בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרטי האמנות העתיקים ממרתפי המסדר הפרנציסקני בירושלים נחשפים

שרביט חגיגי מלואי ה-14, גביע זהב מפיליפ השלישי, ופמוט כסוף ממלך איטליה הם רק אחדים מבין אלפי פרטים שייחשפו בפתיחתם של שלושה מוזיאונים חדשים

7תגובות

ב-1906 נערכו שיפוצים במנזר הפרנציסקני בבית לחם, בעת עבודות החפירות בחצר גילו הפועלים אוצר. קבור באדמה נמצא העוגב העתיק ביותר בעולם, שיוצר במאה ה-12 וכן 13 פעמוני ברזל עתיקים. 12 מהפעמונים היו תוצרת אירופה מסוף ימי הביניים. אך הפעמון ה-13 היה יוצא דופן: פעמון בסגנון סיני, שלהערכת הנזירים הפרנציסקנים שחקרו אותו, מקורו בחצר הקיסר המונגולי מונגקה-חאן, נכדו של ג'ינג'ס חאן.

אל מונגקה נשלחה ב-1245 משלחת של דיפלומטים מטעם מלך צרפת בניסיון לגבש ברית צבאית בין הצלבנים לבין המונגולים. בראש המשלחת עמד נזיר פרנציסקני בשם ויליאם מרוברוק. לאחר ששב ממסע השליחות, בא לארץ ומסר את הפעמון ממרכז אסיה לידי ראשי המנזר בבית לחם. הפעמונים והעוגב נקברו ככל הנראה במאה ה-15, בשל הוראה של הסולטן הטורקי שאסרה על הפעלת פעמונים נוצריים בארץ ישראל. 450 שנה היו הפריטים קבורים באדמה עד שהוצאו ממנה לפני למעלה ממאה שנה. בעוד שנתיים יוצגו הפעמון המונגולי וחבריו מאירופה לצד העוגב ועוד אלפי חפצי קודש ואמנות יקרי ערך – שרובם נשלחו לירושלים על ידי האצולה האירופאית במשך מאות שנים ונשמרו בקפדנות ומבלי שנחשפו לציבור הרחב – בשלושה מוזיאונים חדשים שהמסדר הפרנציסקני בירושלים מתכנן לפתוח בעיר העתיקה.

אוליבייה פיטוסי

בעלי האוצר הם הנזירים, חברי המסדר הפרנציסקני בירושלים ומשרתי הקסטודיה טרה סנטה – "משמר ארץ הקודש" – הגוף שממונה, מטעם הכנסייה הקתולית והאפיפיור, זה כ-800 שנים על שמירת המקומות הקדושים בארץ ישראל. הקסטודיה חולשת, בין היתר, על כנסיית הקבר בירושלים, כנסית המולד בבית לחם וכנסיית הבשורה בנצרת. בראש הקסטודיה עומד הקוסטוס (השומר) נזיר פרנציסקני בכיר שממונה על ידי האפיפיור. באופן היסטורי, כפי שנובע גם מתוארם, הקפידו הקוסטוסים לדורותיהם לאצור ולשמור על הרכוש הזה. הם לא העלו בדעתם לפתוח את שערי הקסטודיה להמונים, וודאי שלא להציג בפומבי את האוצרות שנצברו בה. לכך תרמה תחושת חוסר הביטחון של נוצרים בשלטון האיסלאמי או העות'מני ותפיסת תפקידם כקו ההגנה האחרון של הכנסייה הקתולית בארץ הקודש. יש להניח שגם הטראומה של סילוק המסדר מ"בסיס האם" שלו בהר ציון במאה ה-16 לא הוסיפה לתחושת הביטחון של הנזירים.

אוליבייה פיטוסי

כך או כך, במרתפי הקסטודיה הצטבר עם השנים אחד האוצרות המרהיבים ביותר בארץ של חפצי קודש ואמנות. רובם נשלחו על ידי מלכים ואצילים מאירופה או הועברו בידי משלחות צליינים מאז ימי הביניים. האוסף היה במשך רוב השנים סודי למחצה ומוסתר. "החפצים האלו מעולם לא היו בשימוש מחשש שישדדו אותם, הם נשמרו בחדר נסתר, הכניסה דרך דלת סודית שלא רואים שיש שם דלת בכלל. אפילו רוב הנזירים לא ידעו על כך", מספר הפרופ' אאוג'יניו אליאטה, מנהל המכון הארכיאולוגי של המסדר. המפתחות לחדר היו בידי שני אנשים – הקוסטוס בעצמו ונזיר בכיר נוסף. עתה, מודה אליאטה, השתנתה לטובה תחושת הביטחון ואמצעי האבטחה המודרניים מאפשרים להציג ללא חשש לציבור את האוצר. "זה חלק מהמורשת התרבותית של הארץ. חשוב שייראו את זה", הוא אומר.

אוליבייה פיטוסי

האוסף הוא מייצג נאמן לאמנות האצולה האירופאית במדינות הקתוליות במאות השנים האחרונות. רובו מורכב ממתנות שנשלחו לכנסיית הקבר או הובאו בידי צליינים. הוא כולל בתוכו חפצי ליטורגיקה עשויים זהב וכסף, משובצים אבנים יקרות ועשויים בידי אמנים מהשורה הראשונה באירופה. האוצר כולל מתנות מכמעט כל מלך קתולי שכיבד את עצמו. חלק מהחפצים, שהועברו מצרפת, למשל, הם יצירות אמנות נדירות שדומות להן נכחדו מארץ מוצאן בשל המהפכה הצרפתית שבאה חשבון עם חפצי האמנות, כחלק מחיסול מעמד האצולה, אך נשמרו בכספות בירושלים.

על פי התוכנית שמציג המסדר, ייפתחו בשנת 2015 לא פחות משלושה מוזיאונים חדשים, כולם בעיר העתיקה בירושלים, שיציגו את אוסף הקסטודיה. המוזיאון הארכיאולוגי הקטן שפועל כיום במכון הארכיאולוגי של הפרנציסקנים בוויה דולורוזה ישופץ ויוגדל משמעותית לפני פתיחתו מחדש. יוצגו בו אוספי הארכיאולוגיה, בהם ממצאים מרשימים שנחשפו על ידי חוקרים פרציסקנים או נרכשו בסחר עתיקות. בין היתר, יוצגו במוזיאון כמה פיסות מתוך המגילות הגנוזות, שבבעלות המסדר. בסמוך יפתח מוזיאון מולטימדיה שימחיש במיצג תלת-ממד את סיפורה ההיסטורי של כנסיית הקבר והוויה דולורוזה. המוזיאון המעניין ביותר יפתח במשכנה של הקסטודיה בסמוך לשער החדש ויציג את האוסף ההיסטורי שכולל את חפצי הליטורגיקה ויצירות האמנות.

בין אלפי החפצים אפשר למצוא למשל, שרביט טקסי עשוי כסף ומשובץ באבן כחולה, מתנת לואי ה-14, מלך צרפת. גביע זהב ועליו הקדשה מפיליפ השלישי, מלך ספרד במאה ה-16. מלך איטליה, ויקטור עמנואל השני שלח פמוט עשוי כסף מעוטר בשני נשרים. קיסר מקסיקו מקסימלאן הראשון (אחיו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף), הספיק לשלוט במדינה רק שנתיים לפני שהוצא להורג בידי מהפכנים רפובליקנים. אך ב-1865, שנה וחצי לפני מותו, הוא שילם סכום של 15,000 פרנק לאמן פאריסאי בעבור רכישת שני חפצי פולחן נוצריים יקרי ערך – גביע ומונסטרנס, מעין פמוט מעוטר מצופה זהב ואבנים יקרות. הספל אבד, המונסטרנס נשלח בשם הקיסר לכנסיית הקבר ונמצא באוסף.

האוצר כולל גם פרטי לבוש טקסיים עשויים משי, זהב וצמר, כלי קטורת, צלבים, כתרים, מגשים, ציורים, פסלים ועוד. הכול, מתרשמת חוקרת האמנות מאוניברסיטת ת"א, הפרופ' נורית כנען-קדר, שייך לאמנות האליטה האירופאית, כאשר הסגנונות הבולטים הם בארוק ורוקוקו. "לא תמצא פה אומנות אוונגרדית, זה הזרם המרכזי והשמרני. אלו גם דברים שמתכתבים עם האמנות שנעשית באירופה, לא מכאן", אומרת כנען-קדר. על הרקע הזה בולט פריט אחד שנעשה בארץ – דגם מיניאטורי יפיפה של כנסיית הקבר עשוי עץ זית ומשובץ באם הפנינה ושנהב. הדגם יוצר ככל הנראה בירושלים או בבית לחם על ידי נזירים. בנוסף יציג המוזיאון את האוסף של מאות צנצנות שהיוו את בית המרקחת הראשון של ירושלים, שפעל במסגרת הקסטודיה במאות ה-17 וה-18. האוסף מוצג היום באופן חלקי במוזיאון הארכיאולוגי.

אוליבייה פיטוסי

כל העוסקים בדבר מסכימים כי להחלטה להקים את המוזיאונים ולפתוח את סודות הקסטודיה לציבור יש קשר הדוק עם אישיותו של הקוסטוס בתשע השנים האחרונות - האב פייר בטיסטה פיצאבלה. פיצאבלה הוא בוגר האוניברסיטה העברית, דובר עברית שוטפת, מכיר היטב את החברה הישראלית ובעל קשרים ענפים באקדמיה. בימים הקרובים צפוי האפיפיור החדש, פרנציסקוס, להודיע על שמו של הקוסטוס הבא. בכנסייה מעריכים שיש סיכוי שפיצאבלה יתבקש להישאר לתקופה נוספת של שלוש שנים ובכך יהיה לקוסטוס שיכהן התקופה הארוכה ביותר מאז יסוד התפקיד, לפני 800 שנה. "הביקוש לראות את הפריטים הוא גבוה ובקשות הועברו אלינו מכל העולם. היוזמה להציג אותם במוזיאון בירושלים היא מבחינתנו ההחלטה הטבעית ביותר", אומר הקוסטוס. לדבריו המוזיאונים מתוכננים כך שיזמינו גם את הציבור הישראלי ולא רק את עולי הרגל הנוצרים, "הציבור יוכל ללמוד באמצעות המוזיאון על הנצרות ועל הקשר של הנצרות לירושלים. היכרות מעמיקה עם הנצרות תוכל לחזק את היחסי בין הציבור היהודי לבין העולם נוצרי", אמר.

אוליבייה פיטוסי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו