למאסר, הוא מתחבא, למעשה חי כאדם שאינו קיים. בקופת חולים הוא אינו מוכר והוא לא יכול לעבוד, ומצבו הנפשי הולך ומידרדר. דיכאון קליני והתקפי חרדה הם רק חלק מהסימפטומים. וכל זה קשור למצב האיום שבו נמצאת המשפחה. לפני כמעט עשור עזב האב, מותיר חובות לבנקים ולבעלי עסקים שמגיעים היום ליותר ממיליון שקל. מיטל חיה מקצבת נכות בלבד, בסך 3,700 שקלים בחודש. היא ויתרה על בקשה לדמי מזונות מהביטוח הלאומי, משום שכך היתה נשללת ממנה קצבת הנכות.

אתמול התקשרו מתאגיד המים של העיר הצפונית שבה היא חיה כדי להודיע שמחר מנתקים לה את המים, אלא אם תשלם אלף שקלים עכשיו ולאחר מכן את החובות שייפרסו, בנוסף לחשבונות השוטפים. הבנים המתבגרים, הצעיר בן 12, ישנים על מזרנים, הדלות שולטת בכל. "ולמרות כל מה שאני עוברת אני חייבת קודם כל להתדפק על כל דלת, לנסות לעזור לילד שלי, כי הוא קורס. הוא כלוא בתוך עצמו ולא יכול לקבל עזרה רפואית אפילו".

הבן השני, המשרת כחייל עכשיו, פנה לצבא וביקש זכאות למה שמכונה "תשלומי משפחה" או לפחות אישור לעבוד, אבל מיטל מספרת ששתי הבקשות לא התקבלו. מיטל התחילה הליך של פשיטת רגל אבל הדרך עוד ארוכה. "אני יודעת שזה נשמע חוצפה, אבל אני מבקשת בכל לשון של בקשה עזרה בשחרור בני מצה"ל. במצבו הוא לא יכול להועיל לאף אחד. אנא עזרו לי להציל את בני".

אין ספק שצריך לתת למדינה ושהשירות בצה"ל הוא מרכיב מרכזי בנתינה הזאת, אבל כשמדינת הרווחה אינה קיימת, כאשר המדינה מפקירה אנשים למלחמת קיום אכזרית - ייתכן שאין זה הוגן מצדה לדרוש מבחור צעיר לתת לה במקום לסייע לבני משפחתו, כאשר הוא היחיד שרואה אותם בסבלם, כאשר הוא יודע שאיש מלבדו לא ידאג להם. במקרה הזה, נראה כי שחרורו של בנה של מיטל רק יועיל לכל הצדדים, באשר הוא עשוי להיות תחילת הדרך לשיקומה של המשפחה האומללה הזאת.

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל לא מנהל מו"מ עם עריקים, ועל החייל להסדיר את מעמדו".

תיקון והבהרה

בשבוע שעבר פורסם כאן סיפורו של יונתן בן השמונה וחצי, שעבר התעללות מינית קשה במשפחתון שבו חי. בטעות מצערת נכתב כאן, כי המשפחתון שבו בוצעה הפגיעה המינית שייך ל"עמותת אור שלום", ולא היא. מדובר בעמותה קטנה בהרבה. "אור שלום" הוא הארגון הגדול בישראל, המטפל בילדים שהוצאו מביתם על ידי שירותי הרווחה. הארגון מפעיל מערך תמיכה ייחודי למשפחות אומנה חדשות כולל ליווי צמוד והנחייה טיפולית. משרד הרווחה מעניק אומנם סיוע כספי חודשי בסיסי למשפחות אומנה, אבל הילדים זקוקים לתשומת לב ותעצומות נפש, אשר מי שבוחר להעניק אותם אין ספק שהוא עומד בחוד החנית של ההתנדבות בישראל. בימים אלה מחפשים במשרד הרווחה וב"אור שלום" משפחות אומנה חדשות ל-40 ילדים שהוצאו מביתם. משפחת אומנה היא הסיכוי האחרון של הילדים האלה לגדול בבית חם, עם דמות אם ואב, ולזכות באהבה שכל כך חסרה להם. משפחות המעוניינות לקבל פרטים נוספים, מוזמנות להתקשר ל"אור שלום": 9936925-02

orlyv10@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו