בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברשות להתיישבות בדואית בנגב עובדים רק 3 בדואים

לדברי הרשות, הבדואים מתקשים לעבור את מבחני נציבות המדינה. ראש מועצת רהט: רוב הבדואים רואים ברשות גורם עוין המנסה להשתלט על אדמותיהם

15תגובות

שלושה עובדים בלבד מתוך 75 עובדי הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הגוף שאמור לקבוע את עתיד מגוריהם של הבדואים בשנים הקרובות, הם בני הפזורה עצמם. ברשות מציינים כי רבים מתקשים לעבור את מבחני נציבות המדינה, ואולם בפזורה הבדואית מציינים כי ייתכן שהדבר נובע גם מסירובם של רבים מבני המגזר לשתף פעולה עם עבודת הרשות.

ההחלטה על הקמת הרשות התקבלה בממשלה עוד ב-2007, ואולם רק לפי כשנתיים היא החלה את עבודתה בפועל. מנכ”ל הרשות, יהודה בכר, פרסם באותה עת מאמר בו קרא כי "רק יחדיו, בשיתוף פעולה מלא, נוכל להצעיד את הנגב קדימה לפריחה ושגשוג כמוהו לא ידע". עם זאת, בדיקה מעלה כי שיעור השתתפותם של בני המגזר נמוך באופן יוצא דופן, ומנוגד גם להחלטת הממשלה מלפני כשלוש שנים, לפיה יש להעלות את שיעור המיעוטים בכל גוף ממשלתי ל-10% עד ל-2012.

בדואים אומרים כי מספרם המועט של העובדים מקשה על העבודה המשותפת עם הרשות, וגורם לחוסר הבנה בין הצדדים. “היו צריכים להיות הרבה יותר עובדים בדואים ברשות, מכיוון שהיא מתעסקת במצוקות ובצרכים של התושבים הבדואים", אמר ראש מועצת רהט, פאיז אבו-סהיבאן. עם זאת, אבו-סהיבאן ציין כי "ייתכן שעל רקע ההתנגדות של רוב הבדואים, שרואים ברשות גורם עוין המנסה להשתלט על אדמותיהם, חלקם אינם מגיעים לשם”.

אילן אסייג

דברים דומים אמר גם ראש מועצת הכפרים הבלתי-מוכרים, איברהים אל-ווקילי. “הבדואים רואים ברשות גוף נגדם, אבל אם היו הרבה יותר בדואים ברשות, העבודה היתה נעשית בצורה הרבה יותר יעילה”, הוא אומר. “הרשות קמה כדי לטפל בבעיות הבדואים, לכן ראוי שיהיו ברשות גם בעלי העניין עצמו. אנחנו נדרוש שיקלטו עוד עובדים בדואים ברשות. הם מבינים את המנטליות, את התרבות ואת הצרכים, זה היה תורם לשיתוף הפעולה”.

בשנה האחרונה עזב אחד מהצעירים הבדואים שהתקבלו לעבודה ברשות, תקופה קצרה בלבד לאחר קבלתו, וזאת בטענה כי החליט לעבור למגזר העסקי. עם זאת, מקורות המעורים בפרשה ציינו כי הצעיר סבל מחוסר נוחות ממצבים שונים בעבודה, שבהם אולץ להתעמת עם אנשי המגזר בעניין הקרקעות. לדבריהם, אף הופעל עליו לחץ מצד בדואים לעזוב את עבודתו.

ברשות להסדרת ההתיישבות אומרים כי לו היתה להם אפשרות לקלוט עובדים נוספים מהמגזר הבדואי, היו עושים זאת בשמחה. בתגובה לדברים מסרו בתגובה כי “מבנה הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב מתוכנן כך שיש בו משרות יעודיות לבדואים, כמתבקש בחוק. אנו נמצאים בעיצומו של תהליך קליטה על ידי מכרזים יעודיים בליווי נציבות שירות המדינה. לצערנו הרב, כמו גם במגזר היהודי, כך גם אצל הבדואים - רק מקצתם עוברים את מבחני הנציבות בהצלחה. כבר היום מועסקים ברשות מספר בדואים. אנו רואים חשיבות עצומה בהעסקתם של רבים נוספים בעתיד”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו