בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתנערים מתדמית המזהמים: רמת חובב הפכה לנאות חובב

המועצה המקומית-תעשייתית בנגב, שנחשבת לאחד ממוקדי זיהום האוויר ומקור למטרדי ריח באיזור, שינתה את שמה. בעתיד מתוכנן להקים במקום גם יקב ושכונת מגורים

תגובות

המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב נחשבה במשך שנים כאחד ממוקדי הזיהום המרכזיים במדינת ישראל. כעת, בניסיון לשפר את התדמית המזהמת ומזוהמת של המקום, החליטו העומדים בראשה לשנות את שמה ויום האתמול שמה הוחלף ל“נאות חובב”.

לדברי אנדריי אוזן, ראש המועצה הנוכחי וסגן ראש העיר באר שבע לשעבר, השינוי אינו רק סמנטי. “זוהי נקודת ציון היסטורית בסיפור של פארק נאות חובב. אנחנו מתכוונים להפוך את המועצה למועצה היפה בארץ”, הוא אומר.

אזור התעשייה הוקם בשנת 1975 והמועצה המקומית ב-1989. מאז הקמתה שנים נחשבה המועצה, בה נמצאים כמה ממפעלי הכימיה הגדולים בארץ, לגורם מרכזי של זיהום אוויר ובעיקר מטרדי ריחות בנגב. זאת לנוכח הפעילות התעשייתית במקום שגרמה למטרדי ריח קשים ביישובי האזור ולזיהום מי תהום ונחלים.

בעקבות ההחלטה על מעבר בסיסי צה”ל לצומת הנגב חתמו המועצה והמפעלים הנמצאים בה על הסכם גישור הכולל פיקוח הדוק על מפעלי התעשייה הכבדה במקום שהתחייבו להוריד באופן ניכר את הזיהום שנפלט מהם. במועצה אומרים כי כבר נעשו צעדים בנדון, בהם ייבוש בריכות האידוי של המפעלים והתקנת אמצעים להפחתת זיהום בארובות. “גם עיקרון הסינרגיה כבר מיושם באמצעות מערך המאפשר העברת כימיקלים, אנרגיה ושפכים ממפעל אחד למפעל אחר, שבו ישמשו כחומרי גלם” אומר  מנכ”ל המועצה אמנון בן דהן.

תושבי השכנות הדרומיות של באר שבע, שסבלו מריחות הפליטה של המפעלים, מתקשים להאמין בשינוי הירוק של המקום. “המיתוג החדש לא יעזור. אלו עדיין מפעלים כבדים שנמצאים במועצה. קודם כל צריך למזער את פליטת החומרים המזהמים ורק אחר כך לעבוד על השם”, אומר תושב העיר.

אולם אוזן, שנחשב בעבר כמתנגד בולט למפעלים המזהמים, עדיין חדור מוטיבציה. “המקום חייב לעבור שינוי מהיר”, הוא אומר ומוסיף כי בעתיד מתוכנן לפתוח במקום, בשיתוף התושבים הבדואים המתגוררים באזור, מוזיאון לכימיה, לנטוע עצי זית ולבנות יקב. “לפי תוכנית העבודה, בעוד עשר שנים תבנה פה שכונת מגורים לעובדים. ממש כמו באזורי התעשייה הכבדה באירופה”, הוסיף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו