בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בשירות הבולאי לא מרוצים מגובה מכנסי החלוצות

בעקבות פניה מהשירות, שלחה יהודית איילון תמונות של נשים צעירות שעבדו במפעל הנשק של ההגנה, אלא שלבושן מנע את הפיכתן לבול

137תגובות

יהודית איילון, ממייסדות קיבוץ מעגן מיכאל, מאוד שמחה על הפנייה שקיבלה לפני כמה שבועות מהשירות הבולאי של מדינת ישראל. שם בישרו לה שבקרוב ייצא בול לכבוד "100 שנים לתעשיות בישראל", וביקשו לברר אם יש ברשותה תמונות ארכיון ממכון איילון, שבו עבדה בצעירותה.

איילון, בת 88, היא אכן האדם המתאים ביותר לפנות אליו בבקשה מסוג זה. היא קרויה על שם "מכון איילון", שבו פעל עד קום המדינה הסליק והמפעל המחתרתי לייצור קליעים של ארגון ההגנה.

"אכן, יש לנו תמונות ממכון איילון -  מתעשיית הכדורים של תש"ח", השיבה יהודית בשמחה. יחד עם שאול גולדברג, האחראי על הארכיון של קיבוץ מעגן מיכאל, היא אספה ושלחה לשירות הבולאי כמה תמונות מ-1948 בהן מופיעות נשים צעירות – יהודית בהן – כשהן עובדות במפעל ובמכבסה שמעליו.

אלא שהתשובה של השירות הבולאי הצליחה להפתיע אפילו את יהודית. "אולי יש באפשרותכם למצוא תמונות עם פחות רגליים חשופות של בחורות", כתבו לה.

צעירות עובדות במפעל התחמושת במכון איילון. צילום: אתר היסטוריה על המפה

"לא פחות ולא יותר!" אמרה יהודית בתגובה. "לא יכולתי להתאפק, לכן כתבתי על כך בעלון של הקיבוץ", סיפרה אתמול (שלישי). במאמר הקצרצר כתבה יהודית על תגובתם לשירות הבולאי: "המלים העיקריות היו 'הדרת נשים' ו'כפייה דתית' – ויותר לא שמענו מהם דבר".

אתמול, בשיחת טלפון עם "הארץ", יהודית נשמעה מחויכת. בשמחה רבה היא נזכרה בימים ההם. "כשעבדנו בבית החרושת, בימי תש"ח, היינו בבגדי עבודה של אז: מכנסיים קצרים עם גומי", הסבירה את הסיבה שבגינה העזו הנשים הצעירות להצטלם בבגדים קצרים.

יהודית עלתה לארץ ישראל מלטביה ב-1936. בארץ היא השתלבה ב"גרעין צופים א'", שבתחילת 1946 התיישב בגבעת הקיבוצים – בין רחובות לנס ציונה. בגבעה נחפר באותה עת בור ענק, ובתוכו נבנה "מכון איילון" - המפעל הסודי שבו ייצרו תחמושת להגנה. הקיבוץ שהוקם שם שימש מסווה למפעל. חבריו ניהלו חיים כפולים: מעל הקרקע פעל משק עם לול, רפת, מכבסה, מאפיה ונגריה. מתחת לפני השטח עבדו במרץ אנשי מקצוע וחברי הקיבוץ – שייצרו את כדורי התחמושת.

"עשינו שם את כל הכדורים שהיו צריכים אז לתת-מקלע סטן. זו היתה התחמושת היחידה. עבדנו עד הכרזת המדינה", סיפרה אתמול יהודית. "את שם משפחתי לקחנו – אני ובעלי – מהמכון, מפני שבאותה תקופה בן גוריון עמד על כך שאנשים יישאו שמות עבריים. אז לקחנו 'איילון'", הוסיפה.

אחרי המלחמה הופסקה פעילות הייצור של התחמושת במפעל. היום פועל במקום מוזיאון של המועצה לשימור אתרים. התחנה הבאה של חברי הגרעין, ויהודית בהם, היתה הקמת קיבוץ מעגן מיכאל – שם היא גרה עד היום. בהמשך הדריכה יהודית בחברה להגנת הטבע, והיתה מחנכת ומורה לביולוגיה. היום, בגיל 88, היא בפנסיה, אבל עדיין לא נחה. "אני מתנדבת בכל מיני דברים ובין היתר, מאוד נהנית מהעבודה בארכיון של מעגן מיכאל", אמרה.

ירון רצון, מנהל השירות הבולאי מסר בתגובה כי "השירות הבולאי מנפיק בולים בנושאים שונים ומגוונים, תוך הקפדה יתרה על כך ש-50% מהדמויות המופיעות על הבולים יהיו נשים. יצוין כי הבולים, הינם סמל רשמי של מדינת ישראל, והם נמכרים בכל סניפי הדואר, לכלל האוכלוסיות באופן אחיד. לכן אנו מקפידים כי הנושאים, האיורים והתמונות, לא יפגעו ברגשות אוכלוסייה זו או אחרת"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו