בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרדה מגדרית בעזה - גם בבתי הספר הפרטיים

החמאס פרסם חוק חינוך שמקבע את הפרדה המגדרית שקיימת כבר ברוב בתי הספר ברצועה, והשיג את הרשות שטרם חוקקה חוק חינוך מאז ייסודה

14תגובות

החל מהשנה הבאה יחויבו בתי ספר פרטיים ברצועת עזה להנהיג אותה הפרדה מגדרית בין בנות לבנים שקיימת כבר בבתי הספר הממשלתיים ובבתי הספר של אונרוו"א – וזאת מכיתה ד' (גיל תשע ומעלה). כך קובע חוק החינוך שקיבלה המועצה המחוקקת הפלסטינית בעזה ושפורסם היום (שני). העוברים על החוק יסתכנו באובדן רישיונם.

לפי החוק, משרד החינוך בעזה ימשיך בתהליך של הפרדה מגדרית גם בצוות ההוראה, כשהמטרה היא שבכל בתי הספר לבנות ילמדו רק מורות. כבר בשנת 2003 הקדים משרד החינוך בעזה (עוד בזמן הרשות הפלסטינית) את ההפרדה המגדרית בין בנים לבנות (מכיתה ה' או ו' לכיתה ד') והפרדה זו נהוגה גם בבתי הספר של אונרוו"א. גם בבתי הספר הממשלתיים ושל אונרוו"א בגדה המערבית לומדים בנים ובנות בנפרד אך לא בכל מקום מאותה כיתה, ובמקומות כפריים שבהם מספר התלמידים קטן - הכיתות אינן מעורבות.

אמנם הסעיפים שנוגעים להפרדה המגדרית הם שמשכו תשומת לב תקשורתית, אך זהו ביסודו חוק חינוך חובה וחינם המציג את המטרות הכלליות של החינוך היסודי (עשר שנים) והתיכון (שנתיים) וקובע את מחויבויות משרד החינוך ותכניותיו לשיפור החינוך. הוא אוסר, למשל, על הוצאת תלמיד מבית הספר לפני שמלאו לו 16 שנה, שלא מסיבות רפואיות. בנוסף לשורה ארוכה של מטרות חינוכיות, חברתיות, אקדמיות ולאומיות, מציב החוק גם כמטרה את העמקת האמונה באללה והמחויבות לקיום מצוות הדת.

רויטרס

כארבעה עשר מבין 60 סעיפי החוק החדש עוסקים בהסדרת פעולתם של בתי הספר הפרטיים והזרים, הגברת הפיקוח הממשלתי עליהם וקבלת האישורים הדרושים משר החינוך וממשרד החינוך בעזה לכל מסלול לימודים שונה מזה שבבתי הספר הממשלתיים. החוק אוסר עליהם קבלת "מתנות" וסיוע שמטרתם "ליצור נורמליזציה עם הכיבוש הציוני" ואוסר "עידוד כל פעולה שהיא עם הכיבוש הציוני". אפשר לפרש סעיפים מעורפלים אלו כאיסור על קשרים עם מוסדות ישראליים, בתיווך ארגונים בינלאומיים שמממנים מה שמוגדר כדיאלוג. הידוק הפיקוח על מוסדות אלו עולה בקנה אחד עם מגמה עקבית של ממשלת החמאס, לפקח על ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים וזרים ולהצר את פעולותיהם .

מאז הפילוג הממשלי בין רצועת עזה לגדה המערבית ביוני 2007, כל ממשלה מעבירה בדרכה שלה את חוקיה. ממשל החמאס מקפיד לכנס בקביעות את חברי סיעת החמאס (הרפורמה והשינוי) במועצה המחוקקת שנמצאים בעזה, והם מציעים חוקים, דנים בהם ומעבירים אותם. חוק היסוד הפלסטיני מ-2003 מחייב שכל חוק שעבר במועצה המחוקקת נשלח לעיון הנשיא, כדי שיעיר הערות ויציע שינויים. ממשל החמאס נשען על פרשנותו לסעיף 41 בחוק היסוד, שלפיו תוך שלושים יום ממועד שליחת החוק לנשיא – אם הוא לא מעיר את הערותיו – החוק מתקבל.

בגדה המערבית מנסחות את הצעות החוקים מועצת השרים והנשיאות, כלומר - לא מקוימת ההפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת. לכל היותר ניתנת לחברי המועצה המחוקקת הזדמנות לדון בהם ולהעיר הערות. 19 שנה לאחר ייסודה, הרשות הפלסטינית עוד לא חוקקה חוק חינוך שיחליף את חוק החינוך הירדני והמצרי שהמשיכו להיות בתוקף. ממשל החמאס השיג אותה גם פה – וחוקק חוק שעקרונית הוא תקף גם בגדה המערבית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו