בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גירוש האם נדחה, כעת יוחלט אם להשאיר את בנה הפעוט עם אביו המכה בישראל

משרד הפנים הורה לי', אזרחית אוקראינה, לעזוב את הארץ; כעת הוקפא גירושה למשך שנה, שבמהלכה ייבחן הקשר בין ההורים לבנם בן השלוש

22תגובות

משרד הפנים החליט לדחות בשנה את גירושה של י', אזרחית אוקראינה בת 30 שהוכתה על ידי בעלה הישראלי, כדי לבחון האם ראוי להותיר את בנם הפעוט בישראל עם אביו. האב קידם בתקופה האחרונה את גירושה של האם מהארץ, לאחר שטען במשרד הפנים כי נישאה לו רק כדי לקבל אזרחות ישראלית, ובמקביל הוציא צו איסור יציאה מישראל לבנם הפעוט בן השלוש. בהיעדר מעמד, האם איננה יכולה לעבוד בארץ ולא להסתייע בשירותי הבריאות והרווחה, ואם תרצה לחזור לאוקראינה, תיאלץ להפרד מבנה.

בדצמבר האחרון הורה משרד הפנים לי' לעזוב את הארץ בתוך 30 יום ללא הילד, החלטה שלא נאכפה. בהתערבות הוועדה לפניות הציבור של הכנסת התקיים בשבוע שעבר דיון נוסף בעניינה של האשה בוועדה הבין־משרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים, בו הוחלט להקפיא זמנית את הגירוש. "בהתחשב בנסיבות הספציפיות והחריגות במקרה דנן, וחרף העובדה שהמבקשת לא עומדת בקריטריונים בהתאם לנהלים, החלטתי לאמץ את המלצת חברי הוועדה ולאשר למבקשת רדיון ישיבה לתקופה של שנה, במהלכה ייבחן הקשר בין הזוג לבן המשותף", כתב מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון בן עמי. "בתום השנה, ייבחן המשך מעמדה של המבקשת בישראל בהתאם לנסיבות העדכניות והרלוונטיות ביחס לבן המשותף".

אלא שח"כ עדי קול (יש עתיד), שהובילה את הדיונים בנושא בכנסת, עדיין מוטרדת מן ההחלטה. "אני מברכת על החלטת הוועדה בעניינה של האשה", אמרה, "אבל עצם ההחלטה להתנות את המשך ישיבתה בישראל בבחינת טיב היחסים בין בן זוגה האלים לבנם המשותף, מעלה חשש כבד כי יוחלט לבסוף להפריד בין האם לבנה, כשזו תגורש לבדה מהארץ".

אליהו הרשקוביץ

המקרה של י' איננו חריג, אלא אחד מני רבים: בשירותי הרווחה ידוע על 52 נשים חסרות מעמד שנפגעו מאלימות מצד בעליהן והפכו "בנות ערובה" שלהם משום שלא הספיקו לזכות במעמד חוקי בישראל. לפחות באחד המקרים, השלטונות גרשו מישראל אזרחית אמריקאית שנאלצה להותיר את בנה בישראל. הועדה לפניות הציבור של הכנסת, בראשות ח"כ קול, יו"ר הוועדה לפניות הציבור, לבחון את התופעה, בניסיון לשנות את הנהלים ולהקנות לאמהות שנישאו לאזרחים ישראלים תנאים בסיסיים שיאפשרו להן להוסיף ולחיות בארץ לצד ילדיהן. התופעה בולטת במיוחד בקרב "כלות" שמצאו עצמן נשואות לגברים ישראליים אלימים ש"ייבאו" אותן לארץ ממזרח אירופה, אפריקה או המזרח הרחוק. בעשרות מקרים, הבעלים רשמו "הערת אזהרה" במשרד הפנים לפיה הם לא

משוכנעים שנשותיהם נישאו מאהבה אלא מן הרצון להשיג אזרחות. כך, הם הקשו על הנשים לעזוב אותם – מחשש שיאבדו מעמד. משרד הפנים מפעיל כיום נוהל "מדורג", המאפשר למשרד לעקוב לאורך זמן אחרי הנשים ובני זוגן בארץ ולבחון את "כנות הקשר" שלהן עם בעליהן, לפני מתן מעמד בישראל.

השופט רון שפירא מתח ביקורת על הפעלת הנוהל בפסק דין שפרסם בחודש יולי האחרון. לדבריו, "מציאות זו מנוצלת לא אחת על ידי בני זוג אלימים, המנצלים את תלותן של בנות הזוג הזרות בכוחם לשלוט על אשרת השהייה של בת הזוג בישראל". לדבריו, "מצאתי לנכון להצביע על תופעה זו בה הופכים משרד הפנים ואופן הפעלת מדיניות ההליך המדורג להיות מכשיר בידי בעלים אלימים להשלטת רצונם על בנות זוג, התלויות בהם בעצם שהותן בישראל. לא לשם כך ניתנו למשיב (משרד הפנים) סמכויותיו, לא לשם כך נקבעו כללי ההליך המדורג".

ח"כ קול החליטה לפעול לשינוי של הנוהל המדורג כולו. על פי ההצעה שהעבירה לשר הפנים, גדעון סער, נישואין לאזרח ישראלי וקיומו של ילד משותף יבטלו את הצורך בהתבססות על הנוהל המדורג וייאפשרו לאישה לגשת יישירות לוועדה הומניטרית כדי לזכות במעמד. בנוסף, מתחילתו של התהליך יינתן לאישה מעמד המקנה אשרת עבודה וזכויות סוציאליות מלאות.

מיכל פתאל

י' הכירה את בעלה באוקראינה לפני חמש שנים. "הוא נסע הרבה מישראל לאוקראינה ולאומן. נפגשנו בבית קפה", סיפרה. "רק אחרי שהתחתנו ובאתי לארץ הבנתי שזה אדם שונה מזה שהכרתי בחו"ל". י' ברחה פעמיים למקלט לנשים מוכות, לאחר שהוכתה באכזריות על ידי בעלה. במקלט לנשים מוכות סיפרו שהאלימות כלפיה היתה קשה. "הגבר היכה אותה, סטר לה, התעלל בה נפשית ופיזית. הוא השליך עליה חפצים ואיים להשליך את בנם מהחלון כשהיה בן חמישה חודשים".

י' ניסתה להימלט מבעלה כמה פעמים, אך בכל פעם הוא הצליח לשכנע אותה לחזור אליו. בסיוע מקלט לנשים מוכות היא השלימה הליך של גירושין ממנו, אבל התפתתה לחזור ולחיות עימו שוב לאחר שהבטיח כי השתנה. "חזרתי כי היה לחץ מהמשפחה", הסבירה. "אמרו לי, 'זה לא צחוק, כבר התחתנת. לא בורחים ככה סתם'. חזרתי אליו, הלכתי ללמוד באולפן. כמה שהייתי מבינה אותו יותר, הייתי מבינה יותר שאין למה לקוות".

משרד הפנים דחה את בקשתה של י' למעמד. תחילה משום שעזבה את בעלה הישראלי, בהמשך משום שלא עמדה בתנאי הנוהל המעניק מעמד לנשים מוכות. במסמך רשמי שהועבר אליה ממנהל האוכלוסין היא נדרשה לעזוב את הארץ, ללא בנה, בתוך 30 יום. "כשהיא שאלה מה יהיה על בנה בן השנתיים וחצי, הסתכלה עליה הפקידה במשרד הפנים ואמרה – תשאירי אותו אצל אבא שלו, הבנו ממנו שיש להם קשר טוב", סיפרו במקלט. "אני תקועה באוויר. הילד הוא אזרח ישראלי ואני לא", אמרה י' ל"הארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו