המדינה החלה בדחייה גורפת של בקשות מקלט שהוגשו ע"י אריתריאים

משרד הפנים הודיע ל-17 מבקשים שהם אינם עומדים בתנאי אמנת הפליטים הבינלאומית. סקר: 60% סבורים שהמהגרים מסוכנים לחברה הישראלית

אילן ליאור
אילן ליאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים84
אילן ליאור
אילן ליאור

ישראל דחתה בשבועיים האחרונים 17 בקשות מקלט של מהגרים המוחזקים במתקני כליאה. ככל הידוע, רובן המוחלט של הבקשות הן של אזרחי אריתריאה שהביעו חשש לגורלם אם ישובו לארצם, משום שחמקו משירות צבאי או יצאו מארצם בניגוד לחוק. הוועדה המייעצת לשר הפנים בענייני פליטים השיבה להם כי אינם עומדים בתנאי אמנת הפליטים הבינלאומית שעליה חתומה ישראל. היא ציינה כי על פי החלטת שר הפנים, השתמטות או עריקה משירות צבאי אינן מספיקות לבדן לבסס טענה של רדיפה פוליטית.

יותר מ-1,400 מהגרים מאפריקה המוחזקים במתקני כליאה הגישו עד כה בקשות מקלט, אך עד לפני שבועיים לא השיבה המדינה לאף אחת מהן. מאז החלה להשיב , דחתה המדינה את כולן. ישראל מעניקה הגנה קבוצתית זמנית לאזרחי אריתריאה וסודאן. לכן, הבהירה המדינה שמבקשי המקלט שבקשותיהם נדחו לא יוחזרו לפי שעה לארצם. דחיית הבקשות עולה בקנה אחד עם דבריה של עו"ד יוכי גנסין, בכירה בפרקליטות, בדיון בבג"ץ לפני שבועיים, אז העריכה של אזרחי אריתריאה יידחו.

לעומת זאת, דחיית בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה עומדת לכאורה בסתירה . נציבות האו"ם לפליטים קבעה ב-2011 שהתחמקות משירות צבאי היא הגורם העיקרי לרדיפה פוליטית באריתריאה ועלולה להוביל לכליאה בתנאים לא אנושיים, לעינויים ואף להוצאה להורג. האו”ם מציין כי השלטונות באריתריאה עלולים לראות בהתחמקות משירות הבעת עמדה אופוזיציונית ולהתייחס למשתמט או לעריק כאל בוגד. בניגוד לישראל, בעולם יש שיעור הכרה גבוה בפליטים אריתריאים. ב-2011 ניתן ברחבי העולם מעמד פליט ל-74% ממבקשי המקלט מאריתריאה.

מהגרים מאפריקה במתקן סהרונים, היוםצילום: אליהו הרשקוביץ

בישראל שוהים עתה כ-55 אלף מהגרים מאפריקה שנכנסו לישראל דרך גבול מצרים, מהם כ-36 אלף מאריתריאה וכ-14 אלף מסודאן. כ-2,000 מהגרים מוחזקים במתקני כליאה. החוק למניעת הסתננות מחייב את המדינה להתחיל בבחינת בקשת מקלט בתוך שלושה חודשים מרגע הגשתה ולהשלים את הטיפול בה בתוך תשעה חודשים. עד כה נמנעה המדינה מלהשיב לבקשות המקלט, אך מרגע שחלפו תשעה חודשים ממועד הגשתן לא נותרה לה ברירה. אם המדינה לא השיבה למבקש מקלט בתוך תשעה חודשים, יש לבית הדין למשמורת סמכות לשחררו.

בשבוע שעבר אישרה ישראל כי היא השיגה הסכמה עם השוהים בארץ, וכי במקביל מתנהל משא ומתן בנושא עם ארבע מדינות נוספות. עם זאת, שם המדינה לא פורסם. כעבור כמה ימים דיווח כלי תקשורת סודאני כי השלטונות בחרטום ושבו לארצם בחשאי דרך ירדן. ישראל הודתה לאחרונה כי החזירה בחודשים האחרונים כ-2,100 מהגרים מסודאן לארצם דרך מדינה שלישית, אך לא הסכימה לחשוף את שמה.

אתמול סיירה ועדת הכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים במתקן סהרונים, שם מוחזקים כ-1,750 מהגרים. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל רוזין (מרצ), אמרה כי התנאים במתקן סבירים, אך מתחה ביקורת על מדיניות הממשלה. "ראינו כלא. זה לא משמורת וזה לא מחנה פליטים. זה כלא עם גדרות תיל ושערים ואנשים בתנאים של כלא", אמרה. "מדובר באנשים שכל חטאם הוא שביקשו לשפר ולהיטיב את חייהם והם נכלאים לשלוש שנים לפחות. הם לא יודעים מה יהיה איתם לא בשלוש שנים האלה ולא לאחר מכן. זו חוסר ודאות נוראי. חוסר תקווה וייאוש ניכרים בעיניהם".

חברי הוועדה שוחחו עם המוחזקים במתקן, אך לא התאפשר להם לבקר באגף 14, שבו מוגבלת תנועת הכלואים ברוב שעות היממה. לאחרונה הועברו לאגף זה עשרות כלואים שסירבו להתייצב לספירה. רוזין מתחה ביקורת על ששירות בתי הסוהר סירב לאפשר לעיתונאים ולנציגי ארגוני זכויות האדם להצטרף לסיור. "על השר לביטחון הפנים לאפשר לארגוני זכויות ולתקשורת להיכנס למתקן ולדבר עם האנשים. השקיפות תחזק את תחושת הביטחון של האזרחים שלא נעשים פה דברים נוראיים מאחורי הקלעים".

לקראת יום הפליט הבינלאומי, שיצוין ביום חמישי, ערך CIMI – המרכז להגירה בינלאומית וקליטה, מיסודו של ג'וינט ישראל, סקר אינטרנטי הבוחן את עמדות האוכלוסייה היהודית בישראל כלפי פליטים. את הסקר ערך מכון המחקר Market Watch בקרב 408 בני אדם. 60% מהמשתתפים בסקר טענו כי אוכלוסיית הפליטים מסוכנת לחברה הישראלית, 69% אמרו כי הפליטים מכבידים על כלכלת ישראל, 55% השיבו כי היה מפריע להם אם משפחות פליטים היו עוברות להתגורר בשכונה שלהם ו-35% הצהירו כי לישראל חובה מוסרית לטפל בפליטים ולהעניק להם הגנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ