בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרבנות הצבאית שוקלת לגנוז את פסק ההלכה שקובע שגויים אינם שווי זכות

המסמך, שקובע גם שאין לאפשר לקצינה לקבוע מזוזה בבסיס, הוסר מאתר הרבנות ונשקלת האפשרות לאסוף את כל עותקיו מבתי הכנסת הצבאיים

50תגובות

הרבנות הצבאית הסירה אתמול (שלישי) מאתר האינטרנט שלה והפסיקה את ההפצה של החוברת "הלכות מזוזה", שכוללת גם פסקה הקובעת כי "התפיסה הרואה גויים כשקולים בזכויותיהם במדינה נוגדת את דעת התורה, ואין תוקף הלכתי לנציגי המדינה לפעול בניגוד לרצון התורה". בנוסף, באתר "הקול היהודי" פורסם כי ברבנות הצבאית שוקלים להורות לאסוף את עותקי המסמך מכל בתי הכנסת הצבאיים ולגנוז אותו.

הפרסום ב"הארץ" בתחילת השבוע אודות המסמך עורר תגובות במערכת הפוליטית ומחוצה לה. כמה חברי כנסת, בהם יושבת ראש העבודה שלי יחימוביץ' ויושבת ראש מרצ זהבה גלאון, קראו לגנוז את החוברת. עמדת הרבנות הצבאית בעניין, כפי שנמסרה באמצעות דובר צה"ל טרם הפרסום, היא כי מדובר בחוברת הלכתית. לאחר הפרסום בצבא לא מסרו הודעה נוספת, אך כנראה שמאחורי הקלעים הוחלט לפעול בנושא.

הספר פורסם לפני שנה, הועלה לאתר הרבנות הצבאית והוצב בספריות התורניות בבתי הכנסת בצה"ל. ספר ההלכה מתוארך לשבט תשע”ב (לפני שנה וחודשיים), והוא מחזיק 142 עמודים. זהו תוצר של בית המדרש של הרבנות הצבאית, יחידה המעסיקה רבנים שתפקידם לכתוב הלכות בתחומים הייחודים לצבא, כמו פעילות בשבת ועוד. בראש המערכת המוציאה את ספרי ההלכה עומד אל”מ הרב אייל קרים. את הספר עצמו חיברו הרבנים סרן אלכסנדר רונס, סרן דב ברקוביץ’ וסרן חנניה שפרן.

אחת ה”שאלות הייחודיות” הנדונות בספר, היא אם בכלל צריך להניח מזוזה בבסיסים צבאיים. זאת, מאחר וחלק מפוסקי ההלכה לאורך הדורות קבעו שבבית משותף של יהודים ונכרים אין חובה לשים מזוזה, ולנוכח העובדה שצה”ל הוא צבא משותף ליהודים ולגויים.

מחברי הספר דנים גם בשאלה אם רכוש המדינה הוא "ממון ציבורי" - ואז ממילא אין לאף פרט, יהודי או גוי, חלק ברכוש - או שמא הוא "ממון שותפים", שאז לכל פרט יש בו חלק, כמו קואופרטיב. הם כותבים כי "אפילו אם נגדיר את רכוש המדינה ממון שותפים, מאחר שהציבור ככלל הוא יהודי, ממילא כל עוד הנכרים לא קנו חלק בנכסים, אין להם זכות ברכוש המדינה".

שאלה נוספת שבה עוסק הספר היא “אם מבנה שמתגוררות בו חיילות חייב במזוזה? אם קצינה בכירה יכולה לקבוע את המזוזה בשעת חנוכת מבנה חדש בבסיס?”. בתשובה נכתב כי נשים חייבות במזוזה, ולכן רוב פוסקי ההלכה קבעו כי הן יכולת לקבוע אותה בעצמן. אולם, כותבים ברבנות הצבאית, מכיוון שבסיסי צה”ל הם מסגרת ציבורית “ראוי יותר להחמיר” ואין לאפשר לקצינה בכירה לקבוע את המזוזה. זאת מאחר וידוע ש"כל כבודה בת מלך פנימה... במסגרת ציבורית ראוי יותר להטיל את קביעת המזוזה על איש".

הרב הצבאי הראשי לשעבר, תא"ל (במיל') אביחי רונצקי, אמר בתגובה לדברים כי עצם פרסום פסק ההלכה הוא "תקלה". בריאיון לגלי צה"ל אמר רונצקי כי הוא ביקש מחבריו ברבנות הצבאית לשלוח לו את החומר וציין כי "יש שאלה הלכתית שלא צריכה לעניין את הציבור אם מבנה שגרים בו גם יהודי וגם גוי צריך מזוזה. זו דעה אחת מכמה דעות שנמצאות אצל פוסקי הלכה. זה שזה פורסם במסגרת צבאית זו תקלה. בבית המדרש יש הרבה דעות שחולקות על הדעה הזאת. חז"ל אמרו: 'חכמים הזהרו בדבריכם. תזהרו בדברים שמתפרסמים'".

מוטי מילרוד

עם זאת, רונצקי טען כי הציטוטים שהובאו ב"הארץ" מובאים "בהערות השוליים. כנראה שיש ב'הארץ' תלמיד חכם שמחפש". על אף האמור, הדברים אינם מופיעים בהערות השוליים אלא בגוף הטקסט. בראיון לערוץ 7 הוסיף רונצקי כי "כוונת העיתון היא ליצור מדינת כל אזרחיה, למנוע מהמדינה להיות מדינה יהודית ולשם כך עושים שימוש בכל אמצעי".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: בצה"ל לא מתייחסים לתהליכים פנימיים. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו