שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דנה הרמן
דנה הרמן

יום שישי אביבי באמצע פברואר בקפה לנדוור ליד גן מאיר בתל אביב: זוגות צעירים בנעלי התעמלות אופנתיות מזמינים קפוצ'ינו, קוראים עיתון, מתעסקים באייפד או מנסים לתפוס קצת שמש על הכיסאות בחוץ. כמעט כולם מערסלים במקביל עגלה של תינוק או חובקים ילד קטן. כמעט כולם גברים.

עם סיום השבוע ולקראת כניסת השבת, תמונה שלווה זו של הומואים עם ילדיהם היא הנורמליות החדשה כאן, עדות לבייבי-בום המתהווה בקהילת ההומואים הישראלית.
תל אביב, הידועה זמן רב כמקום עלייה לרגל להומואים, עיר מתירנית ורחבת אופקים, מתגאה בסאונות ובמועדוני לילה לגברים בלבד, שהקנו לה את המוניטין כיעד תיירות פופולארי להומואים. אבל העיר גם מתבגרת. בימים אלה אפשר למצוא חוגים וקבוצות תמיכה להורים חד-מיניים לא פחות מאשר מסיבות בחדרים חשוכים עם זרים יפי תואר.

עדות ברורה לשינוי המתהווה אפשר היה לראות בכרזה שהפיצה לפני מספר חודשים עיריית תל אביב-יפו לרגל מצעד הגאווה, שבה נראו שני הורים הומואים עם ילדיהם. "יש מי שאומרים שאנחנו בוגדים בשורשינו ההומואים ומנסים 'להשתלב' במיינסטרים", אומר רון פול דיין, אב הומו לשלושה ילדים, הנשוי לקנדי. "אני לא מסכים עם זה; רבים מאתנו חולקים את הערכים של הקהילה הרחבה כאן, ובישראל, המשפחה זה הכל".

אלכס ועמית אבישר-טים עם בנם דניאל, בגן מאיר בתל אביב צילום: דודו בכר

לדברי דיין, בשפה העברית ילדים הם חלק מהמלה משפחה. "באנגלית אפשר להיות זוג בלי ילדים ולהיקרא משפחה – אבל לא כאן", הוא אומר. יתרה מזו – לטענתו, בישראל גם ילד אחד זה לא מספיק. "כל זוג הומואים שאני מכיר רוצה לפחות שני ילדים".

לצד הפעילות השוטפת בקהילת ההומואים, הכוללת בין היתר הרצאות על פונדקאות, מתנהל היום בקהילה דיון בלתי שגרתי המתמקד בשאלה ייחודית לישראל, המזכירה למעורבים בו שלא כולם במדינה מפרגנים: איך אב הומו לילד שנולד מפונדקאית יכול לרשום אותו רשמית כיהודי ברבנות – משימה סבוכה ביותר וכמעט בלתי אפשרית.

על פי חוק, ילד לאם פונדקאית לא יהודיה (רוב הפונדקאיות הן מצפון אמריקה, הודו או מדינות אחרות באסיה) צריך להתגייר כדי להיחשב יהודי. אבל בעוד שגיור כזה אינו אלא בבחינת פרוצדורה כשמדובר בתינוקות להורים הטרוסקסואלים, ההליך נעשה בעייתי כשמדובר בקהילת ההומואים. בישראל מוכר אך ורק גיור אורתודוקסי, שאינו מכיר בזוגות הומוסקסואלים ולכן מסרב לגייר תינוקות הגדלים באופן גלוי בבית הומוסקסואלי.

אחת הברירות היא לפנות לגיור רפורמי או קונסרבטיבי, אלא שהרבנות לא מכירה בגיור של זרמים אלה ביהדות. פירושו של דבר הוא שהורים הומואים רבים נותרים ללא פתרון, וילדיהם אינם מוכרים ברבנות כיהודים. "מצוקת הזוגות האלה נוגעת ללבי ואנחנו רוצים למצוא דרך לעזור להם", אומר הרב שמואל סלוצקי, רב חרדי מירושלים שהשתתף באחד הדיונים של הקהילה. "אבל יש חוקים שאנחנו לא יכולים לשנות". סלוצקי מציע להורים הומואים לעשות הסדר פיקטיבי עם אישה יהודיה להקמת "משפחה", כדי שילדיהם יוכרו כיהודים.

ואולם בעבור הקהילה, שהיתה זמן רב בארון, שקר אינו הדרך שחבריה רוצים לאמץ. משום כך רוב גדול של זוגות הומוסקסואלים בוחרים לנטוש את הניסיונות לגייר את ילדיהם ורושמים אותם כישראלים חסרי דת.

"לרובנו פשוט לא אכפת", אומר רונן קפלן, אב הומו שבנותיו התאומות נולדו בעזרת פונדקאית מהודו. "במשפחתנו אנו מדליקים מדי יום שישי נרות שבת עם הילדות ושרים שירי שבת, ורוב החברים שלי שיש להם בנים דאגו לכך שיעברו ברית מילה. אבל לבדות סיפורים כדי לקבל חותם רשמי? לא! אני יהודי, אני הומוסקסואל, יש לי בן זוג ואני אב. לא רוצים לקבל אותי? בעיה שלכם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ