בעקבות תקדים משפטי, המדינה שחררה מסהרונים 9 נשים ו-10 ילדים

בשבוע שעבר הורה ביהמ"ש על שחרור אם ובנותיה וקבע כי קטינות היא טעם הומניטרי לשחרור. בסהרונים שוהים עדיין 14 ילדים

אילן ליאור
אילן ליאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים27
אילן ליאור
אילן ליאור

תשע ועשרת ילדיהן, בני שנה וחצי עד שבע, שוחררו אמש (שני) . המשוחררים הוחזקו בסהרונים בין שמונה חודשים לשנה, בהתאם לחוק למניעת הסתננות. רשות האוכלוסין וההגירה הורתה לשחרר את הנשים והילדים בעקבות החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בשבוע שעבר לשחרר אם ושתי בנותיה, בנות 8 ו-11. נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוסף אלון, קיבל את עתירת מוקד סיוע לעובדים זרים, שייצג את המשפחה, וקבע כי קטינות היא טעם הומניטרי מיוחד המאפשר שחרור ממשמורת.

בעקבות פסק הדין פנה מוקד סיוע לעובדים זרים לבית הדין למשמורת וביקש ממנו לעיין מחדש בעניינם של עוד עשרה ילדים ואמותיהם הכלואים בסהרונים. אתמול, בחלוף ימים ספורים בלבד, הורתה רשות האוכלוסין וההגירה לשחרר אותם. עם זאת, ככל הידוע לארגוני זכויות האדם, בסהרונים שוהים עדיין 14 ילדים, אשר אינם מיוצגים בידי מוקד הסיוע לעובדים זרים. אותם, לפי שעה, המדינה לא שחררה.

קובע כי ניתן לשחרר ממשמורת קטינים המצויים בישראל ללא מלווים. מכך, הסיקה עד כה המדינה כי עליה להחזיק במשמורת קטינים המלווים בידי הוריהם. בתי הדין למשמורת גיבו עמדה זאת. פסק הדין שניתן בשבוע שעבר מתח ביקורת על הפרשנות הזו של החוק. בהתייחס לילדות האריתראיות, כתב השופט אלון כי "המשך הישארותן במשמורת, לתקופה בלתי מוגבלת, תפגע בלי ספק פגיעה ניכרת בהתפתחותן הנפשית והחברתית".

איחוד המשפחות בתחנה המרכזית בתל אביב אתמולצילום: אורן זיו

"אנו מברכים על החלטת משרד הפנים לשחרר את תשע המשפחות, אם כי נעלם מעיננו משך תקופה כה ארוכה, ומדוע נזקקה המדינה לבית המשפט כדי לראות את שברור לכל", אומרת עדי לרנר, מנהלת הקו החם של מוקד סיוע לעובדים זרים. "אין מקומם של ילדים מאחורי סורג ובריח, ולא משנה מה מוצאם". במוקד קוראים למשרד הפנים לשחרר לאלתר את שאר הילדים הכלואים במתקן, יחד עם הוריהם.

במוקד סיוע לעובדים זרים בירכו אמנם על השחרור, אך מתחו ביקורת על הדרך שבה נעשה. אנשי המוקד מספרים כי השחרור התבצע מבלי ליידע את עורכי דינם של המשוחררים או את בני משפחותיהם, שחלקם אינם מוחזקים במשמורת משום שנכנסו לישראל לפני החלת החוק למניעת הסתננות על המהגרים מאפריקה. המוקד היה זה שעדכן את בני משפחות, שאחדים מהם הגיעו לפגוש את המשוחררים בתחנה המרכזית בתל אביב לאחר חודשים רבים שבהם לא התראו.

"למרות שאנחנו מייצגים אותם, אפילו לא פנו אלינו אתמול ליידע אותנו שמשחררים אותם. שמענו על זה משמועה", אומרת עו"ד רעיה מיילר. "הם יצאו מסהרונים בשש וחצי בערב. בבאר שבע סירבו להעלות אותם על אוטובוסים בגלל פגם בשובר הנסיעה. בסוף עלו על אוטובוס מאסף והגיעו לתל אביב אחרי חצות. אנחנו דאגנו ליצור קשר עם המשפחות. אנחנו מגנים את הדרך הלא-אנושית של השחרור הזה. זרקו אותם בתחנה מרכזית כמו חיות אדם. זה מקומם".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "רשות האוכלוסין וההגירה החליטה לשחרר את המשפחות הללו בהתאם לחוק למניעת הסתננות, לאחר שנמצא כי בעניינן מתקיים החריג של טעמים הומניטאריים. ההחלטה התקבלה לאחר שנבחן מכלול הנסיבות במקרים ספציפיים אלה ולא כהחלטה גורפת. לבדיקת שעת השחרור, שוברי הנסיעה וכל המתקשר לאופן השחרור יש לפנות לשירות בתי הסוהר".

הרשות לא השיבה לשאלת "הארץ" מדוע שוחררו רק חלק מהילדים המוחזקים בסהרונים, והאם בכוונתה לשחרר את האחרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ