בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מקלט לחסרי בית בת"א סגור בפני נשאי HIV

אף שהחוק אוסר על אפליית נשאים בקבלת שירות ציבורי, המקלט היחיד בעיר המיועד לחסרי בית המכורים לסמים או אלכוהול חוסם בפניהם את הכניסה

11תגובות

“יהא זה לא ראוי ולא צודק שבעת מגוריהם יחששו (חסרי הבית) מסכנת הידבקות במחלת האיידס”. כך, מסבירה עמותת “לשובע” – שמפעילה את המעון היחיד בתל אביב לדרי רחוב מכורים לסמים ולאלכוהול – מדוע היא אוסרת על נשאי HIV וחולי איידס לשהות במעון. “מעון דרי הרחוב אינו מלון בו מתגוררים אנשים נורמטיביים”, אומרים בעמותה, וזוכים לגיבוי העירייה בנושא.

החובה להקים מסגרות לחסרי בית מוטלת על העירייה, ואולם בתל אביב השירות מסופק באמצעות העמותה הפרטית “לשובע”, המעניקה את השירות במבנה עירוני ללא דמי שכירות וארנונה. לפני כמה חודשים דיווחו הוועד למלחמה באיידס והאגודה לזכויות האזרח לעיריית תל־אביב על תלונות שקיבלו, ולפיהן העמותה לא מאפשרת לחסרי בית נשאי HIV ללון במקלט.

עיריית תל אביב לא הגיבה לדברים זה חודשיים, לעומת זאת הגיע מכתב דווקא מעמותת “לשובע”, בו צוין בפירוש: “העובדות אכן נכונות. איננו מאפשרים לחולים ולנשאי איידס ללון בגגון”. על המכתב חתום מנכ”ל העמותה, גיל-עד חריש, שטוען כי העמותה מפעילה בגגון את מדיניות ה-“Don’t ask don’t tell”, מושג הלקוח ממדיניות שהייתה נהוגה בצבא ארצות הברית, נועדה למנוע חשיפת נטייה מינית של חיילים, ובוטלה באופן סופי לפני כשנה וחצי. העמותה מצהירה כי זוהי מדיניותה ומוסיפה על כך ש”אם נדע אודות דר רחוב  שהינו חולה או נשא – נסרב לקבלו”.

במכתב מספר חריש כי “בעבר, התגוררו במעון דרי רחוב שהיו מוגדרים כחולים באיידס או נשאים, והדבר יצר פחדים רבים בקרב דיירי המעון, והיו ביניהם שעזבו את המעון והעדיפו להתגורר ברחוב”.  הוא הוסיף וכתב: “בהכירי את דרי הרחוב, אין לי ספק שאם יידעו שמתגורר עמם במעון חולה או נשא איידס, יהיו שימררו את חייו, ויהיו גם שיעזבו את המעון ויחזרו לרחוב”.

בניגוד לידע הרפואי שנצבר על דרכי ההידבקות ב-HIV, משווה העמותה את מדיניותה בעניין הנשאים לזו המונהגת כלפי “דרי רחוב החולים במחלות מדבקות, ובראשן צהבת (מחלה שבה אפשר להידבק גם דרך האוויר ואינה מצריכה כלל מגע – ט”נ). כמו כן איננו מקבלים למעון דרי רחוב הזקוקים לטיפול סיעודי”. עוד הוסיף  חריש כי “מטבע הדברים והווייתם המיוחדת של דרי הרחוב והיותם מכורים ומשתמשים בסמים, שהם אינם מקפידים על תנאי היגיינה ותברואה במעון, ובמסגרת זו מעבירים מזרקי סמים וסכיני גילוח מאחד לשני. ואם לא די בכך, לא מן הנמנע שהדיירים מקיימים גם יחסי מין”. בשיחה עם “הארץ” הודה חריש כי אכן קיים חוסר וזו בעיה לאוכלוסיית הנשאים אך הוסיף: “שיפנו למדינה, למה באים בטענות אלינו”.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כי מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי לא יפלה אדם מחמת מוגבלות ולא יקבע תנאים שלא ממין העניין המונעים מאדם עם מוגבלות לקבל שירות ציבורי או להיכנס למקום ציבורי. בהתאם להגדרה שבחוק, נשא HIV הוא אדם עם מוגבלות, ושירותי רווחה נמנים עם השירותים הציבוריים שהחוק עוסק בהם.
“לא ניתן בשום אופן לטעון, כי מניעת השירות מאדם חסר בית שהוא נשא HIV מתחייבת מאופיו או ממהותו של השירות או של המקום”, טען בפנייתו לעירייה עו”ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח. “אם לאנשי העמותה יש חששות כלשהם, הרי שאין הם מבוססים אלא על דעות קדומות ביחס לסכנה הנשקפת מנשאי HIV”.

עוד טוענים בוועד ובאגודה כי סגירת המסגרת בפני נשאים מסכנת את האינטרס הציבורי, “שכן אנשים חסרי בית המסתייעים במקלט יחששו להיבדק פן לא יורשו יותר ללון בו”.
עו”ד גן-מור אמר ל”הארץ” כי “מניעת כניסתם של אנשים עם מוגבלות למקלט של עמותת לשובע מנוגדת לחוק, ומהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית”. לדבריו, הטענות של עמותת לשובע, אינן משכנעות, גם אם כוונותיה חיוביות: “לא ניתן לקבל את התפיסה לפיה מקלטים לחסרי בית הם מקומות שמחוץ לחוק ויש בהם נורמות אחרות, שמצדיקות אפליה”.

לדברי העובדת הסוציאלית מירי ברברו-אלקיים, מנהלת הערך הפסיכו-סוציאלי בוועד למלחמה באיידס, “המדיניות של ‘Don’t ask don’t tell’ אינה מתקבלת על הדעת, משום שהיא פוגעת דווקא באותם נשאי HIV שאינם מסתירים את עובדת היותם נשאים – ומונעת מהם שירות ציבורי מציל חיים”. ברברו-אלקיים מציעה למנוע הדבקה ב-HIV במקומות אלה דווקא בדרכים אחרות דוגמת  “אספקת מזרקים (עבור המשתמשים) וקונדומים, ובאמצעות הסברה”.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: “קיימים ארבעה גגונים (דרי רחוב מכורים, נשים, שיקום, נורמטיבי - ט”נ). מתוכם אחד המיועד למכורים לסמים ולאלכוהול. בגגון המיועד למכורים, נשאי או חולי איידס מכורים לסמים אינם יכולים ללון וזאת מחשש להחלפת מזרקים. בשלושת הגגונים האחרים אין כל הגבלה או התניה”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו