בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אולי אני נכה בפנים, אבל החברה הישראלית נכה כלפי"

יעל ישראלי לא עבדה יום אחד בחייה; איש אינו מוכן לקבל אותה בגלל מום בפניה

302תגובות

כשהיתה קטנה, היא מספרת, חשבה שילדים יכולים להיות נורא רעים. כשגדלה, הבינה 
שמבוגרים יכולים להיות אכזריים הרבה יותר. קוראים לה יעל ישראלי ואת הדברים שיש
לה לומר חשוב לה שאנשים יבינו, שהם יחדרו ללבם, ואולי אולי יאירו את החושך שבני
האדם עטפו בו אותה.

יעל בת 31 היום. כבר יותר מדי שנים היא מחפשת ולו אדם אחד שישנה את מציאות
חייה. מישהו שיפתח דלת אחת לעומת כל אלה הנטרקות בפניה. יעל סובלת ממה שמכונה תסמונת השפה השסועה, מום מולד שהשלכותיו באות לידי ביטוי בעיוות בחלק שבין האף לשפה העליונה. אחד מכל 700 ילודים בעולם נולד עם מום כזה, השני בשכיחותו כיום.

לרוב מדובר בעיוות שניתן לתקן. בעשורים האחרונים הביאו ההתפתחויות בכירורגיה הפלסטית לכך שהתופעה כמעט שאינה מורגשת, וילדים רבים עוברים ניתוחים מתקנים. אלא שבמקרה של יעל מדובר בפגיעה קיצונית ששכיחותה היא אחד למיליון. הפגיעה אצלה בחיך ובשפה חמורה מאוד, וגם היום, חודש אחרי שעברה את הניתוח הפלסטי ה-50 במספר, לא ניתן לתקן אותה.

מוטי מילרוד

נסו לדמיין איך נראים חייה של ילדה, ולאחר מכן נערה ואשה, שנושאת עמה את הכאב
הזה. כמה השפלות עברה, כמה התעללויות. שוו בנפשכם כמה קשה עד בלתי אפשרי למצוא את הכוח להעז להכיר אנשים חדשים, להאמין שאפשר למצוא בן זוג - ועוד לפני כל אלה, הרבה לפני הקשיים הרגשיים והחברתיים, ישנו ההכרח פשוט להתפרנס, להתקיים.

יעל ישראלי לא עבדה יום אחד בחייה, לא כי היא לא רוצה או לא חרוצה, להיפך. יעל לא
עובדת כי איש אינו מוכן לקבל אותה אחרי שהוא רואה אותה. היא מספרת על סיטואציות
משפילות, על דחיה חד-משמעית ומיידית בכל פעם שהיא מגיעה לראיון עבודה. עד כדי כך
אנשים אכזריים, שאפילו כאשר ביקשה לעבוד כשוטפת כלים במסעדה בתל אביב, המשפט הראשון שאמר לה הבוס היה: "הנה פה הדלת", עוד בטרם נתנו לה לשטוף כוס אחת. המסעדה הזאת - ואפשר לראות בזה סוג של צדק פואטי - אמנם פשטה את הרגל, אבל ליעל זה לא באמת עוזר. מה גם שהיא לא אמורה לעבוד בשטיפת כלים, שכן היא מחזיקה בתעודה של מעצבת גרפית, שאותה קיבלה לאחר שסיימה, כבר לפני שנתיים, ארבע שנות לימודים אקדמיים במכללת הגליל המערבי. גם בתחום הזה לא הצליחה למצוא מישהו שיסכים להעסיק אותה.

היא גרה בכרמיאל, בבית הוריה, אבל מוכנה להגיע לכל מקום שרק ייתן לה הזדמנות. בית ההורים הוא ברירת מחדל בעבור מי שחיה מהבטחת הכנסה - קצבת ביטוח לאומי בסך 2,000 שקל בחודש. לקצבת נכות היא לא זכאית, כי אם אין די בסבל ובקשיים שעמם היא מתמודדת - במדינת ישראל, בניגוד למדינות אחרות, לא מכירים בחיך ובשפה שסועים כבנכות.

"למעשה, המום הזה לא אמור להיות נכות", היא אומרת, "אצל רוב האנשים הוא לא אמור
להפריע בחיי השגרה, אלא שאצלי הוא משבש כמעט הכל. עבודה, חיי חברה, היכולת לעזוב את בית הורי, הרי הכל קשור".

את לימודיה האקדמיים מימן הביטוח הלאומי, אבל יותר מזה אין למוסד מה להציע לה, זה
החוק. "אני לא מתייאשת ומחפשת עבודה שוב ושוב, אבל עוד לפני שאני מספיקה להראות את תיק העבודות שלי כבר ברור שלא יעסיקו אותי. המראה שלי מוזר ומרתיע אנשים. הייתי מאוד רוצה לחיות חיים נורמטיביים, אני יכולה".

את קיומו של המום בעובר ניתן לגלות היום בסריקות בחודש השלישי של ההריון. יש
זוגות שבוחרים לבצע הפלה, אולי משום שרבים אינם מודעים ליכולת לטפל במום וחוששים מפוטנציאל האכזריות של החברה. יעל כל כך רוצה להיות שליחה של המסר שאפשר לחיות גם עם הקושי. היא פוגשת ילדים ומשפחות ונוטעת בהם תקווה, דווקא מתוך היגון של חייה.

אנחנו מדברות רגע לפני שהיא עולה על הרכבת בדרכה לבאר שבע. פניה נפוחים עדיין
מהניתוח האחרון, אבל היא עושה את כל הדרך מכרמיאל לשם כדי לפגוש ברופא הטוב ביותר בתחום. הוא ניתח אותה, הוא גם תקוותה לעתיד טוב יותר, אבל אין שום הבטחה שזה יצליח. "כשהייתי ילדה נורא הציקו לי", היא מספרת, "צחקו גם על הקול שלי שמשתנה כתוצאה מהפגיעה. קראו לי מפלצת וחזיר, אבל גם השתיקה של המבוגרים היא עלבון רועם. אולי אני נכה בפנים, אבל החברה הישראלית נכה כלפי, לא מקבלת אותי. בגלל הנכות שלהם הם לא רואים שאני אדם נורמטיבי".

אם היית יכולה לבחור, איפה היית עובדת? אני שואלת. "במשרד פרסום גדול. גרפיקאית
בלב העשייה. זה החלום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו