בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ למדינה: יש להקל על הפונים להליך פונדקאות בחו"ל

בדיון בעתירה להכרה בזוגות חד-מיניים כהורים לילדים שנולדו בפונדקאות בארה"ב ביקרו השופטים את החוק בישראל: "חוסם את דרכם של הרבה זוגות, לא רק הומואים"

41תגובות

בג"ץ דן הבוקר (ראשון), בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בעתירות של שני זוגות גברים הדורשים להכיר בהם כהורים לילדים שנולדו בהליכי פונדקאות בארצות הברית. נכון להיום, בהיעדר חקיקה המסדירה פונדקאות של ישראלים בחו"ל, נדרשים האבות הביולוגיים לעבור בדיקה גנטית על מנת להוכיח את הורותם. במקרה של זוגות חד-מיניים, בן הזוג שאינו האב הביולוגי נדרש לעבור הליך אימוץ כדי שהמדינה תכיר בו כאבי הילד.

אחד הזוגות מסרב לעבור בדיקה גנטית: בני הזוג מבקשים מהמדינה להכיר בשניהם כהורי בנם, שנולד לפני כשנתיים וחצי, בהסתמך על צו שיפוטי, מסמכים רפואיים ותעודת לידה שניתנו בארצות הברית. לבני הזוג ילדה נוספת, בת חמש, שהביאו לעולם בהליך פונדקאות בארה"ב. על מנת שיכירו בהם כהוריה, עבר האב הביולוגי בדיקה גנטית ובן זוגו אימץ אותה. במקרה של הזוג השני שעניינו נדון היום, עבר האב הביולוגי בדיקה גנטית, אך בן זוגו מבקש להכיר באבהותו בלי הליך אימוץ. בית המשפט אסר לפרסם פרטים מזהים של העותרים. 

בדיון היום, ניסה הרכב השופטים בראשות המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, לחתור לפשרה שתהיה מקובלת על המדינה ועל העותרים. השופטים ביקשו שהמדינה תקל על ישראלים הפונים לפונדקאות בחו"ל, תגמיש את הליך ההכרה בהורותם ורישום הילדים ותקצר אותו. בין השאר, שאלו השופטים אם ניתן לזרז הכרה בבדיקה גנטית במעבדות בחו"ל, שאינה מוכרת כיום בישראל, ואם ניתן להחליף את צו האימוץ בצו הורות, שהדרך אליו מהירה יותר מכיוון שניתן להתחיל את ההליכים לפני הלידה. 

השופטת אסתר חיות מתחה ביקורת על החוק בישראל, שאינו מאפשר פונדקאות לזוגות חד-מיניים. "החוק הזה חוסם את דרכם של הרבה מאוד זוגות להליך של פונדקאות, לא רק הומוסקסואליים. הם נאלצים לפנות לחו"ל בגלל שהחוק הישראלי לא מתיר להם לבצע פונדקאות. זו אפילו עבירה פלילית אם רופא ישראלי יבצע להם פונדקאות. האנשים האלה - שהם אזרחים טובים ומועילים - החוק בישראל לא נותן להם פתרון". היא קבלה גם על התנהלות המדינה כלפי הזוגות שפונים לפונדקאות בחו"ל והעלתה הצעות לקיצור ההליכים שהם נדרשים לעבור בישראל.

מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות, עו"ד חיה זנדברג, הדגישה כי פונדקאות בחו"ל "זו תופעה שהולכת ועולה בצורה תלולה וחדה". היא ציינה כי בשמונה השנים האחרונות היו 314 הליכי פונדקאות של ישראלים בחו"ל, 70% מהם בשנתיים האחרונות. זנדברג הבהירה כי בניגוד להליכי פונדקאות בישראל, אין למדינה יכולת לפקח על הליכי פונדקאות בחו"ל בזמן אמת. לכן, לדבריה, המדינה חייבת לוודא בדיעבד את תקינות ההליך ואת הקשר הביולוגי של הילד להורה ישראלי. "בדיקת רקמות זו הדרך הפשוטה ביותר", אמרה. 

זנדברג הוסיפה כי "תעודת לידה מחו"ל היא למעשה מסמך שמבחינת החזות החיצונית נראה אותו דבר, אבל המהות שעומדת מאחוריו יכולה להשתנות". לכן, לדבריה לא ניתן להתבסס על תעודת הלידה לקביעת הורות ויש צורך בבדיקה גנטית. השופט חנן מלצר הקשה עליה: "אז מעכשיו כל ההורים יצטרכו לעשות בדיקות גנטיות? למה לא? משפטית מה האבחנה בין עולה חדש שמציג תעודת לידה שהבן שלו נולד בפנסילבניה – למה לו אתם לא אומרים תעשו בדיקה? יכול להיות שהוא לא האבא".

עו"ד יהודית מייזלס, המייצגת את הזוג שמבקש לחסוך ממנו בדיקה גנטית, הדגישה כי הם סיפקו תעודת לידה, בצירוף מסמכים רפואיים ומשפטיים שהונפקו בארה"ב ומעידים על כך שהם הורי הילד. "יש לתת תוקף ומעמד מחייב לתעודת הלידה האמריקאית ולרשום את שני ההורים באופן מיידי כהוריו של הקטין. הטענה שהם עדיין זקוקים לבדיקת רקמות פוגעת בזכויות היסוד של כלל בני המשפחה – גם של העותרים להורות וגם של הקטין להורים", אמרה. 

מייזלס הוסיפה כי דרישת המדינה לבדיקה גנטית פוגעת בזכות להורות של זוגות חד-מיניים. לדבריה, "הטענה של המדינה שהיא פועלת באחידות היא טענה שמסווה חוסר שוויון מהותי שיוצר אפליה, במיוחד לתא המשפחתי החד-מיני. הדרישה הכביכול אחידה מכל המשפחות שתהיה שלמות גנטית, היא דרישה שבמשפחות חד-מיניות איננה אפשרית. בשום מקרה שני אבות אינם יכולים להיות בעלי קשר גנטי לבנם. מדובר במשפחות שנסיבות חייהן שונות באופן שהחלת כלל אחיד עליהן יוצרת חוסר שוויון מהותי".

עו"ד חנוך ארליך, המייצג את הזוג שכבר עבר את הבדיקה הגנטית, אמר כי הזוג מחפש פתרון נקודתי ומהיר, אך המדינה גוררת את הדיון לעניין עקרוני. "הגישה של המדינה לוקחת אותנו לדיון אתי-ערכי בנושא של הפונדקאות, בזמן שאנחנו לא שם. ההתנגדות של המדינה היא התנגדות עקרונית אתית-ערכית לפונדקאות באשר היא. עם כל הכבוד לעמדת פרקליטות המדינה, אנחנו נמצאים במשפט המנהלי, והשאלה שעומדת בפני בית המשפט היא אם על פקיד הרישום לרשום את שני ההורים כהוריה של הילדה", הסביר בדיון.

זנדברג התייחסה בדיון להמלצות הוועדה הציבורית בראשות הפרופ' שלמה מור יוסף, העוסקות גם בפונדקאות בחו"ל. הוועדה המליצה, בין השאר, לאפשר ביצוע בדיקת רקמות בלי צו בית משפט, להכיר במעבדות מסוימות בעולם לצורך ביצוע הבדיקה הזו ולהסתפק בהליך מקוצר של צו הורות, במקום בהליך אימוץ. היא עדכנה את בית המשפט כי צוות שהקים משרד הבריאות לבחון את יישום ההמלצות צפוי לסיים את עבודתו בסוף החודש. עד אשר יוטמעו ההמלצות בחקיקה, הדגישה זנדברג, תמשיך המדינה לנהוג על פי הנוהל הקיים. 

פרקליטי העותרים הדגישו כי ההסתפקות בצו הורות במקום הליך אימוץ יכולה להקל באופן משמעותי על ההורים. אחד מבני הזוג סיפר כי הליך האימוץ של בתם הראשונה נמשך שלוש שנים וחצי. לעומת זאת, ההליך הנדרש לצורך קבלת צו הורות נמשך על פי רוב שבועות ספורים. נציגת המדינה, עו"ד ערין ספדי, אמרה כי "ההערכה הממוצעת להליך אימוץ היא שנה, אם אין בעיות". השופט יורם דנציגר פקפק בהערכת הזמן הזאת. "זו אמירה אופטימית עד מקלת ראש שבתוך שנה בדרך כלל מסתיים הליך אימוץ בישראל", אמר.

השופטים דחקו במדינה למצוא פתרונות שיסייעו לקצר את ההליך. "אין אפשרת להביא את זה בפני היועץ שיזרז את זה?", שאלה השופטת עדנה ארבל. "אנחנו מנסים למצוא דרך לקצר את זה – אפשר להביא את הנושא בפני היועץ, אולי התשובות יהיו יותר אופטימיות". נאור הוסיפה: "אנחנו רוצים תשובות חדות. קשה עם התשובות המעורפלות האלה". היא ביקשה מהמדינה לשקול את ההצעות שעלו "לקיצורי דרך", כלשונה. עם זאת, הבהירה לעותרים כי זכותם לבקש פסק דין עקרוני, אך לשם כך ייאלצו לחכות. "מי שרוצה פסיקה עקרונית יצטרך להמתין, לא יעזור לו".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו