בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בניגוד לחוק הבינלאומי, בחשאי ודרך מדינה שלישית, ישראל החזירה אלף מהגרים לצפון סודאן

המהגרים הוחזרו בחודשים האחרונים למדינת האויב שמאיימת להעניש את מי שכף רגלו דרכה בישראל. בארץ טוענים שהמהגרים שבו לארצם מרצון

234תגובות

מדינת ישראל החזירה לפחות אלף בני אדם לצפון סודאן, מדינת אויב שמבטיחה להעניש את מי שכף רגלו דרכה בישראל. ההחזרה נעשתה בחשאיות בחודשים האחרונים, ללא ידיעת האו”ם או פיקוחו, דרך מדינה שלישית. שמה של המדינה שמור במערכת מחשש לפגיעה באלו שכבר שבו דרכה לצפון סודאן.

השבת המהגרים נעשתה ללא כל תיאום ובהסתרת העובדה כי באו מישראל. על פי גורם רשמי, ישראל מימנה את כרטיסי הטיסה. נציבות האו”ם לפליטים קבעה בעבר כי הרחקת סודאנים לארצם תהיה “פשע שמעולם לא בוצע”.

המהגרים, שחלקם שהו בכלא הישראלי, הוחזרו לכאורה מרצונם. זאת לאחר שהתיקון לחוק ההסתננות, שנכנס לתוקף ביוני האחרון, מאפשר לכלוא אותם למשך שנים, גם אם הם זכאים להגנה מתוקף טענתם למעמד פליטים. לפי האו”ם, החזרה מתוך הכלא אינה עומדת בתנאים של חזרה מרצון.

תומר אפלבאום

ישראל וצפון סודאן מוגדרות מדינות עוינות. לכן, לפי מדיניותה הרשמית של ישראל, אין להחזיר מהגרים מצפון סודאן למדינתם. החוק בצפון סודאן אוסר על אזרחיה להיכנס לישראל, ובדרכון המדינה מוצהר כי נושא הדרכון רשאי להיכנס לכל מדינה מלבד לישראל.

לחוק זה הצטרפו איומים ברורים מצד בכירים בממשל הסודאני, שהבהירו כי הדין ימוצה עם אזרחי המדינה המתגוררים בישראל. ביולי 2007 הודיע שר הפנים הסודאני שאזרחי המדינה ששהו בישראל ייענשו. נציב הפליטים של ממשלת סודאן אמר סמוך לכך שהפליטים הסודאנים במדינה מבקשים להוציא לפועל “סדר יום ציוני” נגד סודאן, והאיץ ברשויות המצריות להעניש בחומרה סודאנים המנסים להיכנס לישראל דרך מצרים. בספטמבר 2007 הצהיר שר החוץ הסודאני ששהייה בישראל היא פשע.

בתשובות המדינה בבתי המשפט עד כה, נטען כי “מדיניות זו של אי החזרת נתינים מסודאן שהסתננו לישראל למדינת מוצאם נובעת מן העובדה שסודאן וישראל הן מדינות עוינות, כך שנתין מדינת סודאן שכף רגלו דרכה בישראל אינו יכול לחזור למדינתו, מחשש לחייו, לטענתו”. המדיניות הרשמית השתנתה עד כה רק בנוגע לגירוש לדרום סודאן, עת הכריזה על עצמאותה.

עמדת האו”ם בנושא היא חד-משמעית. מיכאל בבלי, יועץ בכיר בנציבות האו”ם לפליטים, הבהיר כבר ב-2008 לראש מנהלת ההגירה כי “הרחקת סודאנים לסודאן תהיה הפגיעה החמורה ביותר באמנה שעליה חתומה ישראל – פשע שמעולם לא בוצע”.

באוקטובר האחרון חתם נציב האו”ם הנוכחי לפליטים, ויליאם טול, על חוות דעת לעתירה שעסקה בכוונה לכלוא את אזרחי צפון סודאן בניסיון מכוון “להמאיס על המסתננים את השהות בישראל”, כפי שהגדיר זאת שר הפנים, אלי ישי. “החזרתם של אזרחי סודאן איננה מעלה רק אתגר לוגיסטי, בהתחשב בכך שבין ישראל לסודאן אין יחסים דיפלומטיים, אלא גם מעוררת דאגות בנוגע לסיכונים האפשריים שיעמדו בפני החוזרים לאחר ששהו ב’מדינת אויב’”, כתב טול.

תומר אפלבאום

“חזרה מרצון של מבקשי מקלט מסודאן היא אפשרית אם תתבצע בדיסקרטיות ובתנאים המבטיחים כי ההחלטה לשוב היתה לגמרי וולונטרית והתקבלה ללא הפעלת לחץ, ללא איומים בגירוש, ושלא בכפייה”. חזרה מתוך הכלא, למשל, אינה עומדת על פי האו”ם בקריטריונים אלו.

מנכ”ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, טען גם הוא בעבר כי “מתוך 62 אלף מסתננים, מרביתם מצפון סודאן ואריתריאה. למדינות האלה אי אפשר להרחיק מסתננים, לגרש, כיוון שצפויה להם שם סכנת חיים וישראל חתומה על אמנות בינלאומיות. יש שני תנאים מצטברים כדי להרחיק מסתננים: אחד, שהמדינה תסכים לקלוט אותם, והשני, שאין שם סכנת חיים. ככה שלגבי שתי המדינות האלה (צפון סודאן ואריתראה, ט”נ), אנחנו לא יכולים יום בהיר אחד לנחות שם עם מטוסים ולהפר את הריבונות שלהן. צפון סודאן זו גם מדינת אויב... צריך מדינה שתסכים לקלוט אותם ואותה מדינה צריכה לערוב שלא יהיה סיכון לביטחונם”.

מלבד המצב השורר בין שתי המדינות, צפון סודאנים רבים שנכנסו לישראל הם תושבים לשעבר של חבל דרפור, שנרדפו על ידי השלטון הסודאני. בגין רדיפה זו אף הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צו מעצר בינלאומי נגד נשיא סודאן, עומר אל-באשיר, באשמת רצח עם. זאת בנוסף לצווי המעצר שהוצאו נגד בכירים בממשל הסודאני. קבוצות נוספות מגיעות מאזורים אחרים בסודאן המותקפים על ידי השלטון הסודאני – בין היתר בירי פגזים מן האוויר, בהרס כפרים ובמעצר מאות אלפים. אחרים, על פי דו”חות נציבות האו”ם לפליטים, נמלטו מסודאן בשל רדיפתם על רקע דת או השתייכות לקבוצות אתניות מסוימות.

במסגרת אמנת הפליטים זכאים להגנה גם פליטי “Sur Place”, שעילת הפליטות שלהם נוצרה רק לאחר שעזבו את ארצם, גם אם לא נמלטו ממנה. כך, ייתכנו מצבים שבהם אדם שהה מחוץ למדינתו, ובשל אירועים שהתרחשו בה מאז חייו יימצאו בסכנה אם ישוב אליה. באותה מידה, ייתכן כי מעשיו בשהותו מחוץ לארצו יגרמו לכך שיימצא בסכנה אם ישוב אליה. למשל, אם נכנס האדם למדינת אויב, כמו במקרה הישראלי.

לעניין זה עומדת גם פסיקתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ’ אהרון ברק, ולפיה “כל סמכות שלטונית - לרבות סמכות הגירוש על פי חוק הכניסה לישראל – צריכה להיות מופעלת על בסיס ההכרה ‘בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין...’ (חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ט”נ). זהו העיקרון הגדול של ה-Non Refoulment, שלפיו אין לגרש אדם למקום שבו יועמדו חייו או חירותו בסכנה.

עיקרון זה מעוגן בסעיף 33 לאמנת הפליטים. הוא חלק מהחקיקה הפנימית של מדינות רבות הקולטות את הוראות האמנה או המסדירות את הדבר בנפרד. הוא עיקרון כללי, שאינו מוגבל אך ל’פליטים’. הוא חל בישראל על כל סמכות שלטונית שעניינה גירוש אדם מישראל”.

רויטרס

רשות האוכלוסין סירבה להתייחס במפורש לפרסום, כך גם לעניין החזרה מתוך הכלא: “מדיניות הממשלה בנושא אי ההרחקה של צפון סודאנים לא השתנתה”.

משרד החוץ מסר בתגובה: “כיוון שהאחריות הכוללת לעניין זה מוטלת על רשות האוכלוסין, אנו מנועים מלהתייחס באופן עצמאי לסוגיה זו ומפנים אותך לגורם האחראי, דהיינו רשות האוכלוסין”. משרד המשפטים סירב להגיב, גם מטעמו של היועץ המשפטי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו