שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

קריאה לווינשטיין: בחן את חוקיות החקירות נגד נזקקי הדיור הציבורי

בעקבות הפרסום ב"הארץ" פנה ח"כ אילן גילאון ליועמ"ש בבקשה שיתערב בנושא: "משרד השיכון רואה בדיירים, שהינם מעוטי יכולת, כבגדר עבריינים"

יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהונתן ליס

יו”ר סיעת מרצ, ח”כ אילן גילאון, פנה הערב (שבת) ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדרישה שיבחן את חוקיות החקירות שמקיים משרד השיכון לאלפי דיירי הדיור הציבורי והזכאים לדיור ציבורי. גילאון מתח ביקורת על הנוהל לאחר שנחשף בהרחבה בסוף השבוע ב”הארץ”.

במכתב ששיגר ליועץ, כתב גילאון כי “מהכתבה עולה פלישה מטרידה לפרטיות הדיירים, המעלה שאלות על חוקיות החקירות. נראית תמונה מעוותת לפיה משרד השיכון והחברות המשכנות הרואים בדיירים, שהינם מיעוטי יכולת, כבגדר עבריינים, לא פחות מכך. התנהלות זו מעוררת תהייה אם מדובר ברדיפה שיטתית מצד גופים אלה כדי לייאש את הדיירים ואת הזכאים לדיור ציבורי, ולגרום להם לוותר על זכויותיהם על־פי חוק”. גילאון דרש מהיועץ להתייחס לממצאי הכתבה בהקדם האפשרי.

על פי הממצאים, משרד השיכון מבצע בכל שנה כ-10,000 בדיקות אימות לזכאים לסיוע בשכר דירה או במשכנתה, וכ-450 בדיקות לדיירים בדיור הציבורי. לפי נתוני המשרד, הוא מוציא כמיליון שקלים וחצי בשנה על חקירות. במשרד אמרו כי יש בדיקות מדגמיות ויש בדיקות שנעשות בנוהל. לדבריהם, עצמאים תמיד נתונים לבדיקה, וכן זוגות המתקיימים מקצבת נכות ליחיד, וכן מקרים שבהם האשה עובדת והבעל איננו. החברות המשכנות מבצעות חקירות משלהן. עמידר, המנהלת יותר מ-40 אלף דירות, הזמינה בשנים האחרונות 342 חקירות בממוצע בשנה. עמיגור, המנהלת כ-13 אלף דירות, עשתה בשנים האחרונות כ–300 חקירות בשנה בממוצע.

שכונת עמידר בנהריה, ארכיוןצילום: ירון קמינסקי

בחברת עמיגור ציינו כי חקירה נפתחת כאשר אנשים מקבלים הנחה בשכר הדירה ומתעורר ספק ביחס לזכאותם, “או במקרים הפוכים, כשאנו חושבים שלדייר מגיעה הנחה גדולה יותר ומבקשים להוכיח זאת”.

גם חברות עירוניות לדיור ציבורי, המחזיקות מאות או כמה אלפי דירות כל אחת, מנהלות חקירות. חלמיש, הפועלת בתל אביב, הפעילה בשנים האחרונות כ–100 חקירות בשנה בממוצע. בחברה אומרים כי הם מזמינים חקירות “במקרים שנדרשת בדיקה מעמיקה לזיהוי מחזיקים בדירה או לצורך בדיקת יכולת כלכלית”, וכי כך נעשה, “כדי לשמור את מלאי הדירות הציבוריות לטובת האנשים שבאמת זכאים להן”.

מהחברות המשכנות נמסר כי מחיר החקירות שלהן, 300-250 שקלים כל אחת, גבוה מזה של משרד השיכון. בהערכה זהירה מדובר בהוצאה של כמעט 200 אלף שקל בשנה, בנוסף למיליון שקלים וחצי שמוציא המשרד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ