אולפנה תפצה מורה שפוטרה לאחר שהרתה מתרומת זרע

בפסק דין עקרוני, הורה ביה"ד לעבודה לפצות את המורה ב-180 אלף שקל. הרב דרוקמן, המשמש סמכות-על של המוסד: "היא עשתה דבר שלילי"

יאיר אטינגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יאיר אטינגר

“אל מול סירובו של מוסד חינוכי לחשוף את תלמידותיו למודלים אלטרנטיוויים של חיי משפחה ... עומדות זכויות מהותיות יותר שבמקרה דנן יש לתת להן בכורה ולהעדיפן, כמו הזכות לאמהות והורות, חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו”, כך קבע אתמול בית הדין לעבודה בפסק דין עקרוני, כשהורה לפצות ב-180 אלף שקלים מורה דתייה שפוטרה מאולפנה דתית-לאומית לאחר שהחליטה להרות בעצמה, ולגדל את ילדיה לבד.

בכך נחתמה פרשה בת ארבע שנים, בה התבררו סוגיות עקרוניות שונות, החל במידת האוטונומיה החינוכית שמקנה החוק למערכת החינוך הממלכתי־דתי (חמ”ד), דרך סוגיות הלכתיות וכאלו העוסקות בהורות וכלה בתהליכים בחברה הדתית. בפני הרכב השופטים בבית הדין לעבודה בתל אביב בראשות השופטת אסנת רובוביץ’ הופיעו גם רבנים בכירים בציונות הדתית, כמו הרב חיים דרוקמן, שלא הצליחו לשכנע בעמדת האולפנה והחמ”ד. הנתבעות טרם החליטו אם לערער לבית הדין הארצי לעבודה, במה שכונה על ידי אחת הפרקליטות שליוו את התיק “פרשת עמנואל 2”.

המקרה אירע באולפנה לבנות במרכז הארץ, שבה הועסקה האשה כמורה מקצועית במשך שמונה שנים. בהגיעה לגיל מבוגר מבלי שהקימה משפחה, בחרה להרות מתרומת זרע, כפי שעושות יותר ויותר נשים גם בחברה הדתית (כפי שהעיד ארגון הנשים הדתיות קולך, שליווה את הדיונים כידיד בית הדין). תרומת זרע לרווקות הותרה בדיעבד על ידי הרב יובל שרלו, מרבני הציונות הדתית, ואמה של התובעת אף התייעצה עמו באופן אישי. בתום חופשה ללא תשלום שנטלה ב-2009, הודיעה המורה להנהלת המוסד על היריונה. בתגובה הודיע לה רב האולפנה כי לא תוכל להמשיך לעבוד במוסד.

עדיפות לרצון להרות. מיכל אחסון תרומות בבנק הזרע צילום: מוטי מילרוד

בדיונים בבית המשפט, לא טענו, עם זאת, נציגי המוסד כי האשה עברה על חוקי ההלכה. הרב חיים דרוקמן, המשמש סמכות־על של האולפנה, נשאל בעדותו מה יש בכניסה להיריון ללא נישואים שהופכת את האשה לדוגמה רעה, בשונה למשל מעקרות או גירושים. “לתפישתנו זה יוצר תופעה שלילית”, העיד הרב, “גירושים - יש להצטער שיש תופעה כזו, אלמנות - זו תופעה לגיטימית, זה לא לגיטימי מה שאמרת”. האם בעיניך, שאלה פרקליטת התובעת עו”ד סיגל פעיל (שייצגה אותה לצד עו”ד זוהר גיפס), לגיטימי יותר שמורה תחיה את חייה ללא ילדים מאשר שתהיה אם ללא נישואים? “השאלה היא האם היא יכולה ללמד במוסד כמו שלנו. אני חוזר, אצלנו היא לא יכולה ללמד. אני יכול להבין ללבה. אבל דוגמה שכזו לא יכולה להיות אצלנו... מורה שאין לה ילדים לא עשתה מעשה שלילי שנוגד את תפישתנו התורנית”, אמר ואז הדגיש, “היא עשתה דבר שלילי”. הנהלת המוסד לא התייעצה עם מועצת החמ”ד בטיפול במקרה, אבל המועצה העניקה לאולפנה גיבוי בדיעבד, ונתבעה אף היא.

“כאשר מול ערכי הנתבעת ורצונה לשמר ערכים אלו עומד מקרה של מורה שאינה מתריסה והרוצה לממש את זכותה להורות, יש ליתן עדיפות לרצון המורה להורות במקרה דנן ואין להדיר את התובעת רק בשל כך, בשונה מחברותיה שהקימו משפחה או הרווקות או הגרושות, שלא הודרו מהנתבעת, למרות שאינן מקיימות חיי משפחה ‘מסורתיים’”. עוד נקבע, כי האולפנה “הפלתה את התובעת בשל הורות זאת ביחס לשאר המורות העובדות בשירותה, לרבות המורות הרווקות, והגרושות שלא הודרו”. בית הדין מתמקד בזכות להורות, ומזכיר גם את פסק הדין של בג”ץ שהתיר ב-2006 ליגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה, להוליד ילדים. “בתחומיה של הזכות לכבוד האדם, ניצבת זכותו של האדם למשפחה ולהורות”, צוטטה בפסק הדין השופטת פרוקצ’יה.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, יחידה במשרד התמ”ת, ליוותה את התיק כידיד בית הדין, ותמכה בעמדת התובעת. עו”ד שירי לב־רן לביא, נציגת הנציבות, אמרה כי היא גאה בפסק הדין. “לאולפנה היו טענות מאוד חזקות שקשורות לחוק שמקנה לה אוטונומיה, לקבל שיקולים דתיים. ההחלטה אמיצה ומאוד לא טריוויאלית ועד היום בית הדין לא פסק כך. חשבתי שבית הדין יישען על טענות פרוצדוראליות, אבל הוא נתן נימוקים מהותיים והתערב בנקודה הכי רגישה של החינוך הדתי לאומי, העצמאות החינוכית. זה תיק עמנואל בזעיר אנפין”.

הרב חיים דרוקמןצילום: אוליבייה פיטוסי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ