בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להרכיב קלסתרון מבדלים ושאריות של מסטיק

אמנית ניו-יורקית הרכיבה סדרת קלסתרונים באמצעות זבל שאספה ברחוב. היצירות מעלות שאלות על השימוש בדי-אן-איי שלנו שמפוזר בכל מקום

תגובות

ב-6 בינואר, האמנית הניו-יורקית התר דיואי-האגבורג התהלכה ברחובות ברוקלין. היא אספה שני בדלי סיגריות במירטל אווניו ובצומת הרחובות ווילסון אווניו-פינת סטנהופ סטריט, ומצאה מסטיק ירוק משומש. במרחק מה משם, בפלאטבוש אווניו, הרימה עוד בדל. מטבע הדברים, דיואי-האגבורג לא הכירה את האנשים שהשליכו שיירים ברחוב, אבל עובדה זו זה לא מנעה ממנה ליצור מסכה ריאליסטית של פניהם, כמו זו שמופיעה בתמונה. זאת, על בסיס דגימות די-אן-אי מבדלים ומסטיק.

את הסיגריה הראשונה עישן גבר עם עיניים חומות ממוצא מזרח אירופי מצד האם. את הבדל השני השליכה אשה אירופית עם עיניים חומות. את המסטיק לעס גבר בעל שורשים דרום אמריקאיים ועיניים חומות. האשה שהשליכה את בדל הסיגריה בפלאטבוש אווניו היתה אפרו-אמריקאית.

התר דיואי-האגבורג

בעבודתה על המסכות השתמשה דיואי-האגבורג בשלושה משתנים גנטיים בלבד: מוצא מצד האם, מין וצבע עיניים. לאחר מכן העבירה את המידע לתוכנה שפיתחה והזינה את האינפורמציה למאגר תצלומי פנים. אחר כך הודפסו המסכות במדפסת תלת-ממד. שלושה משתנים זה מעט ולכן ההסתברות שהתוצאה הסופית תידמה למקור אינה גבוהה, אף על פי שבניסיונות שערכה על עצמה ועל שני מתנדבים ניכר דמיון בין המקור למסכה. אבל לא לכך כיוונה האמנית. עבודתה "Stranger Visions" נועדה לעורר מודעות ציבורית בנושא דטרמיניזם גנטי ומוסר גנטי ול"השלכות האפשריות שתקדם תרבות מעקב גנטית".

עם זאת, דיואי-האגבורג רוצה לשפר את הדמיון למציאות ולעבור מ"אב-טיפוס" לפנים אינדיווידואליות, דרך מידע נוסף בדי-אן-אי שיעיד לדוגמה על נמשים או על נטייה מוקדמת להשמנה. בדומה, היא תוכל לצרף נתונים על גילו המשוער של האדם, צבע השיער שלו וגם כמה תכונות ספציפיות. למעשה, מחקר בינלאומי זיהה קשר בין חמישה גנים לתווים "מרחביים" במורפולוגיה של הפנים, כגון רוחבם, הרווח בין העיניים או רוחב האף. בסופו של דבר עבודתה של האמנית עשויה לשקף את השיטה שלפיה רשויות החוק ירכיבו קלסתרונים בעתיד.

מעבר לניסוי האמנותי, מסתמן רעיון מטריד אחר: בזמן שאנו מפזרים די-אן-אי בכל מקום, כל אחד יכול בעצם לנצל את החומר הגנטי שלנו. הסיכוי לבניית קלסתרון מבדל סיגריה אקראי שהושלך ברחוב אינו גבוה. אבל מה אם הבדל הושלך במקרה על ידי רוצח בזירת פשע, ועוד בסביבה שצפתה במספיק סדרות משטרה כדי לדעת שדגימת די-אן-איי היא אם כל הראיות? ומה אם אותו פושע ישתמש בדי-אן-איי שלכם כדי להסוות עצמו בזהות חלופית? מהם הסיכויים להתגונן בפני ראיות כאלה בבית המשפט? נושא אחר שעולה הוא הגישה שיש למעסיקים וחברות ביטוח למידע גנטי בזמן שעלותן של טכנולוגיות גנטיות צונחת במהירות. 

תרגום: יותם מורציאנו

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו