בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היועמ"ש: המדינה תקל על הפונים לפונדקאיות בחו"ל

בעקבות פניית זוגות חד מיניים לבג"ץ, קבע וינשטיין כי מעתה הורה פונדקאי יוכל להסתפק רק בהליך משפטי קצר, במקום הליך האימוץ המורכב

15תגובות

המדינה תקל את ההליכים להכרה בהורותם של הפונים לפונדקאות בחו"ל. מעתה, לא יידרש עוד הליך אימוץ מורכב וממושך כפי שנדרש מהורים מיועדים שאין להם קשר גנטי לילד. במקום זאת, תסתפק המדינה בהליך מקוצר, שיתבסס על הוכחת קשר גנטי של אחד ההורים לילד ובעקבותיו הכרה בהורות של בן או בת הזוג באמצעות צו של בית המשפט לענייני משפחה. עד כה סירבה המדינה לקצר את ההליכים להסדרת מעמדם של הורים באמצעות הליך פונדקאות בחו"ל, ואף עמדה על כך בעתירות שהוגשו נגדה לבתי המשפט. כעת, בעקבות עתירות של שני זוגות הומואים, הנידונות בפני הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון, הודיעה המדינה על שינוי עמדתה.

בדיון בעתירות לפני כשלושה חודשים, ביקשו השופטים מהמדינה, לבחון אפשרות להקל על הפונים לפונדקאות בחו"ל. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע עתה לבית המשפט כי עד להשלמת חקיקה שתסדיר את הסוגיה, תסכים המדינה להסתפק ב"צו הורות פסיקתי", ולא תחייב עוד את בן הזוג שאין לו קשר גנטי לילד לעבור הליך אימוץ מלא. "עם זאת, נבהיר שהסכמתנו זו ניתנת בנסיבות המיוחדות של המצב, לעת הזו ועד להשלמת החקיקה", נכתב בתשובת המדינה. היועץ הבהיר כי התנאים למתן צו הורות יתבססו על המלצות הוועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שעסקה גם בפונדקאות בחו"ל. המדינה ביקשה מבית המשפט חודש נוסף על מנת להציג את התנאים המדויקים. 

החוק הקיים מתייחס רק להליכי פונדקאות המתבצעים בישראל ומפוקחים על ידי המדינה. החוק קובע כי יינתן צו המכיר בשני ההורים המיועדים, השותפים להליך, בתנאי שלפחות הגבר הוא בעל קשר גנטי לילד. הליך הפונדקאות מלווה על ידי עובדת סוציאלית ועל ההורים המיועדים להגיש בקשה לצו הורות תוך שבעה ימים מיום הלידה. עם זאת, החוק אינו מאפשר לזוגות חד-מיניים לבצע הליך פונדקאות בישראל, ועל כן זוגות הומואים רבים פונים למדינות אחרות, ובראשן ארה"ב והודו. בדיון בבג"ץ לפני כשלושה חודשים מתחה השופטת אסתר חיות ביקורת על החוק, ואמרה כי הוא "חוסם את דרכם של הרבה מאוד זוגות להליך של פונדקאות".

המצב שונה בכל הנוגע להליכי פונדקאות בחו"ל, עליהם אין למדינה פיקוח. ראשית, על מנת להכיר בהורים, דורשת המדינה בדיקת רקמות המוכיחה כי לגבר אחד לפחות קשר גנטי לילד. המדינה מסרבת להסתפק באישורים רפואיים או משפטיים ממדינות אחרות, המעידים על הקשר הגנטי. את בת או בן הזוג של ההורה הביולוגי מחייבת המדינה לאמץ את הילד.

פונדקאות חו"ל הפכה נפוצה יותר בשנים האחרונות. אין נתונים מדויקים על הליכי הפונדקאות של ישראלים בחו"ל, אך ניתן ללמוד עליהם מפניות לבתי המשפט למשפחה. בין השנים 2011-2005 הוגשו 188 בקשות לבדיקה גנטית בעקבות הליכי פונדקאות בחו"ל. עלות הפונדקאות בחו"ל נעה בין רבע לחצי מיליון שקלים.

בשתי העתירות שבהן דן בג"ץ דורשים שני זוגות גברים להכיר בהם כהורים לילדים שנולדו בהליכי פונדקאות בארה"ב. אחד הזוגות, המיוצג בידי עו"ד יהודית מייזלס, מסרב לעבור בדיקה גנטית ובני הזוג מבקשים מהמדינה להכיר בשניהם כהורי בנם בהסתמך על צו שיפוטי, מסמכים רפואיים ותעודת לידה שניתנו בארה"ב. לבני הזוג ילדה נוספת, בת חמש, שהביאו לעולם בהליך פונדקאות בארה"ב. על מנת שיכירו בהם כהוריה, עבר האב הביולוגי בדיקה גנטית ובן זוגו אימץ אותה. במקרה של הזוג השני, המיוצג בידי עו"ד חנוך ארליך, עבר האב הביולוגי בדיקה גנטית, אך בן זוגו מבקש להכיר באבהותו בלי הליך אימוץ. בית המשפט אסר לפרסם פרטים מזהים של העותרים.

ההתנגדות של הפונים לפונדקאות להליכי אימוץ נובעת בעיקר מכך שהליכים אלה ארוכים ומורכבים הרבה יותר מצו הורות. בנוסף, עולה הטענה כי יש בהליך האימוץ משום הטלת ספק בהורותם של בן או בת הזוג שאינם בעלי קשר גנטי לילד. באשר למשך ההליכים, החוק בישראל קובע כי צו אימוץ יכול להינתן רק שישה חודשים לאחר הלידה. בפועל, הליך זה נמשך זמן רב יותר, ולעיתים אף שנים. לעומת זאת, צו הורות יכול על פי חוק להינתן ימים ספורים לאחר הלידה.

היועץ המשפטי הודיע לבית המשפט כי בהליכי פונדקאות חו"ל, כאשר יינקטו הליכי אימוץ, אין מניעה שהם יחלו סמוך ללידה, לאחר בוא הילד לישראל. עם זאת, היועץ הבהיר כי זוגות הפונים להליכי פונדקאות בחו"ל אינם מלווים על ידי עובדת סוציאלית, בניגוד להליכים בישראל, ולכן הכנת תסקיר אורכת זמן רב יותר. כתוצאה מכך, מבהיר היועץ, "הגשת תסקיר במקרה של פונדקאות חו"ל – בין אם ההליך יכונה בשם 'צו הורות פסיקתי' ובין אם ההליך יכונה בשם 'צו אימוץ' – תיארך זמן, זמן המתחייב מהצורך של העובדת הסוציאלית (העמוסה) להכיר את המשפחה המיועדת". בתשובת היועץ נכתב כי בשל ההתמשכות הצפויה של ההליכים, "המדינה תיתן את הסכמתה למינוי בן הזוג (השני) כאפוטרופוס של הקטין, עד לסיום הליכי האימוץ או ההורות".     

בשנה החולפת דחו בתי המשפט בכמה מקרים את עמדת המדינה. כך, קבע לפני כחודשיים בית המשפט למשפחה ברמת גן כי אין הכרח בהליך אימוץ על מנת להכיר באימהותה של אישה שהביאה בת לעולם יחד עם בעלה, באמצעות הליך פונדקאות בארמניה. זאת, אף שלאישה אין קשר גנטי לילדה. ההורים טענו כי הליך האימוץ פוגעני ומטיל ספק בהורותה של האם. השופטת תמר סנונית-פורר קיבלה את עמדתם, דחתה את בקשת המדינה לחייב את האישה לאמץ את בתה וקבעה כי ניתן להסתפק בצו הורות, בהסתמך על תסקיר. בתשובתה לבג"ץ, הודיעה עתה המדינה כי לא תגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט בעניין זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו