בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תלמידים התלוננו על הבגרות בהיסטוריה; שר החינוך: הם עסוקים בדקלום ושינון

לדברי מומחים, במבחן אין די שאלות חשיבה. אם תלמיד לא יודע לענות על שאלה מעט מורכבת, אומר היסטוריון, "אני לא יודע מה אנחנו עושים פה כמורים"

36תגובות

אל דף הפייסבוק של משרד החינוך הגיעו תלונות רבות של תלמידים שניגשו אתמול (שני) לבגרות חלק א' בהיסטוריה. המתלוננים הם בעיקר תלמידי כיתות י' שזוהי בחינת הבגרות הראשונה שלהם במקצוע עם מלל רב. לתלמידים, שהתלוננו על ניסוח השאלות ומורכבותן, הצטרפו גם מורים בתחום.

הבוקר התפנה שר החינוך שי פירון לענות לתלמידים ולמורים ומתח ביקורת מרומזת על התלונות. "תלמידים רבים מידי עסוקים בלימוד מתוך 'מיקודיות' או 'תשובונים' - והם מצפים לשאלה שכבר ראו", כתב פירון בדף הפייסבוק שלו. שר החינוך התחייב, עם זאת, כי יבחן כל טענה הנוגעת להגינות הבחינות וכתב כי "במידה והבחינות היו קשות יתר על מידה, נמצא דרך שלא תפגע בתלמידים".

"הדקלום, השינון המוגזם אינם חשובים בעיני", כתב השר. "אכן - הם הבסיס אבל הם לא מטרת הלמידה. צריך לשנות את השיטה, מן היסוד. יותר עבודת צוות, עבודות חקר, דו"חות וכו'. יותר הצגת נושאים - כהרצאה בפני הכיתה". עוד כתב כי "ניסוח השאלות הוא עניין חשוב, אך חשובים יותר שאלות העומק המעוררות ומניעות אותנו למקומות אחרים. כיצד תשפיע היווצרותה של הלאומיות החדשה באירופה על תפיסתם של התלמידים את מדינת ישראל? כיצד ישפיע חזונו של הרצל על עולם החלומות ("אם תרצו אין זו אגדה")? על הנאמנות של האדם לחזונו (אלטנוילנד) ובעיקר - על הבנת שורשיה של הזהות הלאומית שלנו?".

ד"ר יעקב דויטש, ראש החוג להיסטוריה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, מסביר כי "השאלות הן הוגנות. אני הייתי מצפה שתהיה יותר דרישה לחשיבה. יש מעט מאוד שאלות שבאמת דורשות חשיבה ולא משהו שדורש שינון והקאה".

מיכל פתאל

התלמידים התלוננו בין היתר על שאלות 3 ו-4 בשאלון (לחצו לעיון בשאלון המלא). כך למשל, בסעיף א' של שאלה 4 התבקשו התלמידים להסביר "שלושה מאפיינים שקושרים בין בני אותו לאום ומלכדים אותם". מורה להיסטוריה מהשרון מסבירה כי "אם היו כותבים מהם מאפייני הלאומיות ולא מה הם מאפייני בני אותו לאום, אז התלמידים היו יודעים לענות".

דויטש חולק על כך. "כשמדברים על שלושה מאפיינים שמלכדים את בני אותו לאום אני לא חושב שזו שאלה קשה. הציפייה שלי היא שהתלמידים לא יקבלו רק מידע אלא יקבלו כלים לחשיבה. ברגע שבאה שאלה מורכבת מעט יותר כמו מאפיינים שקושרים בני אותו לאום, ותלמיד לא יודע לענות, אז אני לא יודע מה אנחנו עושים פה כמורים. אם מורה מלמד תלמידים רק לדקלם ולא נותן כלים, אז אולי שאלות כאלה באמת יהיו קשות".

בסעיף ב' של אותה שאלה נכתב: "הצג שניים מהשינויים שיצרה תופעת הלאומיות המודרנית במפה המדינית של אירופה, והסבר אחד מהשינויים שהיא יצרה בחברה האירופית בתקופה זו". אותה מורה הסבירה עוד כי "הניסוח היה בעייתי, למשל המושג 'שינויים במפה המדינית'. ילד מיד רואה מפה מול העיניים ומתחיל להילחץ מזה. זה לוקח אותם לעולמות אחרים ולא למה שהתכוונו".

לדבריה, "אין התחשבות בילדים מפריפריה או ילדים שהמשלב הלשוני שלהם נמוך מסיבות אחרות. דווקא שאלות החשיבה היו לעניין, אבל השאלות של הידע הטהור היו מנוסחות בצורה מורכבת. רק ילדים מצטיינים הבינו למה מתכוונים".

רכז היסטוריה מבית ספר בגוש דן הוסיף כי "היתה בעיה אחרת והיא בחירת הנושאים. יש בחירה בין שאלות 3 ו-4. שתיהן עסקו בנושא הלאומיות, אחת על שני סעיפיה ואחרת על סעיף אחד. מצד שני לא נשאלה שאלה על הקמת התנועה הציונית, שזה נושא המהווה 20% מחומר הלימוד בחלקו הראשון. זה היה לא הוגן כלפי התלמידים. גם בחלק השני התמקדו בנושאים איזוטריים. זה שאלון בחירה, לתלמיד לכאורה לא היתה אפשרות בחירה אם הוא לא הבין עד הסוף את החומר".

שני המורים הסכימו כי חלק מהבעיה נובע מכך שזוהי ההתמודדות הראשונה של תלמידי כתה י' עם בחינה הדורשת כתיבת מלל רב, ולכן הלחץ שהיא מעוררת בתלמידים גדול. לדבריהם, "זה עוד לא הזמן לאתגר את התלמידים בניסוחים מתחכמים". אחד המורים אף הוסיף כי תלמידים יצאו מהבחינה מבלי לענות על שאלה שלמה ששווה 30 נקודות. "הניסוחים הבעייתיים גרמו לילדים לבלק אאוט".

ד"ר אריה קיזל מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה חושב שלא רק בנוגע לבגרות הנוכחית, התפתח שיח בעייתי סביב סוגיית בחינות הבגרות. "משרד החינוך נכנס למלכוד עצמי, מצד אחד הוא פותח את עצמו באופן מוגזם לעתים, בשם פופולריות זולה וירודה. ומצד שני הוא מבקש להעמיד רמה סבירה של למידה בישראל. כל השנים משרד החינוך מזגזג בין המגמות האלה וזה זגזוג שעכשיו משלמים עליו את המחיר".

קיזל, המתמחה בחקר תוכניות לימוד ופילוסופיה של החינוך סבור כי "אי אפשר לקבוע את רמת הלימודים בישראל לפי פייסבוק, ומצד שני אי אפשר להיות מנותקים לגמרי מהתלמידים. צריך קשב לתלמיד אבל צריך גם רמה גבוהה של למידה. אם לתלמידים יש מקום לפידבק צריך להקים מנגנון מסודר, נניח שהוועדה שכותבת את הבחינה תהיה קשובה למסמך מסודר של התלמידים. מה שהמשרד עושה זה מדיניות הפחדה, הוא מייצר שיח של הפחדה כלפי כותבי השאלון בשנה הבאה. התוצאה תהיה שבשנה הבאה יגידו הכותבים לעצמם שהיתה בחינה קשה ו'בוא נהפוך את השאלה ליותר פשוטה ורדודה'. בחינה ברמה קצת יותר גבוהה היא סטנדרט גבוה. צריך לדבר עם הנוער על הרמה ולא להתבייש ברמה גבוהה".

כבר אמש עלה לדף הפייסבוק של המשרד הסבר לתלמידים בזו הלשון: "בחינת הבגרות חלק א' שנערכה היום תאמה באופן מלא את ההנחיות שניתנו למורים... למטה הבחינות הגיעו בקשות הבהרה בגין שאלות 3,4 . שאלות אלה נבנו במלואן בהתאמה להנחיות אלה. מפניות שהגיעו למטה עולה כי מורים רבים הניחו שהשאלות מכוונות לדרישות גבוהות יותר ממה שנדרש בפועל. כלומר- מורים ביקשו לבדוק האומנם התשובה נכונה (והיא אכן היתה כזו)".

עוד נכתב שם כי "יתרה מכך, במספר מקרים טענו המורים כי הם עצמם חלוקים בתשובותיהם, ולא בכדי – לאותה שאלה אפשריות כמה וכמה תשובות ועל כן אין במחלוקת זו כל רע. בכל מקרה, נראה כי המורים והתלמידים דואגים על לא מאומה. מאחר ואנו עוסקים בתחום ידע הומניסטי, מספר התשובות שתתקבלנה רב מאוד, ואיש לא ייפגע".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו