בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השופט פסק: עינויים שעבר אריתריאי בדרכו ארצה אינם עילה לשיחרורו ממעצר

המחוזי בב"ש קבע שאין מקום לשחרור מטעמים הומניטריים והוסיף כי "הכרה בעינויים כעילה לשחרור עלולה לגרום לפגיעה עצמית של המסתננים"

36תגובות

שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע לפני כשבועיים כי עינויים שעבר מהגר עבודה אריתריאי בדרכו לישראל אינם עילה לשחררו ממעצר בכלא סהרונים מטעמים הומניטריים, והורה להשאירו במשמורת. כך פןרסם הבוקר (חמישי) בגלי צה"ל. לפני כחצי שנה נעצר סיימון וולדו מאריתריאה בעת שחצה את הגבול בין מצרים לישראל.

בתוך ימים הוציא משרד הביטחון צו גירוש נגדו והוא נשלח למעצר בכלא סהרונים עד הגירוש. וולדו ערער לבית הדין לביקורת משמורת על ההחלטה בטענה שעבר עינויים קשים בדרכו לישראל, אולם בית הדין דחה את הערעור וקבע שיישאר במשמורת עד הגירוש.

לאחר שנדחתה פנייתו לבית הדין למשמורת, ערער וולדו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אולם גם השופט אליהו ביתן דחה את טענותיו. "עיינתי בבקשת השחרור שהגיש המערער לבית הדין למשמורת, בהחלטת בית הדין למשמורת, בהודעת הערעור, ובעיקרי הטיעון של המשיבה ושמעתי את טיעוני שני הצדדים. מסקנתי שדין הערעור להידחות", כתב השופט ביתן בפסק הדין.

אליהו הרשקוביץ

לפסק הדין המלא

השופט קבע כי אין חולק על כך שהמערער הוא מסתנן. "איני מקבל את הטענה שמטרת המשמורת לפי החוק למניעת הסתננות היא אך הרחקת המסתנן, ומשלא ניתן להרחיק – כמו בעניין נתיני אריתריאה הנהנים מהגנה קולקטיבית – לא ניתן לשים במשמורת. מטרת תיקון 3 לחוק למניעת הסתננות היא לתת פתרון אפקטיבי לתופעת ההסתננות לישראל, שממדיה בשנים האחרונות מציבים בפני המדינה סכנות וקשיים משמעותיים ואתגרים רבים ומורכבים", כתב השופט.

אתר בתי המשפט

בהמשך פסק הדין הוסיף השופט ביתן כי אין בידו לקבל את הטענה שצריך לשחרר את וולדו על רקע העינויים שעבר בדרכו לישראל והסביר כי לפי סעיף 30 א' לחוק למניעת הסתננות, ממונה ביקורות הגבולות רשאי במקרים חריגים לשחרר את כניסת המסתנן אם שוכנע כי קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים. "למרבה הצער, מסעם של רבים מאלה המגיעים מארצות אפריקה דרך מצרים לישראל כרוך בייסוריי דרך ובניצול מצד גורמים עברייניים, שאינם בוחלים באמצעים, כולל עינויים, להשגת מטרותיהם. מידע המגיע ממקורות שונים מלמד כי מדובר בתופעה רווחת ונפוצה".

בפסקה הבאה מסביר ביתן שעינויים אינם עונים להגדרה של "טעמים הומניטריים חריגים". "מטרת הסעיף הנ"ל היא לאפשר לגורמים מוסמכים במקרים חריגים שבהם מתקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים לשחרר מסתנן בערובה. לדאבון הלב, התנכלויות ועינויים כאמור אינם חריגים ובדרך כלל אינם עולים לכדי טעמים הומניטריים מיוחדים". השופט הציג טיעון נוסף לדחיית הערעור. "בנוסף נראה לי שהכרה בעינויים כמו אלה המתוארים על ידי המערער כנסיבה המצדיקה שחרור ממשמורת עלולה לגרום להתרחבות תופעת העינויים ולהחמרתה ואף להתפתחות תופעה של פגיעה עצמית של המסתננים, וגם מבחינה זו אין הדבר רצוי".      



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו