בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פנסיון היהודים ברומא והיומן האבוד בת"א

70 שנה אחרי שמאות יהודים תועדו בספר האורחים של הפנסיון של יצחק אליהו פינס ברומא, הוא נמצא בפח אשפה בת"א, ופענוחו ביד ושם חושף צוהר לתקופה של פחד ותקווה

23תגובות

ביולי 1939, שבועות ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בא הד"ר יוסף בורג, לימים שר בממשלות ישראל, לפנסיון-מסעדה קטן ברומא. בורג, לדברי בנו, אברום בורג, עסק באותם ימים בהשגת סרטיפיקטים ליהודי אירופה וזו היתה ככל הנראה הסיבה למסעו לרומא. כמו יהודים רבים בחר בפנסיון פינס, בשל היותו הכשר היחיד ברומא. בצאתו התפנה לכתוב הקדשה לבעל הבית בספר האורחים, כפי שעשו רבים לפניו. ואולם בורג לא הסתפק בהקדשה פשוטה, וכתב באקרוסטיכון (ראשי תיבות) את שם של בעל הבית: "פרדס יש בתורה, ידעתי והיה לי לאורה, נודע לי עתה פינס לתהילה, סמך ושמח עליו בזו הקהילה".

כ-70 שנים מאוחר יותר הלך ברחוב ריינס בתל אביב אדם בשם אריאל שלום, והבחין בספר כתוב בכתב יד מונח בפח האשפה. שלום אסף את הספר, אך לא הצליח לפענח אותו, ולאחר התייעצויות העביר אותו ליד ושם, שם גילו שמדובר בספר האורחים של הפנסיון היהודי. אחרי תחקיר קצר ובזכות מעט מזל גם אותרו בני משפחתו של בעל הפנסיון, יצחק אליהו פינס. פענוח ההקדשות פותח צוהר לעולם של מקלט רעוע ליהודים נודדים, בעיקר ממזרח אירופה, שרומא היתה תחנת המעבר בדרכם להימלט כדי להציל את חייהם.

פינס נולד ב-1883 בבלארוס והתגלגל לרומא לאחר שבעירו נערך פוגרום. ב-1922 ייסד את הפנסיון, שהפך עד מהרה למוסד יהודי חשוב, כפי שמתעד היטב ספר האורחים. על הסערה שעבר באותן שנים העולם היהודי באירופה ניתן ללמוד ממגוון השפות בו, כשההקדשות נכתבו, בין היתר, בעברית, אנגלית, הונגרית, פולנית, יידיש, צרפתית ורוסית. משה לביא, אחד מנכדיו של פינס שחי כיום בארה"ב, אמר שהספר היה גאוותו של הסב. "כשהייתי ילד ידעתי שיש ספר כזה", מספר נכד אחר, אלדד לביא, שחי בארץ, "אבל לא זכרתי אותו במשך השנים", לביא זוכר היטב את הפנסיון, "במרכז רומא מול מדרגות הפרלמנט, קומה שלמה בבניין גדול". הוא עצמו חייב רבות לפנסיון, שכן הוריו נפגשו בו. אביו היה יהודי מלוב שבא לרומא לצורך עסקים, התאכסן במלון והתאהב בבתו של בעל המקום.

ארכיון יד ושם

יהודי איטלקי בשם אוגוסטו סג'רה כתב על הפנסיון ועל ספר האורחים בספר זיכרונותיו. "בפנסיון של הפינסים, לראשונה בחיי, אני בעמדת-תצפית שלא תסולא מפז, המספקת מידע ישיר על העולם היהודי, הרחב בהרבה – בשל הבינלאומיות שלו – מזה שמוכר לי... מר פינס האדיב, שדיבר בכמה שפות (אם כי לא באופן מושלם), זיהה את מוצאם של האנשים שנכנסו, ופנה אליהם בשפה המתאימה. הוא כמעט ולא טעה".

המקום המשיך לפעול ללא הפרעה בשלטון הפשיסטי, ונסגר לבסוף ב-1941. עם הכיבוש הנאצי של העיר, ב-1943, הסתתרה המשפחה וניצלה, ולאחר המלחמה עלתה לארץ. הספר היקר ללבו של פינס, שעבד בישראל כמשגיח כשרות באטליז עד למותו ב-1950, אוחסן בבוידעם שבדירתו בתל אביב. אשתו, גיטה, היתה משוכנעת כי הספר נותר באיטליה או אבד. שנים לאחר מכן, מכרה המשפחה את הדירה בתל אביב, ובעלי הבית החדשים פינו את החפצים מהבוידעם, בהם גם הספר, ישירות לפח האשפה. שם מצא אותו אריאל שלום.

ביד ושם לא התקשו לפענח את הספר, אך נדרשו גם למעט מזל כדי לאתר את בני המשפחה. לפני כשנה סיפרה עליו אחת החוקרות במוסד, הד"ר יעל נידם-אורבייטו, לבאי העצרת השנתית של ארגון יוצאי איטליה בישראל. המרצה שהוזמן לשאת דברים אחריה, הד"ר סרג'יו מינרבי, נדהם לשמוע על העניין, שכן הוא קרוב משפחה של פינס. דרכו אותרו שאר בני המשפחה.

בימים אלו הוא מוצג בתערוכה "לאסוף את השברים", שנפתחה ביום ראשון ביד ושם לרגל יום השואה הבינלאומי, המתעדת את יוזמת המוסד לאיסוף פריטים אישיים מתקופת השואה. אוצר התערוכה, מיכאל טל, אומר שבהמשך ינסו חוקרי המוסד להתחקות אחר השמות המופיעים בספר ומה עלה בגורלם.

ההקדשה האחרונה בו נכתבה בפורים 1941, בידי אברהם גולדמרק. "לאכול אצל פינס זה רווח שלם / מפני שבימי שבת לא צריך לשלם / לכן אני מציע מכל הלב לכם המבקרים / שביום הזה תאכלו שם בלי כאבי ראש מיותרים". כשנה קודם לכן, כתב אורח אחר, אייזיק צלאל, מלודג' שבפולין: "כבוד א. פינס, התארחתי בתור מהגר, פליט, הלוואי שאבקרך בתור תייר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו