בגלל פרשת בלאו, רשות השידור ו"ישראל היום": ירד דירוג העיתונות בישראל

ההתערבות הפוליטית ברשות השידור, המאבק על הישרדות ערוץ 10 ונסיונות החקיקה להגבלת התקשורת עמדו בלב סיבת הירידה בדירוג העולמי לשנת 2012

נתי טוקר
נתי טוקר

מדד חופש העיתונות בישראל ירד ב-2012 ל"חופשית חלקית", לאחר שב-2011 הוגדרה "כחופשית". הניקוד של ישראל מבחינת חופש העיתונות השתנה מ-29 ל-30 (ככל שהציון גבוה יותר כך הוא גרוע יותר). את הדירוג מפרסם ארגון Freedom house האמריקאי.

הארגון הסביר את הורדת הדירוג בשל נגד עיתונאי "הארץ" אורי בלאו על אחזקת מסמכים סודיים, ,  וההשפעה הכלכלית של החינמון "ישראל היום", שבבעלות איל ההימורים שלדון אדלסון, "שמאיים על קיומם של עיתונים אחרים ותרם .

כבר ב-2009 , זאת בעיקר לאור האירועים הביטחוניים והגבלת תנועות העיתונאים. ואולם מאז עלה חופש העיתונות בישראל לניקוד 29, וכעת כאמור חזר ל-30 – הדירוג שקובע את הציון "חופשית חלקית".  יחד עם ישראל בדירוג נמצאות כיום גם יוון, מאלי ומאלוואי. התקשורת במצרים דורגה כ"לא חופשית", וכך גם התקשורת באפגניסטן ובורמה.

עיתונאים מפגינים מול רשות השידורצילום: מוטי מילרוד

בארגון מדגישים כי "ישראל נהנית מהעיתונות החופשית ביותר באזור, אך התקשורת שלה נתקלת באתגרים", וקיימות עדויות להתערבויות בתוכני מדיה על ידי בעלים פרטיים. ב-Freedom house מזכירים כי אין בישראל חוק המעגן את חופש העיתונות, אך בית המשפט העליון אישר כי חופש הביטוי הוא מרכיב מרכזי בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

בארגון מציינים גם החלטות של העליון שניתנו השנה שנגעו לחופש העיתונות, בהם , והחלטה נוספת של בית המשפט העליון שקבע כי החיסיון העיתונאי חל לא רק על זהות המקור, אלא גם על המידע שהמקור העביר.

בארגון מזכירים גם את התביעה שהגישה וערוץ 10 בגין תחקירי "ביביטורס", ומציינים כי "זו הפעם השנייה בתוף שנתיים שערוץ 10 היה חייב להגיע להסכם כזה", זאת לאחר בתחקיר שפורסם במגזין "השבוע" בערוץ.

סיבה נוספת להורדת הדירוג היא הרשעתו של עיתונאי "הארץ", אורי בלאו, בגין אחזקת מסמכים סודיים, וזאת ב"כתב אישום שהוגש לראשונה מזה כמה עשורים נגד עיתונאי".

גם שורת ניסיונות החקיקה של חברי הכנסת הנוגעים לחופש העיתונות הובילו להורדת דירוג חופש העיתונות בישראל. בין השאר, הארגון מזכיר את הניסיון בכנסת במהלך 2012 להעלות את סכומי הפיצוי בתביעות לשום הרע. הארגון גם מזכיר כי לשכת העיתונות הממשלתית מסרבת לעתים לספק תעודות לעיתונאים פלסטינים בשל חששות ביטחוניים.

כמו כן, ב- Freedom house  מציינים כי קיימות הגבלות על חופש התנועה של עיתונאים ברחבי השטחים או במדינות אויב, ולעתים נמנעת כניסה לישראל של עיתונאים החשודים באוריינטציה פוליטית אנטי ישראלית.

בישראל, לפי הארגון, קיים פלורליזם שבא לידי ביטוי גם בעיתונות – בישראל פועלים 12 עיתונים יומיים, ומגוון רחב של שבועונים ואתרי חדשות באינטרנט. העיתונים הגדולים הם בבעלות פרטית, וחלקם מותח ביקורת באופן חופשי על מדיניות הממשלה ומטפל בצורה אגרסיבית במקרים של שחיתות רשמית. "עם זאת, הפופולריות של עיתון 'ישראל היום', שהגיע לנתח שוק של 40% והוא העיתון בעל התפוצה הגדולה ביותר, יוצרת לחץ כלכלי על שני העיתונים המרכזיים האחרים וגרמה להם להוריד את תעריפי הפרסום ולאיום על קיומם", כותבים בארגון. "המיזוג הצפוי של 'מעריב' ו'מקור ראשון' יגדיל את הריכוז בבעלות על אמצעי המדיה ויותיר את השוק מקוטב יותר מבחינה פוליטית".

בארגון מתייחסים בהרחבה לאירועים ברשות השידור, ומזכירים את ההתערבויות הפוליטיות בשידורים – בין השאר בדרישה של מגישת סדר יום ברשת ב', . בארגון גם מזכירים כי קיימת רפורמה ברשות שנועדה לסייע לה כלכלית, אבל לא עוסקת בסוגיית ההתערבות הפוליטית.

בנוגע למאבק על הישרדותו של ערוץ 10 בסוף 2011 אומרים בארגון כי על אף שבסופו של דבר לשכת ראש הממשלה הגיע להסדר עם הערוץ וחובותיו נדחו, "האירוע הגביר את החששות לגבי היכולת של כלי התקשורת הישראלים לשמור על עצמאותם הכלכלית והמערכתית". הדירוג לא כולל את חופש העיתונות ברצועת עזה ובגדה, שיתפרסם בנפרד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ