בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זיכרון אלטרנטיבי

אלפים ביקשו לזכור את הסבל והשכול של שני הצדדים

רק 44 פלסטינים הצליחו להגיע לטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני. "צריך להפסיק את האלימות. גם החיילים הם בני אדם. כמה עוד מלחמות רוצים?"

193תגובות

אלפים שחיפשו אלטרנטיבה לטקס יום הזיכרון המרכזי הגיעו הערב (ראשון) למתחם גני התערוכה בתל אביב, לטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיניי. זוהי השנה השמינית שבה מתקיים הטקס של ארגון "לוחמים לשלום" ונראה שהביקוש גובר משנה לשנה.

שעה לפני פתיחת הטקס כבר השתרכו מאות בתור לבידוק הביטחוני. ההמתנה לקפה, כנראה הההפוך היחיד שניתן להשיג בליל יום הזיכרון, ארכה עשר דקות. ביתן 10, שגודלו כ-1,780 מ"ר, היה דחוס עד אפס מקום ובחוץ הצטופפו עוד מסביב לטלויזיה ששידרה מבפנים את הטקס - מזכירים את ההתכנסות סביב הטלויזיה, לוחמים ערבים ויהודים, במונדיאל 82' בלבנון.

מתוך האלפים שהגיעו לאירוע, רק 44 היו פלסטינים. המינהל האזרחי מרח את הליך הנפקת האישורים במשך שבועות ארוכים, ובסוף, לאחר לחץ של פוליטיקאים, דחה את מרבית 109 הבקשות ואישר רק למיעוט להיכנס לישראל ליום אחד.

הטקס נפתח בשורה של פרצופים פלסטינים מתחלפים, שסיפרו מאין הם וכמה קשה להשיג אישורים. נור א שחאדה מסמוע, שלח נאום וידיאו. "היום הזה הוא יום זיכרון. ביום שהעם הישראלי זוכר את קורבנותיו אבל יש גם קורבנות פלסטינים. מספיק. עלינו ללמוד לקח. אני מקווה שהיום הזה יהיה מניע לפעולה נחרצת להשגת השלום".

דניאל בר און

ח'יאר, תושב שכם שהגיע בצהריים עם חבר ומצלמה ישנה, סיפר כי הם הגיעו לאירוע "כי שני העמים לא רוצים בכיבוש ורוצים בשלום וביטחון". הוא נעלב מהשאלה איך הוא מגיע לאירוע שבו נזכרים גם בחלק מחיילי צה"ל שכבשו את אדמתו. “צריך להפסיק את האלימות, פלסטינים וישראלים. גם החיילים הם בני אדם. כמה עוד מלחמות רוצים?" שאל.

הקהל הישראלי, בשונה מאירועי השמאל, הורכב מכמות מכובדת של צעירים שדרכם של "לוחמים לשלום", ששמים דגש על שותפות ערבית מלאה, קוסמת להם למרות התנגדות הסביבה. על הבמה דיברה נטע, שסיפרה על ילדותה בירושלים כבת למשפחה ימנית שחינכה אותה שלא לסמוך על ערבים. היא סיפרה על המחיר האישי שהיא משלמת בהשתתפות בטקס, לאחר שחברתה הטובה ביותר מגיל חמש, שאחיה נהרג בצבא, ניתקה איתה מגע.

בקהל גם נכח יו"ר הכנסת לשעבר, אברהם בורג. "יום זיכרון הוא תוצאה של מלחמות. מלחמות לא קורות לבד", אמר. "כל מי שרוצה לצאת ממעגל המלחמה ולהגיע למקום אחר צריך לכבד את הקורבנות של הזולת. השוליים התחילו לנוע למרכז. המשמעות של זה היא שישראלים ופלסטינים ביחד רוצים לציין את המתים ולהפסיק את ההרג. יש עוד אלפים כאלה ברחבי הארץ, אם לא עשרות אלפים, שרוצים להסתכל לעומק של הדברים ולא לעטיפה הדמגוגית שלהם".

בימים האחרונים התארגנה מחאה אינטרנטית הקוראת לעיריית תל אביב למנוע את הטקס. העירייה התעלמה, וקופת החנייה, גם ביום הזיכרון, המשיכה להתעשר ב-24 שקל לשעה. מחוץ לאולם עמדו כ-20 צעירים עוטים על עצמם דגלי ישראל. הם התחילו בשירה של "לא ניתן לבזות את זיכרון הנופלים", אך מהר מאוד עברו לקריאות "נאצים". כעבור שעה קלה התפזרו בשקט. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו