בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים ישראלים מודאגים מהפסקת השת"פ עם האיחוד האירופי בשל החרם

בנט סבור שיש להפסיק את הקשרים, אולם המועצה להשכלה גבוהה טרם הכריעה בעניין. לקראת דיון אצל נתניהו, המדענים חוששים מפגיעה במחקר

62תגובות

מכוני מחקר ואנשי אקדמיה בישראל מזהירים מפני ההשלכות האפשריות של הפסקת שיתוף הפעולה המחקרי של ישראל עם האיחוד האירופי, בשל הנחיותיו החדשות, המחרימות גורמים ישראלים שפועלים מעבר לקו הירוק.

ראש המועצה לביטחון לאומי, האלוף (במיל’) יעקב עמידרור, כינס אתמול (שני) דיון על השלכות ההנחיות בדרג מנכ”לים, שנערך כהכנה לדיון נרחב שראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לקיים בימים הקרובים. בין היתר נבחנה בדיון השאלה אם על ישראל להמשיך לשתף פעולה עם האיחוד בפרויקט המחקר והפיתוח השאפתני “הורייזן 2020”, בו שותפים משרד הכלכלה, משרד החינוך ומשרד המדע.

שר הכלכלה נפתלי בנט סבור שיש להפסיק את שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי בעקבות החרם, אולם בסביבתו אמרו כי העמדה שהביע היא עמדתו האישית בלבד וכי בדיון אצל ראש הממשלה תעלה עמדת המשרד המקצועית. “לא בטוח שמהלכים נגדיים מצד ישראל יהיו בעלי השפעה בכלל”, אמרו בסביבת השר, ”מדובר בזבוב שלא באמת יטריד את הפיל האירופי. אם נמצא מהלך שיוכל להשפיע נשקול גם אותו”.

לעומת בנט, שר המדע יעקב פרי מתנגד להפסקת שיתוף הפעולה ולפני ימים אחדים אף שיגר מכתב שבו קרא שלא לקבל החלטות חפוזות בעניין. המועצה להשכלה גבוהה, שכפופה למשרד החינוך, טרם גיבשה החלטה בנושא.

אם ישראל תצטרף ל”הורייזון 2020” היא תעביר בשבע השנים הבאות כ‑600 מיליון אירו לאיחוד האירופי ותאפשר לאוניברסיטאות, לחוקרים ולחברות מישראל לקבל מימון ומענקים לפרויקטים בתחומי טכנולוגיה רבים. על כל אירו שתעביר ישראל היא תקבל בחזרה אירו וחצי, כך שהיא אמורה לקבל כ‑900 מיליון אירו. המשמעות עשויה להיות הפסד של כ‑300 מיליון אירו לישראל - או כמיליארד שקלים וחצי. ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה שזכאית להשתתף כחברה שוות זכויות בפרויקט.

לקראת הדיון שיערוך נתניהו בסוגייה פנה אליו אתמול הפרופ’ אורי מר-חיים ממכון המחקר מיג”ל שבקרית שמונה, במכתב שבו ביקש ממנו שלא לקבל החלטות חפוזות ולשקול את כלל ההיבטים הנוגעים בדבר.

מיג”ל הוא מכון מחקר יישומי, הפועל בתחומי הביוטכנולוגיה, מדעי הסביבה והחקלאות. “שיתוף הפעולה המחקרי בין מכוני מחקר בישראל ואירופה מעניק למיג”ל לא רק מימון ברמה גבוהה אלא גם מביא את האזור שלנו, הנמצא בפריפריה הרחוקה של ישראל, לקדמת המדע והטכנולוגיה העכשווית והעתידית”, כתב, “תקציבי העתק של האיחוד האירופי, הנאמדים במיליוני אירו לשנה, המועברים למכוני המחקר הישראלים, מאפשרים גישה לתשתיות מחקרים שאינם קיימים בישראל, התחברות לידע המתפתח באירופה שתורם לנו לקידום נושאים חדשניים ובעלי השלכות יישומיות, מגביר שיתוף פעולה מדעי על בסיס מקצועי רחב וכן תורם למוניטין של חוקרים ישראלים ושל ישראל כמדינה מתקדמת בעולם הרחב”.

לפני שנה העביר האיחוד האירופי למיג”ל מענק בסך 4.4 ימליון אירו להקמת מרכז לקידום המחקר בנושאי סביבה, בריאות והשפעתם על הזקנה.

טס שפלן

גם סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח, פרופ’ שי ארקין, סבור שהחלטה ישראלית שלא לקחת חלק בתוכנית המחקר והפיתוח החדשה של האיחוד האירופי תפגע קשות במחקר הישראלי. לדבריו, הבעייתיות היא בשני מישורים: המישור הכספי - מדינת ישראל השקיעה כ-535 מיליון אירו בתוכנית ה-7 של האיחוד האירופי שמסתיימת ב-2013 ומקבלת 30% יותר מכך, כ-700 מיליון אירו.

“הפן הקריטי יותר אינו הכסף, אלא שיתוף הפעולה”, הוסיף ארקין, “אנחנו חייבים, בעיקר במדע, לפעול בשדה הגלובלי. הבעיות שעליהן אנחנו עובדים רלוונטיות לכל העולם. גם התעשייה שלנו היא כזו, היא בינלאומית, זה המנוע של הכלכלה שלנו. ברגע שננותק מאחד משני מרכזי המחקר החשובים בעולם – אירופה - המדע שלנו יהפוך לרגיונלי ולפחות רלוונטי”.

האוניברסיטה העברית היא אחד מששת המוסדות המובילים באירופה במענקי ERC. ”זה מדד למצוינות שלנו”, אמר ארקין, “זה רק סוג אחד של מענקים - מענקים אישיים שמבוססים על מצוינות אישית, ויש מענקים לקבוצות. ברגע שניחסם משיתוף פעולה עם האיחוד האירופי לא תהיה לנו גישה לתשתיות מדעיות שלא נמצאות בישראל”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו