בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כמה כסף חייבת כימיקלים לישראל לציבור

החברה מתגאה בדו"חותיה ב"שקיפות מרבית", אך מונעת מהציבור לדעת כמה היא חייבת לו. לטענת המדינה סך החוב הוא 291 מיליון דולרים

19תגובות

בדו"ח האחריות התאגידית השנתי שלה, מתגאה חברת כיל (כימיקלים לישראל) בשקיפות עסקיה ובמעורבות בקהילה. המלה "שקיפות" מוזכרת בדו"ח 19 פעמים, בצד מחויבות ל"דיווח ציבורי בתחומי החברה, הכלכלה והסביבה", "עקרונות מתקדמים של ממשל תאגידי" ו"שקיפות מרבית כלפי מחזיקי העניין".

אבל קשה להסביר כיצד מחויבות זו מתיישבת עם העתירה שהגישה החברה, בשבוע שעבר, לבית המשפט המחוזי בירושלים, נגד משרד האוצר, ובה התנגדות לגילוי המסמכים בתביעה שהגישה המדינה נגדה. המדינה דרשה מכיל תשלום תמלוגים חסרים בגובה 291 מיליון דולר. המדינה והחברה דנים בתביעת התמלוגים בהליך בוררות שמנהלים השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן ועוה"ד רם כספי ואלקס הרטמן.

כיל היא החברה-האם של מפעלי ים המלח, שהופרטה בשנות ה-90, עד למכירת גרעין השליטה ב-1995 לשאול אייזנברג. ב-1999 הוא מכר את הקונצרן למשפחת עופר. משנות ה-90 החברה היא גם חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, ומחויבת בדיווח לציבור המשקיעים שלה.

תביעת המדינה לתמלוגים החסרים הוגשה לפני כשנתיים. הליך ההוכחות בה, ושמיעת העדים, יסתיים רק במארס. הדיונים בתביעה מתנהלים באיפול וחיסיון מוחלטים. לאחר בקשות רבות לפתוח את דלתות הדיונים, השתכנע לאחרונה משרד האוצר שהם צריכים להתנהל בשקיפות. עיתון "הארץ", עמותת "אדם טבע ודין" והתנועה לאיכות השלטון, הם שהגישו בקשות למשרד האוצר לפתוח את הדיונים, לפי חוק חופש המידע.

לאחר הגשת הבקשה, הבהיר האוצר במכתב שאין מניעה לגילוי כל המסמכים המבוקשים, להוציא הסודות המסחריים. את המכתב הזה מכנה כיל "המכתב מעורר התדהמה". כיל הביעה התנגדות לגילוי המסמכים, אך באוצר דחו את טענותיה והודיעו בנובמבר שבכוונתם לגלותם. לכיל היו 45 ימים לערער על ההחלטה בעתירה מנהלית לבית המשפט.

"מפעלי ים המלח סבורים שאסור למשרד האוצר למסור את המסמכים המבוקשים", נכתב בעתירה שהוגשה בשבוע שעבר. המסמכים המבוקשים הם כתבי התביעה וההגנה, אלפי עמודי הפרוטוקולים של הדיונים, פרוטוקולים עתידיים, חוות הדעת ותצהירים, כנהוג בכל דיון בבתי משפט. גם במקרה של ועדת ששינסקי, שדנה בגובה תמלוגי הגז והנפט, היו חוות הדעת ועמדות הצדדים גלויות לציבור.

הנימוקים בעתירת כיל מעטים. עיקרם הטענה שהמסמכים מפורטים וכוללים מידע מסחרי. בכיל גם מסתמכים על כך שהדברים כבר פורסמו, ומפנים לכתבות בתקשורת. בעתירה נכתב: "ישיבות הבוררות תועדו באמצעות פרוטוקולים מפורטים (1,500 עמודי תמלול). המסמכים המבוקשים כוללים פרטים רבים, בין היתר, שיטות תמחור, עלויות ייצור, רשימת לקוחות, נתונים על מכירות, מידע שיווקי ומידע מסחרי רב הנוגע לאופן ניהול עסקיה של מפעלי ים המלח וחברות נוספות שכלל אינן צד להליך הבוררות".

אחד הנימוקים מתייחס לכך שבעבר הגישה חברת חיפה כימיקלים, המנהלת הליך בוררות עם מפעלי ים המלח על מחיר האשלג שיימכר לה, בקשה דומה לקבל את כתבי הטענות. מפעלי ים המלח התנגדה ועתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים. לבסוף הגיעו מפעלי ים המלח וחיפה כימיקלים להסכמה שהחברה תמשוך את בקשתה, והעתירה נמחקה.

עוד טוענת החברה כי משרד האוצר פועל בניגוד עניינים חריף בכך שהוא צד ובעל אינטרס לזכות בהליך הבוררות, ועם זאת המכריע אם לפרסם את המסמכים. עוד טענה ש"במסגרת האיזון בין זכות הציבור לדעת מצד אחד, ובין אי-פרסום ברבים של המסמכים המבוקשים, נוטה הכף באופן ברור וחד משמעי לצד אי-מסירת המסמכים המבוקשים על פי חוק חופש המידע... חוק חופש המידע לא נועד להפוך הליך משפטי, שככלל נחשב לסודי או חשאי, להליך פומבי".

מנגד, אדם, טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון טוענות שמלכתחילה לא היתה המחלוקת צריכה להתברר בבוררות. חוק הזיכיון אמנם קבע שבעת מחלוקת יש לפנות לבוררות, והמדינה ומפעלי ים המלח סברו שהמחלוקת בנוגע לתמלוגים נכללת בקטגוריה זו, אך בארגונים סבורים שלא לכך התכוון המחוקק. בנוסף לזה, החוק נחקק כשמפעלי ים המלח היתה בידי המדינה ולא עודכן כשהחברה הופרטה. שני הארגונים מסרו, בתגובה לעתירה, שהיא "מעידה שיש לכיל מה להסתיר מהציבור ולכן נוח לה לנהל את ההליך במחשכים... מדובר במידע ציבורי מובהק הנוגע למשאב טבע השייך לכלל הציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו