בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בתו של אמיל גרינצווייג במלאת 30 להירצחו: המדינה אשמה ברצח

"אני כואבת את אובדן אבי אבל גם העובדה שכאזרחית אני מופקרת לאלימות באופן יומיומי", אמרה באירוע שנערך לזכר אביה במקום הרצח

97תגובות

כמאה אנשי "שלום עכשיו" נאספו הבוקר (ראשון) מול משרד ראש הממשלה לציון 30 שנה להירצחו של פעיל השמאל אמיל גרינצווייג, בהפגנה נגד שר הביטחון אריאל שרון ב-1983. בתו של גרינצוויג, ניבה, שהיתה בת 4 כשאביה נרצח, נשאה נאום נוקב והפנתה אצבע מאשימה כלפי המדינה והממשלות השונות.

"מבחינת מדינת ישראל האשם היחידי ברצח של אבי הוא יונה אברושמי. אך זו רק חצי אמת, שנועדה לכסות על האמת. האמת היא שמדינת ישראל אשמה ברצח של אבי בדרכים שונות ומגוונות ועד שהיא לא תכיר באחריות שלה לרצח ותפעל לתיקונו - הצדק בעצם לא נעשה". אמרה גרינצווייג.

לחצו לקריאת הנאום המלא

היא הוסיפה כי "המדינה הקדישה משאבים למציאת זורק הרימון, אבל לא פעלה כלל כנגד אלה שתמכו ברוצח הזה. להיפך, למרות שאותם תומכים היו ידועים לציבור ולמדינה, לא ננקטו שום סנקציות נגדם. לא נחקק חוק נגד הסתה לאלימות ותוכניות הלימוד בבתי הספר לא שונו באופן מהותי. השיח הציבורי לא הוקיע את התומכים האלה. בעצם המדינה לא ממש ניסתה לברר איך קרה שאדם נרצח בגלל שהביע דעה בצד השמאלי של המפה הפוליטית, בגלל שהפגין נגדה ונגד התנהלותה".

אוליבייה פיטוסי

"כשהייתי ילדה", הוסיפה גרינצווייג, "חשבתי שהרצח של אבי קשור בי. אולי עשיתי משהו רע וזה מגיע לי. כשבגרתי כעסתי עליו - למה הוא בכלל הלך להפגנה הזו? למה הוא לא נשאר בבית? למה הוא לא מילא אחר המחויבות שלו כלפי, המחויבות לחיות בשביל להיות אבי? כבר כמה שנים שאני מבינה שזה לא אני ולא הוא. זה קרה לנו, אבל זו לא אשמתנו. אבל זאת גם לא אשמת הגורל. זה כאב עצום אבל הוא לא בלתי נמנע או הכרחי. אפשר למנוע רצח והרג. ואפשר למנוע רצח פוליטי. זו אחריות של המדינה לדאוג לביטחון כל אזרחיה ותושביה".

גרינצווייג הפנתה אצבע מאשימה כלפי המדינה שהאלימות היא יסוד שולט בה. "זו האשמה אישית וציבורית גם יחד, כמו שהרצח של אבי הוא גם פרטי וגם פוליטי", אמרה, "אני כואבת את האובדן של אבי אבל גם את העובדה שכאזרחית המדינה אני מופקרת באופן יומיומי לאלימות. הרצח של אבי הוא דוגמה לאלימות הזו, שצרובה בגופי ובזיכרוני לעד. מדינת ישראל מטילה טרור על אזרחיה בדרכים שונות, אלימות, כדי שאנחנו כאזרחים ביקורתיים נוותר על המאבק לחיים שפויים יותר. חיים שבהם כשאדם יוצא להפגין ברחוב, הוא לא פוחד שירצחו אותו". 

גרינצווייג הוסיפה כי היא מאמינה שמדינת ישראל יכולה להיות גם מקום שפוי וראוי לחיות בו. "מדינה שתכיר באחריותה לאלימות, לשנאה ולגזענות שמתקיימות בה באופן יומיומי היא מדינה שמאפשרת שינוי אמיתי בקרבה", אמרה, "הכרה באחריות של המדינה היא אקט של בקשת סליחה. אני רוצה לדמיין רגע כזה, שבו ראש מדינת ישראל מודה כי המדינה נוהגת כלפי אזרחיה באלימות בדרכים מגוונות ומבקש מהם סליחה על כך. אז נוכל להתחיל מחדש, ולהחליף את האלימות המכוננת בשאיפה ליצירת טוב משותף לכלל האזרחים והלא-אזרחים שחים בארץ הזו. במדינה כזו אני רוצה לגדל את הילדים שלי, כי במדינה כזו אני לא פוחדת שהם יגדלו יתומים מאבא או מאמא". 

אלון רון

פעילי שלום עכשיו מחו גם על ההשכחה של הרצח. נפתלי רז, פעיל שארגן את ההפגנה בה נרצח גרינצווייג, סיפר שבשיחה מקרית עם מאבטחי משרד ראש הממשלה איש מהם לא ידע מי הוא אמיל גרינצווייג ומי הוא רוצחו, יונה אברושמי. מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר תהה "מה היה קורה אם המצב היה הפוך, חלילה, ופעיל שמאל היה רוצח פעיל ימין בהפגנה. היום לא היה בית ספר אחד במדינה שלא היה פותח את יום הלימודים שלו בשיעור על הדמוקרטיה". 

אופנהיימר הקריא איגרת ששלח נשיא המדינה, שמעון פרס. "הדי הרצח המתועב של אמיל גרינצווייג בידי בן עמו במהלך הפגנה שלווה בלב ירושלים לא שככו גם לאחר שלושה עשורים", כתב הנשיא. "הם שבים ומזכירים לכולנו לאן מובילות הסתה פרועה, קנאה ואי סובלנות כלפי דעות ועמדות אחרות. רוצחו ביקש לפגוע בנשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית ועל מעשיהו אין כפרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו