שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
הארץ
הארץ

שישה חודשים לאחר שהוכנסו לישראל בגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ידון בג"ץ בכליאתן של שתי נשים מקבוצת האריתריאים שנכלאו בין גדרות בגבול ישראל-מצרים. השתיים הורשו להיכנס יחד עם קטין נוסף לאחר ששהו בין הגדרות במשך שמונה ימים.

למרות ששתי הנשים הוכנסו לארץ על ידי ישראל בצורה אקטיבית, עם הכנסתן הן הוכרזו כ"מסתננות". מאז ועד היום, במשך יותר מחצי שנה ובפועל לתקופה בלתי מוגבלת, הן כלואות במתקן "סהרונים", מכוח החוק החדש למניעת הסתננות, שחוקיותו תידון בבג"ץ, בעתירה שהגישו כלל ארגוני זכויות מבקשי מקלט בישראל.

פרשת הכלואים בין הגדרות פורסמה בחודש ספטמבר, עת נקלעו לגדר הגבול עם מצרים קבוצת אריתריאים, ובה, בין היתר, שתי נשים ונער. לאחר פניות רבות של הקבוצה להיכנס לארץ שלא הועילו, עתר ארגון "אנו פליטים" לבג"ץ בבקשה להורות על הכנסת חברי הקבוצה לצורך בחינת בקשותיהם למקלט מדיני וקבלת סיוע הומניטארי.

מתקן הכליאה סהרונים. אריתריאים שנכנסו לישראל לאחר יוני מוחזקים בכלא לזמן בלתי מוגבל צילום: אליהו הרשקוביץ

פרקליטות המדינה טענה אז כי לישראל שמורה הזכות להחליט, ככל מדינה ריבונית, מי יבוא בשעריה, כי הגדר מגינה על המדינה מפני כניסה ללא היתר, וכי אין לישראל אחריות על אנשים הנמצאים מעבר לגבולה.

בעת שהעתירה נדונה, הודיע ראש הממשלה על "פתרון שהושג", במסגרתו הוחלט להתיר לשתי הנשים והנער להיכנס לישראל. כוחות צה"ל פרצו את גדר הגבול החדשה, עברו לצדה המצרי, והכניסו את שתי הנשים והנער, אז הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ כי שתי הנשים הוכנסו לישראל מטעמים הומניטאריים חריגים, שלא התקיימו ביחס ליתר חברי הקבוצה.

לפיכך, טענה המדינה, העתירה מיותרת. בעדויות שנלקחו מהנשים מאוחר יותר, סיפרו לעורכי הדין כי יתר חברי הקבוצה גורשו בכוח, ולא נודע עד היום מה עלה בגורלם. בית המשפט העליון בראשות הנשיא אשר גרוניס קיבל את עמדת המדינה, וקבע בפסק הדין כי "שלושה מחברי הקבוצה הוכנסו לישראל לאחר הדיון... וזאת משיקולים הומניטריים". אז נכלאו השתיים, שלדבריהן אף היו קורבנות לחטיפה והתעללות בסיני, מתוקף החוק למניעת הסתננות.

"אנו פליטים" עתרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד כליאתן. פרקליטות המדינה המשיכה לטעון כי המדינה התירה את כניסתן לישראל בעקבות העתירה לבג"ץ, עקב חשש לחייהן, אלא שכוונת המדינה היתה מלכתחילה להתייחס אליהן כאל מסתננות שגנבו גבול ולהחיל עליהן את החוק החדש.

נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוסף אלון, קבע כי המדינה הסכימה להכניס את הנשים מטעמים הומניטאריים, וכי כוחות הביטחון הם שאפשרו את כניסתן באופן יזום. אלא ש"המחווה ההומניטארית לגביהן התבטאה בהשוואת מצבן למצב המסתננים שצלחה להם הסתננותם", ועתירתן נדחתה. השוואת תנאיהן למסתננות, על פי התיקון לחוק ההסתננות, הוא כליאה שאינה מוגבלת בזמן.

ערעורן של השתיים לבית המשפט העליון, נגד הגדרתן כמסתננות לפי החוק ונגד החוק עצמו, יידון מחר בפני נשיא בית המשפט העליון גרוניס.

החוק למניעת הסתננות שיידון מחר התקבל בכנסת בינואר אשתקד ושינה את יחסה של ישראל למהגרים הבאים בשעריה. החוק מאפשר כליאה לתקופה בלתי מוגבלת בזמן, גם של מי שמדינת ישראל אינה יכולה לגרשו למדינתו בגלל הסכנות הנשקפות לו במדינת המוצא. בחוק מוגדרת תקופה של שלוש שנים שאחריה ניתן יהיה לשקול שחרור ממעצר. החוק אינו מבחין בין מבקשי מקלט ופליטים. עוד מאפשר החוק לכלוא ילדים ללא הגבלת זמן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ