בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדור הצעיר ממשיך להלחם להעלאת בני משפחה מאתיופיה

ההבדלים בין בני הפלאשמורה לבני קהילת ביתא ישראל הטשטשו בזכות מאבק עיקש של עסקנים, רבנים ואמריקאיים. המשך העליה מאתיופיה תלוי בדור הצעיר, שנולד פה

5תגובות

כל ניסיון שעשתה ממשלת ישראל בשני העשורים האחרונים להפסיק את העלאת בני הפלאשמורה נתקל בהתנגדות מצד קואליציה של שתדלנים יהודים־אמריקאים, רבנים, עסקני ש"ס והמפד"ל ועסקנים ותיקים בני העדה האתיופית שדרשו להמשיך בעלייה. הקואליציה הזאת נהנתה על פי רוב מגיבוי של עיתונאים, שרובם הגדול לא הבחינו בין קהילת "ביתא ישראל", שאנשיה נצמדו למסורות היהודיות באתיופיה ועלו לישראל במבצע משה בשנות ה–80 ובמבצע שלמה ב–1991, לבין הפלאשמורה, שאבותיהם המירו את דתם לנצרות לפני כמאה שנה וביקשו לשפר את תנאי חייהם באמצעות הגירה לישראל.

פוליטיקאים מעטים העזו לצאת בגלוי נגד המסע הציבורי להעלאת הפלאשמורה וקולם של אנשי המקצוע בסוכנות היהודית ובמשרד הפנים, שטענו כי העלאת הפלאשמורה כמוה כייבוא "פצצת זמן חברתית" לישראל וכי למהגרים אין כל קשר ליהדות, לא נשמע. גם בין יוצאי אתיופיה בישראל היו חילוקי דעות קשים בנוגע לקהילת הפלאשמורה וחלקם התנגדו נחרצות להגעתם של מי שנתפשו כ"רודפי יהודים".

כיום ברור שתומכי הפלאשמורה ניצחו. הם הצליחו לשנות את מדיניות הממשלה פעם אחר פעם וגם לטשטש כמעט לחלוטין את ההבדל בין הפלאשמורה ל”ביתא ישראל” בתודעה הציבורית הישראלית. המאבק על המשך העלייה של בני הפלאשמורה יתמקד ב–1,900 מאנשי הקהילה שביקשו להגר לישראל אך נדחו ובאלפים נוספים שלא נכללו ברשימה המקורית, שנקבעה ב–2010 ושימשה בסיס לשלב האחרון של העלייה.

הקבוצות שהשתייכו בעבר לקואליציה להעלאת הפלאשמורה מתקשות להתבלט כיום. היהדות בארצות הברית רגישה יותר להתערבות בפוליטיקה הישראלית. ש"ס נותרה מחוץ לממשלה והיא נמנעת ממאבק לטובת הפלאשמורה (הרב הראשי הספרדי לשעבר שלמה עמאר, שפסק שהם יהודים, מסוכסך כיום עם הנהגת התנועה). המנהיגים הוותיקים של העדה האתיופית בישראל כבר מפנים את מקומם לדור צעיר.

הדור הזה, שחלק מאנשיו נולדו בישראל, מכיר את אתיופיה בעיקר מטיולי שורשים, שהפכו בשנים האחרונות לפופולריים בקרב אתיופים־ישראלים אחרי השירות הצבאי. בני הדור הצעיר נאבקים נגד אפליה ולמען קבלת הזדמנויות טובות יותר בישראל.

לצעירים האלה, שמנהלים את המאבק בעיקר בפייסבוק, יש בדרך כלל קרובים שנותרו באתיופיה והם מעלים לרשת את תמונותיהם ואת סיפוריהם. לפני כשלושה שבועות השתתפו נציגיהם בדיון מיוחד על העלאת הפלאשמורה בוועדת העלייה והקליטה בכנסת. "עיקר המאבק עכשיו זה אנחנו, החבר'ה הצעירים", אומר אמסלו לגאס בן 18 וחצי מירושלים, שהיה בדיון בכנסת. לגאס נלחם על העלאת סבתו לישראל. כמו רבים מחבריו הוא מאמין שיש להפסיק את המצב הנוכחי, שבו בני הפלאשמורה אינם עולים במסגרת חוק השבות אלא על פי הגדרה מיוחדת החלה עליהם בלבד.

לגאס וצעירים אחרים מיוצאי אתיופיה הם כיום היחידים שיש להם אינטרס מובהק בהמשך העלייה, בעוד המדינה והסוכנות היהודית נחושות לסיימה. מידת הצלחתם במאבק האישי והמשפחתי שהם מנהלים תספק קנה מידה לבחינת כוחו של הדור הצעיר בקהילה האתיופית.

עם עולי הפלשמורה, מגונדר עד נתב"ג, אנשיל פפר | מרכז הקליטה שדואג לעולים, עופר אדרת | עבור 1,900 מבני הפלאשמורה, חלום העלייה מתרחק, אנשיל פפר ועופר אדרת | מתחדשים הלחצים להעלאת בני הפלאשמורה שנותרו מאחור, אנשיל פפר | קשיי הקליטה של העולים מאתיופיה, עופר אדרת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו