בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מספר הקסם - 5

החרדים מגששים במו"מ עם מסמך שמגלה קרבה למתווה קנדל

את הנייר כתב מומחה עצמאי; הוא אינו רשמי, אך נסקר על ידי בכירים במפלגות החרדיות, ומציג אפשרות להגדלה משמעותית של מספר המשרתים בצה"ל

66תגובות

אחת לכמה חודשים נוהג הרמטכ"ל, בני גנץ, לבוא לכותל המערבי לתפילה קצרה. נוכחותו של מפקד הצבא, במדים, על שלל מאבטחיו, מעוררת תמיד עניין רב בקרב באי הכותל – והאברכים החרדים בראשם. מטבע הדברים, לצד הסקרנות באשר לאדם עצמו, תלמידי הישיבה מוטרדים מגורלם האישי וממטירים שאלות על הרמטכ"ל.

בביקורו האחרון של גנץ במקום, בניגוד לביקורים קודמים, אפשר היה להתרשם שגם האברכים מבינים כי עומד להתחולל שינוי כלשהו במצב הבסיסי: מודל הגיוס שהיה נהוג כאן במשך שנות דור, שבמסגרתו גברים חילונים ודתיים-לאומיים נשאו בעול השירות שלוש שנים בעוד אחיהם החרדים המיתו עצמם באוהלה של תורה, יחלוף מן העולם. רק השאלה הקטנה – מה יבוא במקומו – עדיין לא נפתרה.

התובנה הראשונה, כך נדמה, התקבעה גם בתודעתה של ההנהגה החרדית. השר אריאל אטיאס, מבכירי ש"ס, ביטא אותה מיד אחרי פרסום דו"ח ועדת פלסנר בקיץ שעבר: מה שהיה לא יהיה. חודשים ארוכים האמינו החרדים, בעידוד רבניהם, דווקא במגמה ההפוכה: היה לא תהיה. ממש כמו רבני הציבור הדתי-הלאומי ערב ההתנתקות מגוש קטיף, ציפו להתערבות שמימית כלשהי, שתעצור את המזימה הגדולה ותציל את בני התורה. זה לא יקרה, כפי שמבינים כעת גם אברכי הכותל וגם ראשי ש"ס ויהדות התורה.

אבל מרחק הבלימה של החרדים נותר גדול. נדמה שנותר להם די מרחב תמרון כדי לצמצם את ממדי הרפורמה המסתמנת, לשחוק במידה ניכרת את השפעתה ובעיקר – למתוח את השינוי על פני שנים רבות ככל האפשר. דווקא יאיר לפיד, שהשילוב בין הצלחתו בבחירות לפסילת חוק טל בבג"ץ הוא שהעלה את שאלת השוויון בנטל לראש סדר היום של המשא ומתן הקואליציוני, היה זה שהכניס את העז לתוכנית – העז שתקל על החרדים. הצעת לפיד לדחיית החלתו המעשית של המודל החדש בחמש שנים (באחרונה נטען ששינה את עמדתו, אבל עמדה חדשה טרם הוצגה בפומבי) מאפשרת לחרדים פרק זמן ארוך למדי כדי להפחית מעוצמת השינוי, אם לא לטרפדו כליל.

שם המשחק במשא ומתן בין המפלגות כעת הוא מתווה קנדל. לפני הבחירות דיברו על הצעות ועדת פלסנר, שהיו מרחיקות לכת יחסית, ועל האפשרות לאמץ מודל "פלסנר לייט". עכשיו נע הדיון סביב המתווה החדש שגיבש הפרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לחברה וכלכלה, בשביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו. קנדל מציע, בקווים כלליים, שינוי קטן בהרבה מזה שביקש לחולל חבר הכנסת לשעבר יוחנן פלסנר. גם קנדל, כמו לפיד, מדבר על חמש שנות מעבר. אחריהן, כך מובטח, יגויסו לצה"ל או לשירות הלאומי יותר מ-60% מהצעירים החרדים בגילאי 24-18.

אלא שבתוכנית קנדל, בניגוד להצעות פלסנר, אין מכסות, רק יעדים. אלה, מטבעם, ניתנים להפרה בנימוק של התערבות כוח עליון. יתרה מזאת, כפי שהעיר כאן אתמול יאיר אטינגר, אם מתווה קנדל בכלל הועלה אי-פעם על נייר, איש עוד לא ראה אותו. בשיחות עם נציגי המפלגות במשא ומתן מוצגים רק קווי מתאר כלליים להצעה, לא מסמכים כתובים כלשהם. ראשי ש"ס, שנפגשו עם קנדל השבוע, מתנגדים להצעתו בנימוק שהיא מרחיקת לכת. יעדי הגיוס שנקבעו בה נראים להם גבוהים מדי ומשקפים סכנה ממשית לעולם התורה.

במרחק הכחשה

גם לחרדים יש מסמך, מתברר, אלא שהם שומרים ממנו מרחק הכחשה בטוח. במסגרת המגעים הועבר באחרונה ללשכת ראש הממשלה מעין "נון-פייפר", נייר עמדה של מומחה עצמאי, שכמה בכירים במפלגות החרדיות עברו עליו קודם לכן. נתניהו כבר עיין כנראה בהצעה הזאת כחודשיים לפני הבחירות וכעת הוא שוב בוחן את הרלוונטיות שלה. בד בבד הועברה ההצעה בעקיפין גם לצוות המשא ומתן של לפיד.

שום פוליטיקאי חרדי אינו יכול להתייצב בגלוי מאחורי מסמך כזה, ולכן נוח גם לאלה מביניהם שעיינו בו להתכחש לקיומו. הרבנים הקובעים, בש"ס וביהדות התורה, מבינים היטב שכיוון הזרם השתנה לרעת החרדים, אבל מסרבים להיראות כמי שהסכימו ברצון למודל גיוס חדש, המחייב אותם לפשרות עמוקות. לכל היותר יסכימו שהמפלגות החרדיות ייכנסו לקואליציה על סמך מודל מרוכך, אחרי שיבהירו קבל עולם ומלואו כי הפשרה נכפתה עליהם בלית ברירה. העובדה שהמסמך אינו מוגש באופן רשמי מטעמם של החרדים מאפשרת למנהיגי המפלגות להשתמש בו לגישוש במשא ומתן, בלי שיחייב אותם או יציגם כמי שמוכנים בשלב זה לוויתורים משמעותיים.

המסמך הבלתי רשמי מציג קווי נסיגה אפשריים של המפלגות החרדיות. באופן מפתיע, הוא פחות רחוק ממתווה קנדל מכפי שאפשר היה לנחש. עולה ממנו שש"ס ויהדות התורה עשויות להסכים, בצוק העתים, להגדלה משמעותית של מספר החרדים המשרתים בצה"ל ובשירות לאומי. הכוונה היא – שוב, בתוך חמש שנים – להגיע לגיוס של עד כאלפיים חרדים לצה"ל בשנה ולשילוב מספר דומה למדי של חרדים גם בשירות האזרחי. בתנאים מסוימים עשויים החרדים להסכים לכך שיחד, מעט פחות מ-50% מהגברים בשנתון יופנו לצה"ל או לשירות הלאומי.

ב-2012 התגייסו לצה"ל כ-1,400 חרדים מתוך השנתון, מהם כשליש לשירות קרבי ויותר מ-50% למסלולי השח"ר (שירות חרדים במקצועות טכנולוגיים ולוגיסטיים). השאר היו תלמידים שנפלטו מהישיבות וגויסו בהליך רגיל. החרדים יסכימו כנראה, בלחץ הפוליטי שנוצר, להסכים לעלייה הדרגתית ומוגבלת של מספר המגויסים. עם זאת, הרעיונות נשענים בחלקם על פרשנות יצירתית להגדרות הנוכחיות, שקשה לראות אם תהיה מקובלת על המפלגות האחרות בקואליציה.

על-פי המסמך, אפשר להגדיל מעט את מספר המגויסים למסלול השח"ר הקיים. יש גם פוטנציאל לגיוס יותר מ-300 צעירים הלומדים כיום בכיתות טכנולוגיות לחרדים שפתח משרד החינוך אשתקד (המחזור הראשון נמצא כעת בכיתה י'). פתרונות נוספים כוללים פתיחת מסלול עתודה חרדי וחידוש מערך המורים-חיילים החרדים, המוצבים כיום במוסדות חינוך של ש"ס ובחינוך העצמאי של יהדות התורה.

המפלגות החרדיות גם יסכימו להגדלת מספר המשרתים בנח"ל החרדי בכמאה עד מאתיים חיילים בשנה. טענת החרדים – שגם במטכ"ל מודים בה בחצי פה – היא שגדוד הנח"ל החרדי הקיים אינו מורכב באמת מחיילים חרדים ושיותר ממחצית המשרתים בו הם אנשי המחנה החרדי-הלאומי (חרד"לי), בהם מתנחלים רבים המעדיפים לשרת במסגרת צבאית נטולת חיילות. החישוב במסמך נשען גם על הטענה שלצה"ל מתגייסים בכל שנה לפחות 300 חרדים שאינם נספרים ככאלה. מדובר בעיקר בחרדים בוגרי מוסדות חינוך ספרדיים בעיירות פיתוח, שאינם מבקשים הכרה כתלמידי ישיבה.

גדודים, לא חטיבה

יש, כמובן, בעיות נוספות. לעת עתה מתווה קנדל מקובל רק על סיעת הליכוד עצמה. התנועה של ציפי לבני, שהיתה השבוע לראשונת המצטרפות לקואליציית נתניהו השלישית, מדברת על מתווה אחר לחלוטין, שגיבש בשבילה הח"כ הטרי (וראש אכ"א לשעבר) האלוף (מיל') אלעזר שטרן (אותו שטרן גיבש קודם מתווה שונה במקצת ללפיד, המתבצר לעת עתה באופוזיציה, אך זוהי רק עוד אחת מנפלאות הפוליטיקה הישראלית). אפילו ח"כ נפתלי בנט, מנהיג הבית היהודי שערך השבוע סיור מתוקשר מאוד, רב-חיבוקים, בישיבות החרדיות, התבטא לפני כמה חודשים בחיוב על המודל התובעני ביותר מבחינת החרדים, זה של ועדת פלסנר.

בינתיים נדמה שבנט מתואם למדי בעניין זה עם ידידו החדש, לפיד. גם הבית היהודי מציגה הסתייגויות ממתווה קנדל, שכאמור אינו מקובל אפילו על החרדים, ודורשת גישה מחמירה יותר. אפילו קדימה הקטנה של שאול מופז, שנחשבה מועמדת בטוחה להצטרף לממשלה, עודנה בוטשת ברגליים. למופז, חרף הזיגזגים שלו בשנים האחרונות, יש בעיה עקרונית: בקיץ שעבר הוא פוצץ את הקואליציה קצרת המועד עם נתניהו, משום שראש הממשלה דחה את יישום ועדת פלסנר. פלסנר, האיש מספר שלוש ברשימת קדימה (שלא נכנס לכנסת), לוחץ על מופז שלא להיראות כמי שוויתר גם על אחרון עקרונותיו המוצהרים.

בכל ההתפתחויות הללו צופה המטה הכללי של צה"ל בעניין רב, אך מתוך עמדה זהירה של אפס התערבות. בצה"ל משרתים כעת בסך הכל כ-2,000 חרדים. מה-1,400 שגויסו אשתקד, אפשר לזנק בלא בעיה ניכרת ל-2,000 עוד השנה, אם כך יחליטו בדרג המדיני. התוכניות הצבאיות גובשו עוד בתקופה שוועדת פלסנר ישבה על המדוכה, הוצגו לה ומאז עברו כמה התאמות.

הצבא, על פי העמדה שהציג עוד בפני ועדת פלסנר, אינו מעוניין בחטיבה חרדית, אך כנראה יתמוך בהקמת גדודים חרדיים נוספים – גדוד נח"ל חרדי לוחם ואולי גדוד נפרד בפיקוד העורף או בסוללות כיפת ברזל של מערך ההגנה האווירית. הקו האדום, מבחינת צה"ל, עובר במקום שבו מסה גדולה מדי של מתגייסים בעלי רקע הומוגני השונה מזה של שאר החיילים עלולה להשפיע על הצביון הממלכתי שהצבא משתדל לנהוג לפיו כיום.

במלים אחרות, אפשר להרחיב בצבא גטאות חרדיים קטנים הסגורים בפני נשים, אך לא ליצור מסגרות גדולות מדי שיתנהגו על פי קוד שונה – ויפגעו עוד יותר בשילובן של חיילות בתפקידים משמעותיים בצה"ל.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו