בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

OECD: תלמידים מבוססים בישראל מקדימים ב-2 שנות לימוד את העניים

היועץ לענייני חינוך של OECD אמר לקראת כנס ירושלים לחינוך כי "אי אפשר לסבול יותר אי-שוויון. בלי יכולות בסיסיות, התלמיד יישאר בשולי החברה"

13תגובות

בתחילת דצמבר שעבר פורסמו תוצאות מבחן טימס האחרון, שהצביעו על שיפור משמעותי בהישגי תלמידים בישראל. שר החינוך גדעון סער וראש הממשלה בנימין נתניהו, מיהרו לגייס את השיפור לקמפיין הליכוד במערכת הבחירות. רק כעבור כמה ימים התברר כי ראשי משרד החינוך שכחו לציין כי שלא ניתן להשוות בין תוצאות שני מבחני טימס האחרונים, ולפיכך ההכרזות על מהפך כביכול היו מוקדמות מדי.

אבל גם כאשר נמתחה הביקורת בעניין המבחנים הבינלאומיים, היא עסקה יותר בהסברים שניסו לספק נציגי משרד החינוך ופחות בהשפעת המבחנים על מערכת החינוך, על הלימודים בפועל. כנגד המחנה המקדש את הבחינות, כמעט בכל מחיר, קם בשנים האחרונות מחנה גדול לא פחות, המתריע מפני הנזקים החינוכיים שמביאה מדידה אובססיבית.

הפרופ' אנדריאס שלייכר, היועץ לענייני חינוך של מזכ"ל ה-OECD והאחראי על מבחני פיז"ה של הארגון הבינלאומי, אינו שותף לביקורת. בראיון לקראת "כנס ירושלים לחינוך", בשיתוף עיריית ירושלים ועיתון "הארץ", שיתקיים היום, אומר שלייכר כי "בחושך, כל התלמידים, המורים, בתי הספר ומערכות החינוך נראים אותו דבר. המבחנים מאפשרים לשתף פעולה וללמוד האחד מהשני. בכלכלה העולמית לא מספיק שאנחנו יותר טובים היום מכפי שהיינו אתמול, או שאנחנו יותר טובים משכנינו, אלא צריך לראות איך משתלבים בתמונה הכללית, והדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות השוואה. לגלובליזציה יש פוטנציאל עצום של שיפור".

בשבוע שעבר פרסמה המחלקה בראשות שלייכר מחקר חדש, המתבסס על תוצאות מבחן פיז"ה האחרון שנעשה ב-2009. המחקר קובע כי בממוצע, תלמיד מרקע סוציו-אקונומי מבוסס השיג במבחן בקריאה 88 נקודות יותר מעמיתו מרקע חלש – פער השווה לשתי שנות לימוד. ישראל נכללת בקבוצה הלא מפוארת של מדינות שהפער בהן עולה על 100 נקודות, לצד ארגנטינה, ארצות הברית, הונגריה, דובאי.

הפערים שנמצאו תקפים לא רק במישור זה: ישראל היא אחת המדינות בעלות הפערים הגדולים ביותר בין תלמידים. ועם זאת, על בסיס השוואת המבחנים האחרונים, קובע המחקר, בניגוד אולי לאמונות רווחות, כי הגדלת השוויון בחינוך אינה סותרת הצלחה במבחן הבינלאומי.

"אפשר לשלב בין שוויון לבין הצלחה חינוכית", אומר שלייכר, "פעם התייחסו לשני המושגים האלה כסותרים, אבל היום הגישה שונה מאוד. אי אפשר לסבול יותר אי-שוויון. בלי יכולות בסיסיות, התלמיד יישאר בשולי החברה. היכולות האלה הפכו להיות הסמן המוביל לא רק להצלחה כלכלית אלא למעורבות אזרחית בכלל. לא מדובר במותרות, אלא בכורח".

עוד אומר שלייכר כי "למדיניות חינוך שאינה מטפחת שוויון יש מחירים מאוד גבוהים. אין שום תירוץ לכך שרקע חברתי יהיה מכשול להצלחה. יש די הוכחות שאפשר לנהל את הדברים אחרת. פולין, למשל, הצליחה להוריד במחצית את השונות הפנימית (כלומר ההבדלים, א"ק) בין בתי הספר. גם קנדה היא הוכחה שאפשר לרופף את הקשר בין רקע חברתי להצלחה במבחנים. זהו אחד האתגרים הגדולים של ישראל, שמידת האי-שוויון בה בהחלט גדולה מדי. אף אחד לא מכחיש את השונות הקיימת בישראל, אבל מדינות אחרות, בתנאים דומים, הצליחו לצמצם את ההשפעה הזאת".

האם ההצלחה במבחן טימס האחרון (מקום 7 במתמטיקה ו-13 במדעים) תחזור גם במבחן פיז"ה האחרון, שנעשה ב-2012 ותוצאותיו צפויות להתפרסם בסוף השנה? שלייכר מדגיש כי מדובר בסוגים שונים של מבחנים: הראשון בודק את יכולת התלמידים לשחזר דברים שהמורים שלהם לימדו אותם, השני בוחן את יכולת התלמידים לנצל וליישם את הידע שלהם.

לצד שבחים זהירים למדיניות משרד החינוך בקביעת יעדים לשיפור, מציין שלייכר כי "לא פחות חשוב למצוא את הדרכים שבאמצעותן ניתן ליצור תרבות של שיתוף פעולה בין הורים, מורים ובתי ספר. זהו נושא בעל חשיבות לא פחותה מאשר קביעת יעדים, והוא אפשרי רק אם יהיה אמון וביטחון בין כל הגורמים".  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו