בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח אמריקאי משבח את ישראל על מלחמתה בסחר בנשים

הדו"ח השנתי של משרד החוץ האמריקאי העניק לישראל, בפעם השנייה ברציפות, את הציון הגבוה ביותר. ארגוני הסיוע: "הענישה הוחמרה ויש לזה תוצאות"

6תגובות

הדו"ח השנתי של משרד החוץ האמריקאי על סחר בבני אדם מדרג את ישראל בין המדינות המשקיעות מאמצים למיגור סחר בבני אדם בכלל, ובנשים בפרט. זוהי השנה השנייה ברציפות שבה זוכה ישראל לדירוג הגבוה. "ההישג הזה מבורך והוא לא מובן מאליו", אומרת ריטה חייקין מנהלת פרויקט מאבק בזנות וסחר בנשים בארגון אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה. למרות ההצלחה, בדו"ח מודגש מצבם הירוד של מבקשי המקלט בישראל ונמתחת ביקורת על חוק ההסתננות, "ההחזרה החמה", הפרות עבודה ויחס לקוי לקורבנות סחר ומחנות עינויים בסיני.

הדירוג המוצלח הוא תוצאה של שינוי מעמיק בגישה שהתרחש בישראל בעשורים האחרונים. "החל מראשית שנות ה-90 ועד אמצע שנות האלפיים היתה ישראל אחת ממדינות היעד העיקריות של סחר בנשים משטחי ברית המועצות לשעבר", מסבירה חייקין ומוסיפה שרשויות האכיפה בישראל גילו אדישות להתפתחות התופעה.

על פי ההערכות רשמיות, ב-2002 הובאו לישראל כ-6,000 נשים – יותר מ-100 בשבוע. אלה מצאו עצמן עוסקות בזנות בתנאי ניצול מחפירים. דרכונן נלקח מהן וזכויות האדם הבסיסיות שלהן נרמסו.

"ישראל החלה להתייחס לתופעה במלוא הרצינות לאחר ההלם על דירוגה בשנת 2001 במקום גרוע בדו"ח השנתי של משרד החוץ האמריקאי", מסבירה סיגל רוזן, רכזת מדיניות ציבורית במוקד סיוע לעובדים זרים. "היו איומים לנקוט סנקציות כלכליות נגד ישראל והופעל לחץ בינלאומי כבד למגר את התופעה, וישראל החלה לעשות מאמצים להילחם בתופעה".

לדברי רוזן, דירוגה הגבוה של ישראל בדו"ח נובע מהקמת ועדת חקירה בראשותה של ח"כ זהבה גלאון (מרצ) בשנת 2000 שהשכילה לשתף פעולה עם ארגוני זכויות אדם וארגוני סיוע לנשים בזנות. בין הישגי הוועדה - נחקק סעיף 203א' לחוק העונשין שעל פיו הושת מאסר של 16 שנה על המוכר או קונה אדם להעסקתו בזנות או המתווך למכירה. חל שינוי נוסף בעקבות הוועדה - הנשים הנסחרות הוכרו כקורבנות ולא כעברייניות. "השילוב המקיף הזה של חקיקה, אכיפה, ענישה והסברה ושיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם הביא לתוצאות האלה וישראל שיפרה באופן דרמטי את המאבק בסחר בנשים ממדינות חבר העמים", היא מציינת. "כיום, כאשר אנחנו מתקשרות למשטרה או מדווחות על פנייה שהתקבלה בקו החירום של קורבנות הסחר ישנה היענות מיידית והטיפול הוא יעיל". 

חייקין מדגישה בנוסף את חשיבותה של החקיקה. "הענישה נגד הסרסורים וסוחרי הנשים הוחמרה ויש לזה תוצאות, ובנוסף הניסיון לחוקק חוק להפללת לקוחות ממצב את ישראל בין המדינות המתקדמות בעולם. זה חוק מהפכני המדגיש את הכוונות של ישראל להילחם בתופעה ויש לו קשר הדוק למיקומה של ישראל במקום גבוה ואני מקווה שהוא אכן יעבור בכנסת".

לצד השמחה הגלויה על ההישג חייקין מדגישה שיש עניינים נוספים הטעונים לשיפור. במסגרת הדיון בתיקים הפלילים הקשורים לסחר בנשים נפסקו לקורבנות הסחר פיצויים, אך עד היום 26 נשים בלבד הצליחו לקבל את הפיצויים. רבות מהנשים שנסחרו גורשו או עזבו מרצונן וחזרו לארץ מוצאן. אלה שנותרו בישראל הן אמהות חד-הוריות ללא מעמד, על אף שילדיהן זכאים לאזרחות ישראלית בזכות היותם ילדים לגברים ישראלים. "לרוב מדובר בנשים שהצליחו לצאת ממעגל הזנות, אך נמצאות במערכת יחסים אלימה או מעורערת עם גברים ישראלים", אומרת חייקין, "לאחר פרידה, הן נותרות חסרות זכויות אזרחיות ובמצוקה כלכלית ללא יכולת להתמודד עם הביורוקרטיה. הנשים האלה ראויות להסדרת מעמד ולהגנה".

חייקין מדגישה "שבמקביל לדעיכה בסחר בנשים החלו לשגשג בישראל תופעות מקומיות של סרסרות ושידול לזנות מכיוון שהביקוש לשירותי מין נותר על כנו. לדבריה, הבעיה המרכזית שעליה אין דיון ציבורי היא קהל הגברים הצורכים שירותי מין וגורמים לניצולן של נשים בתעשיית המין.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו