בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לראשונה: ישראל דחתה בקשת מקלט של אריתריאי

המדינה הודיעה לצעיר, שחמק משירות צבאי במדינתו, כי יוכל להישאר זמנית בארץ - אך ללא זכויות. בניגוד לעמדת האו"ם, בישראל עריקות אינה סיבה למקלט

54תגובות

לראשונה השיבה מדינת ישראל לבקשת מקלט של אזרח אריתריאה או סודאן: ל”הארץ” נודע כי משרד הפנים דחה את בקשת המקלט של אזרח אריתריאה, בן 23, הכלוא במתקן סהרונים מאז נכנס לישראל לפני שנה וחמישה חודשים. הוא ביקש לקבל מעמד של פליט בישראל, כיוון שחמק משירות צבאי במדינתו. בתשובת הוועדה המייעצת לשר הפנים בענייני פליטים, נכתב כי אינו עומד בתנאי אמנת הפליטים הבינלאומית שעליה חתומה ישראל. הוועדה ציינה כי על פי החלטת שר הפנים, השתמטות או עריקה משירות צבאי אינן מספיקות לבדן לבסס טענה של רדיפה פוליטית, המצדיקה מתן מעמד פליט.

מבקש המקלט העיד כי כדי להימנע מגיוס לצבא, עזב באוגוסט 2011 את אריתריאה ועבר לאתיופיה, בה שהה משך שלושה חודשים במחנה פליטים. משם המשיך למחנה פליטים בסודאן ולבירתה חרטום. לאחר מכן חצה את סיני ועבר את הגבול ממצרים לישראל בינואר בשנה שעברה. המדינה מציינת כי תחילה זוהה בתור אזרח אתיופיה, אך לאחר מכן התברר כי מוצאו באריתריאה. “נראה כי הבקשה העומדת בפנינו מושתתת אך ורק על מניעים כלכליים ולא על רדיפה פוליטית”, נכתב בתשובת המדינה לבקשת המקלט. המדינה מדגישה כי הצעיר עצמו הצהיר שבא לישראל ממניעים כלכליים.

עם זאת, המדינה מבהירה כי בשל מדיניות אי-ההחזרה הזמנית של אריתריאים השוהים בישראל, הנובעת מהמצב הקיים באריתריאה, מבקשי מקלט שבקשותיהם יידחו לא יוחזרו לפי שעה לארצם. המדינה הודיעה לצעיר, באמצעות מוקד סיוע לעובדים זרים שהגיש עבורו את בקשת המקלט, כי יש לו אפשרות לערער על ההחלטה תוך 14 יום. נציגת הוועדה המייעצת לענייני פליטים הדגישה בפניו כי בקשה לבחון שוב את עניינו צריכה להתבסס על מידע חדש או על עובדות שלא הוזכרו קודם לכן.

ההחלטה עומדת לכאורה בסתירה לעמדת נציבות האו”ם לפליטים. הנציבות קבעה ב-2011 כי התחמקות משירות צבאי היא הגורם העיקרי לרדיפה פוליטית באריתריאה ועלולה להוביל לכליאה בתנאים לא אנושיים, לעינויים ואף להוצאה להורג. האו”ם מציין כי השלטונות באריתריאה עלולים לראות בהתחמקות משירות הבעת עמדה אופוזיציונית ולהתייחס למשתמט או לעריק כאל בוגד.

גם בתי משפט בעולם הכירו בכך שהתחמקות משירות צבאי באריתריאה מהווה עילה למתן מקלט מדיני. כך, למשל, קבע בית משפט בבריטניה במאי 2011 כי אדם בגיל שירות צבאי היוצא מאריתריאה זכאי למקלט, אלא אם הוא מקורב לשלטונות.

דו”ח זכויות האדם של מחלקת המדינה האמריקאית, שפורסם באפריל השנה, סקר בהרחבה את הפרות זכויות האדם החמורות באריתריאה. “הריגות בניגוד לחוק נמשכו, כמו גם עינויים, תנאי מעצר קשים שמסתיימים לעתים במוות”, נכתב בדו”ח. באשר לחומקים משירות חובה נכתב: “דווח על מוות עקב התנאים הקשים בהם היו עצורים עריקים... עינויים ואלימות קורים תדיר במעצר“.

עדי לרנר, מנהלת הקו החם של מוקד סיוע לעובדים זרים, אמרה בעקבות ההחלטה לדחות את בקשת המקלט כי “שר הפנים החדש, גדעון סער, קיבל החלטה אומללה שאפילו קודמו בתפקיד לא העז לקבל. המשמעות היא שאדם שצפויים לו עינויים ואף מוות במדינת מוצאו אינו פליט בישראל. ההחלטה שמה קץ לאשליה כאילו קיימת בישראל מערכת מקלט”.

בעוד שב-2011 עמד שיעור ההכרה העולמי באריתריאים כפליטים על 74%, ישראל לא קיבלה עד עתה אף בקשת מקלט פרטנית של אזרח אריתריאה. על פי תשובת הפרקליטות לבג”ץ, במדינה שוהים היום כ-56 אלף מסתננים, 66% מהם מאריתריאה. כמו גם אזרחי סודאן, הם זוכים להגנה קולקטיבית ואינם מגורשים מישראל. עם זאת, המדינה אינה מעניקה להם אשרות עבודה או זכויות סוציאליות. בינואר 2008 העניקה רשות האוכלוסין אשרות עבודה לכ-2,000 אריתריאים ששהו באותה עת בישראל. מאוחר יותר באותה שנה עברה הסמכות לבחינת בקשות מקלט מהאו”ם למשרד הפנים, שחידש רק כמחצית מהאשרות.

מוטי מילרוד

השבוע פורסם ב”הארץ” כי עד כה לא השלימה המדינה את הליך הבחינה של אף אחת מ-1,404 בקשות המקלט שהגישו לה זרים המוחזקים במתקני הכליאה. המדינה הודתה בכך בתשובה לשאלות של עו”ד יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.

החוק מחייב את המדינה להתחיל בבחינת בקשת מקלט תוך שלושה חודשים מרגע הגשתה ולהשלים את הטיפול בה תוך תשעה חודשים. בקרוב ימלאו תשעה חודשים להגשת הבקשות הראשונות. אם לא תשיב המדינה למבקשי המקלט עד אז, תהיה לבית הדין למשמורת עילה לשחרר אותם.

התשובה הראשונה שסיפקה המדינה – דחיית בקשתו של הצעיר האריתריאי – התקבלה שלושה ימים לפני הדיון בבג”ץ בעתירה נגד התיקון לחוק למניעת הסתננות.  עו"ד יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, אומר כי "ספק אם עיתוי ההחלטה מקרי. במשך שנה תמימה משרד הפנים גרר רגליים ולא קיבל ולו החלטה אחת בעניינם של מבקשי המקלט הנמקים במעצר". לדבריו, "בשבועיים האחרונים, לקראת הדיון בבג"ץ וכדי ליצור אשליה של עשייה, משרד הפנים מקיים בליץ של ראיונות מקלט במתקני הכליאה, כדי לנסות להצדיק את טענתו נטולת הבסיס לפיה רוב הכלואים אינם פליטים".

ביום ראשון צפוי הרכב של תשעה שופטים לדון בעתירה, לפיה החוק - המאפשר מעצר מנהלי לצורך הרתעה - אינו חוקתי. באופן חריג, ביקשה נציבות האו”ם לפליטים להצטרף לעתירה כידידת ביהמ"ש. מנגד, ביקש ועד הפעולה של תושבי דרום ת"א להצטרף למשיבים.

ממשרד הפנים נמסר כי "עמדת המשרד, המגובה בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, היא שעריקות מהצבא כסיבה בלעדית אינה עילה מספקת לקבלת מקלט. כל בקשה נבחנת באופן פרטני. לעניין בקשות המקלט - כל מי שנמצא במשמורת ויגיש בקשה, בקשתו תיבחן בתוך תשעה חודשים". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו