בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יכול להיות שזה לא נגמר

מתחדשים הלחצים להעלאת בני הפלאשמורה שנותרו מאחור

הטיסות עם אחרוני העולים מאתיופיה צפויות לנחות בסוף החודש בארץ, אך ייתכן שאחריהן יגיעו עוד. "השרים לא יעמדו בלחץ הציבורי", מעריך בכיר בסוכנות

3תגובות

בעוד פחות מארבעה שבועות, ב-28 באוגוסט, ינחתו בנמל התעופה בן־גוריון שתי טיסות שכר ובהן 400 מבני קהילת הפלאשמורה. את פניהם של “העולים האחרונים מאתיופיה” יקבלו, בטקס רב רושם, ראש הממשלה, נשיא המדינה, הרבנים הראשיים ומנהיגי יהדות ארצות הברית. נחיתתם של בני הפלאשמורה האחרונים שקיבלו אישור כניסה לישראל אמורה לציין את סיומו של מבצע שנמשך שלושה עשורים, שבו הובאו לארץ תחילה בני קהילת "ביתא ישראל" ואחריהם אנשי הפלאשמורה. אבל כמו בכל הגלגולים הקודמים של העלייה מאתיופיה, ספק אם שתי הטיסות מסמלות את סופו של הסיפור המתמשך הזה.

רק לפני כארבע שנים סיימו אנשי הסוכנות היהודית באתיופיה את המבצע להעלאת בני הפלאשמורה שנכללו ברשימה של בעלי אישור לעלות לישראל וסגרו את משרדיהם באתיופיה. אחרי כשנה, בעקבות חילופי ממשלות, הוחלט לבדוק רשימה שכללה את שמותיהם של 8,200 בני פלאשמורה שנטען כי עמדו בקריטריונים לעלייה לישראל - היותם "זרע ישראל מצד אמם" - ואנשי הסוכנות נשלחו מחדש לאתיופיה.

כך החל פרק נוסף בסיפור, שזכה לכינוי מבצע "כנפי יונה". הרשימה נבדקה, 6,300 איש קיבלו אישורי עלייה (ועוד כ–400 הוכרו זכאים במסגרת חוק השבות) ועד סוף החודש כולם יהיו כאן. הממשלה, הסוכנות והארגונים היהודיים המעורבים במבצע מתכוונים לשדר הפעם מסר ברור לכל בני הפלאשמורה שלא קיבלו אישור: העסק נגמר. תוכניות הרווחה והחינוך שהופעלו באתיופיה למען בני הפלאשמורה שהמתינו לאישור הנכסף, תחילה על ידי ארגונים יהודיים מארצות הברית ובשנתיים וחצי האחרונות על ידי הסוכנות, ייפסקו. המרכז הקהילתי בעיר גונדר, שבו התרכזו רוב הממתינים, ייסגר. בית הספר שבו למדו תושבי המרכז עברית ויהדות יועבר לרשות העירייה. כ-150 עובדים מקומיים שהועסקו במרכז הקהילתי ובבית הספר, שרבים מהם היו בין מגישי הבקשה לעלייה ונדחו, קיבלו מכתבי פיטורים.

דניאל בר און

"חשוב מאוד שלא נטפח אשליות אצל אף אחד", אומר ראש משלחת הסוכנות באתיופיה, אשר סיום. "סייענו לכל מי שהיה אמור להגיע לישראל וכעת המשימה שלנו מסתיימת". אבל בני הפלאשמורה החיים בגונדר, שרואים את הקבוצה האחרונה של העולים מתכוננת לעזוב את המרכז הקהילתי ולצאת לדרך לישראל, לא איבדו תקווה. "עוד נגיע לארץ ישראל, הכל תלוי באלוהים", הם מבטיחים.

למרות הנחישות שמפגינים סיום ואנשיו, נראה כי להבטחות של הנותרים מאחור יש על מה להסתמך. משרד הפנים הודיע לפני כשלושה שבועות כי תוקם ועדת ערר שתבחן השגות של אנשים שנכללו ברשימה המקורית ופקידי המשרד לא הכירו בזכאותם לעלות. הוועדה תעסוק גם במקרים "חריגים". הסוכנות היהודית נערכת לשינוי נוסף במדיניות הממשלה ובכוונתה להשאיר את משרדיה בגונדר פתוחים לעת עתה.

התהפוכות במדיניות הממשלה בנוגע לפלאשמורה, צאצאי היהודים באתיופיה שהמירו את דתם לנצרות בסוף המאה ה-19, אשר מאז תחילת שנות ה-90 מצהירים על רצונם לחזור ליהדות, החלו עוד בעיצומו של מבצע שלמה במאי 1991. ראש הממשלה אז, יצחק שמיר, החליט שלא לאפשר את בואם לישראל של בני הפלאשמורה, שהצטרפו אל אנשי "ביתא ישראל" באדיס אבבה. בני הפלאשמורה ביקשו לעלות על המטוסים שהביאו את "ביתא ישראל" ארצה ברכבת אווירית, אך לא נענו.

לאחר שהסתיים מבצע שלמה, שבו הובאו 14,310 איש לישראל, הלחצים להעלאת בני הפלאשמורה רק גברו. מנהיגים ונדבנים יהודים מארה"ב חברו לרבנים, בעיקר מהימין הדתי־הלאומי, ולפוליטיקאים מהמפד"ל ומש"ס, בטענה שבני הפלאשמורה הם למעשה יהודים שיש לאפשר להם לעלות לישראל (הרבנים לא ויתרו על הדרישה שהם יעברו תהליך "גיור לחומרה" עם הגעתם). אליהם הצטרפו חלק מבני הקהילה האתיופית שכבר חיו בישראל. הלחצים עשו את שלהם וממשלות ישראל אישרו, כל אחת בתורה, מכסות להגירה של בני הפלאשמורה.

ביולי 2008 הסתיימה העלאתם של בני הפלאשמורה לפי רשימה שקבעה ממשלתו של אריאל שרון ארבע שנים קודם לכן. אבל עם ההחלטה הרשמית על סיום העלייה החל מאבק ציבורי קשה, שאליו הצטרפו אישי ציבור ומשפטנים בולטים כמו נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, אלן דרשוביץ ואירווין קוטלר. הממשלה, שאז עמד בראשה אהוד אולמרט, דבקה בהחלטה. הלחצים לפתיחת הרשימות התחדשו לאחר החלפת הממשלה ב–2009. בנובמבר 2010 התקבלה ההחלטה לבחון רשימה שריכז הארגון היהודי האמריקאי נאקוג' (NACOEJ) ולהעלות מתוכה את העומדים בקריטריונים שנקבעו.

"זה לא נגמר", אמר לאחרונה בכיר בסוכנות. "אנחנו מסיימים את המבצע, אבל הלחצים יימשכו והממשלה תצטרך להחליט שוב. אם להסתמך על ניסיון העבר, השרים לא יעמדו בלחץ הציבורי של המשפחות, האמריקאים, הפוליטיקאים והתקשורת".

עם עולי הפלשמורה, מגונדר עד נתב"ג, אנשיל פפר | מרכז הקליטה שדואג לעולים, עופר אדרת | עבור 1,900 מבני הפלאשמורה, חלום העלייה מתרחק, אנשיל פפר ועופר אדרת | הדור הצעיר ממשיך להילחם להעלאת בני משפחה מאתיופיה, אנשיל פפר | קשיי הקליטה של העולים מאתיופיה, עופר אדרת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו