בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הודו מעכבת יציאת ארבעה זוגות ישראלים שקיימו הליך פונדקאות במדינה

הזוגות וילדיהם אינם יכולים לצאת מהמדינה בשל שינוי מדיניות הממשלה ההודית. הם מאשימים את נציגי משרד החוץ שלא סייעו להם, לטענתם

50תגובות

הודו מעכבת את יציאתם של ארבעה זוגות ישראלים שלהם נולדו בשבועות האחרונים תינוקות במסגרת הליכי פונדקאות במדינה. בדצמבר האחרון הודיעה הודו על שינוי מדיניות, שלפיו הפונדקאות מותרת רק לזוגות הטרוסקסואלים הנשואים לפחות שנתיים. כך נחסמה למעשה האפשרות בפני זוגות חד מיניים, יחידים וידועים בציבור. בנוסף התנתה הממשלה את הליך הפונדקאות בקבלת ויזת בריאות במקום ויזת תייר רגילה.

ממשלת הודו התחייבה לאפשר לזוגות שהחלו בהליך לפני שינוי המדיניות לצאת מהמדינה, אך יציאת זוגות שאינם עומדים בתנאים החדשים הותרה רק עד האחד ביולי. כעת מעוכבים זוגות רבים ממדינות שונות שלא הספיקו להשלים את ההליך עד למועד זה, וממתינים לאישור של משרד ההגירה ההודי כדי לעזוב את המדינה. ככל הידוע, במומבאי שוהים ארבעה זוגות ישראלים שאינם יכולים לשוב לארץ. הזוגות העלו טענות קשות למשרד החוץ הישראלי, שלדבריהם אינו מסייע להם. במשרד החוץ אמרו כי אתמול התקבלו האישורים שיאפשרו את חזרת הזוגות לארץ, אך אלה אמרו כי האישורים טרם הגיעו אליהם.

יותם יעקבסון, יוסי גלעד ובנם יונתן אינם יכולים לעזוב את הודו כבר שישה שבועות. לדברי יעקבסון, הקונסוליה הישראלית במומבאי הקשתה עליהם, במקום לסייע להם לקצר את התהליך ולשוב לארץ עם בנם. לדבריו, הקונסוליה לא הסתפקה במסמך רשמי של בית החולים במומבאי כדי להתחיל את ההליכים לקבלת תעודת מעבר שתאפשר את כניסתו של התינוק לארץ, ודרשה מבני הזוג תעודת לידה עם חותמת רשמית של הודו. רק לאחר מכן ניתנה להם האפשרות לבצע בדיקת רקמות, המוודאת כי קיים קשר ביולוגי בין התינוק להורה ישראלי. "ההליך לקבלת תעודת לידה עם חתימה נמשך בין שבוע לעשרה ימים", אומר יעקבסון בשיחה עם "הארץ" ממומבאי, "אז שלא יספרו לי על הביורוקרטיה ההודית המסואבת והמושחתת. לא בגלל זה אני פה, אלא בגלל מדיניות משרד החוץ". בהמשך, לדבריו, התקשה לקבוע פגישה בקונסוליה לצורך עריכת בדיקת הרקמות, והבדיקה עצמה נשלחה לארץ בהליך איטי: "התחננו למצוא הליך מהיר יותר. יש דואר דיפלומטי שיוצא עם מטוסי אל על שלוש פעמים בשבוע. הכתובת היתה על הקיר שיש פה אנשים שהולכים להסתבך".

יותם יעקבסון

לדברי יעקבסון, "משרד החוץ היה צריך לעשות אחד ועוד אחד – יש פה אזרחים ישראלים שעשו את הדברים על פי חוק. היו צריכים להגן על האנשים ולהגיד להודו 'רבותיי, יש פה תשעה חודשים שעוד לא עברו'. מדינות אחרות עשו את זה". יעקבסון מספר כי שוחח עם זוגות נוספים המצויים במצב דומה, תחת נטל רגשי וכלכלי כבד. גם להם, לדבריו, טענות קשות כלפי משרד החוץ הישראלי.

באחרונה פורסמו ב"הארץ" נתונים המצביעים על עלייה משמעותית בשנים האחרונות במספר הליכי הפונדקאות של ישראלים בחו"ל. על היקף התופעה ניתן ללמוד מפניות לבתי המשפט לענייני משפחה לצורך עריכת בדיקה גנטית לתינוקות שנולדו בפונדקאות בחו”ל. ב-2012 נרשמו 126 פניות כאלה לבתי המשפט, לעומת 93 ב-2011. 73 מהליכי הפונדקאות של ישראלים בחו”ל ב-2012 בוצעו בהודו (58%), 25 בארה”ב (20%) ו-21 בגיאורגיה (17%). שבעה הליכים בוצעו במדינות אחרות – ארמניה, אוקראינה וקזחסטאן. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, כ-53% מהפונים להליכי פונדקאות בחו”ל היו מבקשים יחידים, רובם המוחלט גברים. ייתכן שבנתון זה כלולים גם זוגות חד-מיניים, שרק אחד מהם הגיש את הבקשה לעריכת בדיקה גנטית. 32% ממבצעי הפונדקאות בחו”ל היו זוגות נשואים של גבר ואשה, עוד 2% זוגות הטרוסקסואלים לא נשואים ו-13% זוגות חד-מיניים.

מינה יולזרי, מייסדת ומנהלת המרכז להורות באמצעות פונדקאות, המסייע בהליכי פונדקאות תמורת עמלת תיווך, מזהירה כי הודו ממשיכה לערוך שינויים במדיניותה ולכן על זוגות ישראלים לקבל ייעוץ משפטי טרם כניסה להליך פונדקאות שם. לדבריה, "זוגות שמעוניינים לעשות את התהליך באופן עצמאי, חשוב מאוד שיפנו לקבל חוות דעת מעורך דין הודי לפני שהם מתחילים את התהליך כדי לדעת בדיוק באילו קריטריונים הם צריכים לעמוד ואיזה מסמכים הם צריכים להמציא".

דובר משרד החוץ, יגאל פלמור, מסר בתגובה כי “זוגות המגיעים להודו להליך פונדקאות אמורים להיות מודעים לכך שמדובר בהליך ביורוקרטי שאורך לפחות חודש. ההליך עשוי להתעכב אף יותר, אם הזוגות נכנסים להודו באופן שאינו הולם את דרישות הליך הפונדקאות. הטענות בדבר עיכוב העברת הערכות לארץ נגועות בבורות או בהיתממות. הדואר הדיפלומטי יוצא מהנציגות פעם בשבוע ולפעמים פעם בשבועיים, ומגיע קודם כל למשרד החוץ ורק אז לדואר ישראל. המעבר המהיר ביותר הוא באמצעות חברות דואר פרטיות. הסיבה היחידה לעיכוב ביצוע בדיקות גנטיות, כפי שידוע היטב לכל המעורבים, הוא העדר מסמכים דרושים. אשר לטענה כי חל עיכוב בשל הצורך בהוצאת תעודת לידה בטרם ביצוע הבדיקה הגנטית – ההנחיה איננה של משרד החוץ, ויש לפנות למשרדי הממשלה הרלוונטיים לשינוי ההנחיה”.

פלמור הוסיף כי “יש להדגיש כי רוב הזוגות שמגיעים כיום להודו לצורך הליכי פונדקאות נכנסים למדינה במודע באופן לא חוקי, דהיינו עם אשרת תייר במקום אשרה רפואית, כנדרש כיום. מי שיוצר מראש ובכוונה תחילה מצב בעייתי מול הרשויות ההודיות אינו רשאי לצפות שמדינת ישראל תסייע לו לעקוף את החוקים והנהלים המקומיים. הקונסוליות במומבאי ובניו דלהי פועלות במתואם, ומשקיעות מאמצים יוצאי דופן כדי לסייע לזוגות ישראלים להתגבר על הקשיים הנובעים מדרישות החוק ומנהלים המקומיים. הטענות המושמעות בכתבה הן בגדר כפיות טובה מרתיחת דם כלפי עובדי ציבור מסורים שעושים מעל ומעבר כדי לעזור ולקדם את הטיפול בסוגיה הרגישה של פונדקאות”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו