בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלפי שקלים יתווספו למשכורת ששת הנהגים של נתניהו

משרד רה"מ הסכים לקבל את תביעות הנהגים, המשתכרים עתה 12 אלף שקל בחודש בממוצע, אך טוענים שיש להשוות את שכרם לאנשי שב"כ

57תגובות

משרד ראש הממשלה נכנע לתביעות שבעת הנהגים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והם יקבלו תוספת של אלפי שקלים למשכורתם החודשית. הדבר נעשה לאחר שהמשרד החל לקדם החלטת ממשלה חריגה, שנועדה להיטיב את תנאי שכר נהגי רה"מ ולהשוותם לשכר עובדי השב"כ.

לרשות ראש הממשלה עומדים שישה נהגים, עובדי מדינה המועסקים על ידי משרד ראש הממשלה. הנהגים הם משרת אמון של ראש הממשלה, והם נבחרים ממאגר הנהגים של המשרד ומועסקים בחוזה אישי.

לפני עשור פתחו הנהגים במאבק להעלאת שכרם, בטענה שהם חלק מכוח האבטחה של ראש הממשלה ועוברים הכשרות ייעודיות כמו עובדי השב"כ. בשנת 2005 הוחלט במשרד האוצר לתת להם תוספת סיכון.

לנהגי ראש הממשלה ניתנה תוספת אבטחה של 1,018 שקלים, ולנהגי שרים ניתנת "תוספת אבטחה קטנה" בסך 237 שקלים. בסך הכל, מרוויח כל נהג של ראש הממשלה 12 אלף שקלים בחודש בממוצע. הנהגים גם מקבלים רכב במסגרת עבודתם, הטבה ששוויה אלפי שקלים

ב-2010 פנו שוב שישה הנהגים, יחד עם נהג נוסף שהיה בעבר נהג ראש הממשלה וכעת הוא נהג שר, לראש הממשלה נתניהו, בבקשה להשוות את תנאיהם לשכר אנשי השב"כ. הם תבעו תוספת מבצעית של 5,000 שקלים בחודש, ותשלום רטרואקטיבי של התוספת מהיום שהחלו להסיע את ראש הממשלה; הגדלת שיעור הפנסיה התקציבית מ-2% ל-3% אחוז בשנה; אפשרות ליציאה לפנסיה מוקדמת, וכל שאר התנאים המיוחדים של אנשי שב"כ.

אבל תנאים אלה ניתנים לעובדי השב"כ בלבד, מסגרת ארגונית נפרדת מזו של עובדי המדינה הרגילים. בשנים האחרונות מועסקים עובדי השב"כ בתפקידים מבצעיים רבים, ובכללם תפקידי נהיגה, לתקופות של עד תשע שנים לכל היותר. זאת, בניגוד לעובדי המדינה ובכללם נהגי ראש הממשלה, הנהנים מקביעות.

נתניהו העביר את הטיפול בעניין הנהגים למנכ"ל משרדו, אייל גבאי. מכתב ההגנה שהגישה המדינה עולה כי באוגוסט 2011 כונסה ישיבה במשרד. סוכם בה כי יש להעביר את תקן הנהגים לשב"כ, ולנהגים הוצע לנסות להתקבל לשירות. אך הם סירבו, מחשש שלא יתקבלו. היוזמה נגנזה.

לאחר דין ודברים החליט גבאי - למרות התנגדות כל הגורמים המקצועיים, שב"כ, נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר - לתת לנהגים את מבוקשם. כדי לעקוף את הגורמים המקצועיים ניסח גבאי הצעה להחלטת ממשלה. נוסח ההצעה הגיע ל"הארץ". בסופו של דבר גבאי פרש מתפקידו טרם שעלתה ההחלטה לדיון.

באפריל שעבר הגישו שבעת הנהגים תביעה נגד המדינה לבית הדין לעבודה בתל אביב. בכתב התביעה הם מגוללים את טענתם לאפליה לעומת עובדים אחרים העושים את אותה העבודה. המדינה דחתה את תביעותיהם וטענה שאין להשוות את שכרם לשכר עובדי השב"כ, כי נהגי השב"כ עושים משימות נוספות, אין להם ועד, והם כפופים למשמעת הקפדנית של השירות.

ל"הארץ" נודע כי באחרונה שינה ראש הממשלה את טעמו ביחס לתביעות הנהגים. הוא הורה לדרג המקצועי במשרד להתפשר אתם. הצעת הפשרה כוללת הגדלה משמעותית של שכר הנהגים. המחלוקת כעת היא בשאלה אם להכיר בהעלאת השכר גם לפנסיה התקציבית, דבר שיעלה את עלות הפשרה במאות אלפי שקלים.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "הפרטים המוזכרים בידיעה אינם נכונים. בניגוד לנטען, אין סיכום כזה עם נהגי ראש הממשלה. הנהגים הגישו תביעה נגד המדינה בבית הדין לעבודה, והמגעים אתם מתנהלים בימים אלה. נכון לעכשיו אין כל הסכמה בין הצדדים, ובית המשפט יהיה זה שיכריע בנושא השכר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו