בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לספר על יציאת מצרים בגוף ראשון

הסיפורים בהגדת פסח נשמעים מוכרים למהגרים מאפריקה החיים בדרום ת"א. בסוף השבוע 100 מהם ציינו את חג החירות האישי שלהם

37תגובות

הרדיפות בידי שליט עריץ, הבריחה הנואשת ממצרים, הנדודים המפרכים בסיני והכניסה המיוחלת לישראל; הסיפור הזה נשמע מוכר להבטום אוקובו היטב, שכן הוא חווה את כל זאת על בשרו.

אוקובו הוא אחד מבין 100 מהגרים אפריקאים, מרביתם פליטים מאריתריאה, שהתכנסו בסוף השבוע בגינת לוינסקי שבדרום תל אביב, כדי לקיים סדר פסח יוצא דופן, שבו יציאת מצרים היא לא רק סיפור שעובר מדור לדור, אלא חוויה המסופרת ממקור ראשון. "הישראלים יצאו ממצרים, וכך גם אנחנו. גם אנחנו עברנו סבל ותלאות בדרך", מציין אוקובו בן ה-30, שנמלט מאריתריאה ב-2008. זהו ליל הסדר הראשון שהוא משתתף בו. כשהושמע המשפט "רבים מכם הגיעו לישראל בתקווה למצוא חופש ולבנות מחדש את חייכם", הנהן אוקובו בהתלהבות.

זה היה מחזה סוריאליסטי. הקרואים הסבו אל שולחנות ארוכים תחת כיפת השמיים תוך התעלמות משאון האוטובוסים שהחריש מדי פעם את קריאת ההגדה המיוחדת בערבית (לטובת הסודאנים), טיגרינאית (עבור האריתראים), אנגלית ועברית. כמה מהאורחים עקבו אחר הטקסט בהגדה הכתובה בארבע השפות, שהוכנה במיוחד לערב.

צפו בליל הסדר בגינת לוינסקי

זו השנה השישית שבה סדר הפליטים מתקיים בגינה הסמוכה לתחנה המרכזית החדשה. הוא מאורגן על ידי המרכז לקידום פליטים אפריקאים, עמותה שנוסדה ב-2004 על ידי פליטים וישראלים. את הרעיון הגה מנהל הארגון ניק שלגמן, בן 32, שעלה לישראל מבריטניה בשנת 2004. "חשבתי שאין דרך טובה יותר לחוות את יציאת מצרים, מאשר בחברת אנשים שיצאו ממצרים בעצמם", הוא אומר. "בהתחלה זה היה אירוע בהשתתפות קומץ ישראלים ופליטים, אבל העניין התגלגל כמו כדור שלג. עוד ועוד אנשים הצטרפו, קיבלנו תרומות מזון ומוסיקאים ותקליטנים התנדבו להופיע".

לדברי שלגמן, שכתב את רוב הטקסטים בהגדה האלטרנטיבית, "עכשיו זה אירוע שנתי גדול שבו בני קהילת הפליטים, שמרגישים נטע זר בחברה הישראלית, יכולים להסב אתנו יחד, כשווים בין שווים, ולחגוג את הפסח".

בבתים רבים בישראל הפכה קריאת ההגדה למעין דקלום מונוטוני, ואולם בסדר הפסח האלטרנטיבי בגינת לוינסקי, קשה להתייחס בשוויון נפש לכמיהה לחירות העולה מתוך סיפוריהם של כמה מהאורחים. מירטב אוקובאי, בן 31, שירת בצבא האריתראי במשך שבע שנים לפני שנמלט מהמדינה. כאשר נשאל כמה שנים נותרו לו לשרת, השיב בצחוק מריר: "עד יום מותי". אוקובאי ברח לסודאן ומשם לסיני, שם נתפס בידי בדואים שהחזיקו בו במשך תשעה חודשים, כפות בידיו וברגליו – עד שהצליח לגייס כופר בסך 25 אלף דולרים ממשפחתו וידידיו.

קידאנה אייזק, סטודנט להנדסה בן 27, גויס באמצע לימודיו לצבא אריתריאה והושלך מיד לבית הכלא, שם עסק בריסוק סלעים – במקום להגשים את חלומו לבנות בניינים. "כמעט כל המתגייסים מבלים בבית הכלא במשך כמה חודשים, ללא כל סיבה" סיפר, "זו דרכם של השלטונות להחדיר בהם פחד". לדבריו, "פרעה המקראי דיכא בני עם אחר. נשיא אריתריאה, בן השבט שלי, מדכא את בני עמו שלו".

אייזק חצה את גבול מצרים והגיע לישראל ב-2010. הוא ניסה להימלט מאריתריאה פעמיים קודם לכן, ונכשל. באחד המקרים הוא ניסה לחצות את מדבר סהרה ברגל עד ללוב, ומשם להפליג לאיטליה. "החלטתי פשוט להמשיך לרוץ, עד שאגיע למקום שאוכל לחיות בו בשלווה", הוא אומר. עם אחיו, שפזורים באריתריאה, קניה, אתיופיה, הודו וארצות הברית, לא התראה שנים. "זו יצאת מצרים שלנו", הוא מציין.

דניאל צ'צ'יק

לחצו כאן לקריאת גרסה מוקדמת של ההגדה האלטרנטיבית

כמה מהנשים סביב השולחן מפנות את מבטן הצידה כשהן נשאלות על הגעתן לארץ. הן אינן ששות לחלוק עם המשתתפים את חוויותיהן, שכן חלקן הותקפו ונאנסו בדרך.
"בהשוואה לסיפורים ששמעתי, נדודינו במדבר נשמעים כמסע די נוח", אומר שלגמן. "לנו לקח קצת יותר זמן, אבל כשאני חושב על מה שהן עברו: הסחר בנשים, העינויים, ההתעללות – זוועות של ממש. הם לא זכו שמשה יוביל אותם אל הארץ המובטחת". שלגמן הוא צאצא של פליטים מגרמניה וליטא שמצאו מקלט באנגליה. "אנשים עזרו לבני משפחתי כשהגיעו לאנגליה ואני רואה את פעילותי כאן כסגירת מעגל".

הגדת הפליטים מוקראת גם מחוץ לדרום תל אביב. קהילות נוספות בישראל, בניו יורק ובלונדון מצטטות בליל הסדר קטעים ממנה. הרב הבריטי יונתן ויטנברג, שחיבר מאמר שמופיע בהגדה, הוא אחד מהם. "אנחנו היהודים יודעים היטב כיצד חשים אלה שנדחקים לשוליים ונאלצים להימלט על נפשם", אומר הרב, העומד בראש קהילה בת 2,400 חברים בלונדון.

עשרות ישראלים, מרביתם מתנדבים למען הקהילה האפריקאית, נכחו אף הם בסדר. עם זאת, ישראלים המתגוררים בשכונה, נווה שאנן, לא השתתפו. המארגנים קיוו שהאירוע יעזור להפיג את המתח השורר בין התושבים הוותיקים למהגרים מאפריקה, אבל, כדברי שלגמן, "עוד לא הגענו לזה".

"אני מבין שזה יום מיוחד ליהודים, שהיו עבדים למצרים", מסכם להבטום אוקובו, "היהודים זוכרים כיצד זכו בחירותם, ויש לדבר משמעות גדולה בעיניי. אבל אני חושב שרוב הישראלים אינם מבינים את הקשר בין הדברים. אנשים שעוברים תלאות וסבל שוכחים הכל, בסופו של דבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו