בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סער: ישראל תתחיל במבצע גירוש של סודאנים ואריתראים אחרי החגים

שר הפנים הודיע על חידוש מאמצי הגירוש למדינה שלישית. כנגד מי שלא ישתפו פעולה יינקטו צעדים כמו שלילת אשרות שהייה ואכיפת איסור העסקה

266תגובות

המדינה תחל במבצע גדול לגירוש מהגרים מסודאן ואריתריאה אחרי החגים, ותנקוט צעדים נגד מי שלא ישתף פעולה. שר הפנים, גדעון סער, הודיע היום בדיון וועדת הפנים של הכנסת, כי התכנית מבוססת על הסכמתה של מדינה שלישית לקלוט את המהגרים, או לשמש להם מדינת מעבר בדרכם חזרה לארצם. לדברי סער, השליח המיוחד של ראש הממשלה, חגי הדס, השיג הסכם עם מדינה שלישית במזרח אפריקה והוא אושר בימים האחרונים בידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

"בשלב הראשון אנחנו נתרכז בהגברת מודעת והסברה באוכלוסיית המסתננים תוך שאנחנו נסייע להסדיר את כל נושא היציאה, לרבות מה שנקרא דמי התארגנות ותשלום על הטיסה ודאגה לרכוש שהם צברו בארץ", אמר סער. "השלב השני שנתחיל אחרי החגים יהיה קריאה מסודרת, מעין קול קורא, לאוכלוסייה מוגדרת מתוך המסתננים, לצאת מרצון למדינה השלישית תוך פרק זמן שיוגדר. אנחנו הולכים לעשות את זה לפי שנתונים של כניסה לישראל".

סער הוסיף כי המדינה תנקוט צעדים נגד מי שיסרבו לעזוב את ישראל. בין השאר, סער אמר שלא יוארכו עוד אשרות שהייה, והמדינה תתחיל לאכוף את האיסור להעסיק מסתננים, “גם בניגוד למדיניות הקיימת היום ושהוצהרה בבג"ץ – נתחיל לאכוף את האיסור הזה על אותם מסתננים ואותם מעסיקים כפי שיוגדר".

מוטי מילרוד

לדברי סער, התכנית תוביל ליציאה של אלפי מסתננים מישראל בשנה הקרובה. "ההערכה שלי היא שיש כרגע קצב יציאה של בין 2,000 ל-3,000 מסתננים לשנה. אני משוכנע שאנחנו נגיע למספרים הרבה יותר גדולים, לאחר שהמהלך הזה של המדינה השלישית יתפוס תאוצה. אני מזכיר שיש 55 אלף". לדבריו, המדינה תעודד "יציאה מרצון" של מסתננים המוחזקים במתקני כליאה, כמו גם של אלה השוהים במרכזי הערים. "כל הצעדים האלה שאנחנו נוקטים יביאו לגידול במספרים", אמר.

יו”ר ועדת העובדים הזרים בכנסת, ח”כ מיכל רוזין (מרצ), מתחה ביקורת על תכניות הממשלה. “דברי שר הפנים היום בוועדת הפנים של הכנסת חושפים את כוונתה האמיתית של הממשלה – להעביר את כלל מבקשי המקלט בישראל למדינה שלישית לא נודעת, שפרטי ההסכם עמה חסויים. אין “חזרה מרצון” כשהאלטרנטיבה היא איומים בכליאה ורדיפה מצד השלטונות. אם מדינת ישראל גאה בפתרון שהשיגה להעברת הפליטים למקום בטוח במדינה שלישית, אנו מצפים ממנה לחשוף את פרטי ההסכם עמה, גם אם שמה ייוותר חסוי. כמדינה שחתומה על אמנת האו”ם לפליטים חובתנו לוודא שאנחנו לא שולחים בכוח מבקשי מקלט לאזורי סכנה”.

לפני כשלושה חודשים הודיעה לבג”ץ עו”ד יוכי גנסין, בכירה בפרקליטות, כי ישראל הגיעה להסדר עם מדינה באפריקה, שתקלוט אזרחי אריתריאה ותשמש תחנת מעבר לאזרחי סודאן בדרך חזרה לארצם. שבוע לאחר מכן הגישה המדינה תצהיר לבג”ץ ובה דיווחה כי נוסף להסכם עם מדינה אחת, מתנהלים מגעים מתקדמים עם עוד ארבע מדינות. חגי הדס, השליח המיוחד של ראש הממשלה, הסביר בתצהיר כי “על פי בקשת המדינות המעורבות, בשל הרגישות המדינית והפוליטית הגבוהה, התחייבנו אנו והמדינות, כאחת, להימנע מפרסום זהות המדינות” הוא ציין עם זאת כי המדינות עמן מנהלת ישראל מגעים מצויות באפריקה.

את התצהיר הגישה המדינה במסגרת תשובה לעתירת ארגוני זכויות האדם נגד התיקון לחוק למניעת הסתננות, המאפשר כליאה ממושכת של מהגרים מאפריקה על עצם עבירת ההסתננות לישראל. המדינה עמדה בתשובתה על ההבדל בין אריתראים לסודאנים: “בעוד שבעניינם של אריתראים, נוקטת מדינת ישראל, בעת הזאת, במדיניות של אי הרחקה זמנית לאריתריאה, הרי שבעניינם של מסתננים מסודאן, הימנעותה של מדינת ישראל, בשנים האחרונות, מלבצע החזרות ישירות לסודאן הנה בעיקרה בשל הקושי המעשי לבצען, קושי הנובע מהיעדרם של יחסים דיפלומטיים בין המדינות, וממילא מהיעדר תקשורת עם הרשויות בסודאן”. לכן, טענה המדינה, יש צורך במדינת יעד לאריתראים, בעוד בכל הנוגע לסודאנים ניתן להסתפק במדינה שתשמש תחנת מעבר.

בסוף יוני, שבועות ספורים לאחר ההודעה לבג”ץ, אישר היועץ המשפטי לממשלה נוהל המסדיר “חזרה מרצון” של אזרחי אריתריאה וסודאן המוחזקים במתקני כליאה בישראל. הנוהל נועד להבטיח כי הם מסכימים לחזור לארצם מרצונם החופשי. הוא סותר את עמדת האו”ם לפיה לא ניתן להתייחס לרצונו של אדם כאל רצון חופשי בהיותו כלוא. באמצעות הנוהל הזה החלה ישראל לשלוח בחודש שעבר לראשונה מהגרים מאריתריאה חזרה למולדתם, בניגוד לעמדת האו”ם וחרף הסכנה שעשויה להישקף להם שם.

אתמול פורסמו ב”הארץ” טענות קשות של מוקד סיוע לעובדים זרים כלפי יישום הנוהל בידי רשות האוכלוסין וההגירה. המוקד טוען כי נציגי משרד הפנים מפעילים לחץ פסול על מוחזקים במשמורת, מזהירים אותם כי לא יקבלו מעמד פליט בישראל, ומבהירים כי אין להם אפשרות לצאת לחופשי פרט לחתימה על טפסי “חזרה מרצון”. עו”ד אסף וייצן ונמרוד אביגאל פנו בעניין זה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, והציגו בפניה מקרים המעוררים ספק אם אכן היה זה רצון חופשי שהוביל להחלטה לעזוב את ישראל.

בדיון הבוקר אישרה ועדת הפנים תקנות האוסרות על מהגרים מאפריקה להוציא כסף או רכוש לחו”ל בעת שהייתם בישראל. התקנות קובעות כי בצאתם מהארץ יוכלו מהגרים מאפריקה לקחת עמם כסף ורכוש בשווי שכר המינימום כפול מספר החודשים בהם שהו בישראל. על מנת להוציא כסף ורכוש בסכום גבוה יותר יידרש אישור מיוחד של ממונה בקורת הגבולות. אם לא יאשר זאת, המדינה תוכל להחרים את כסף ורכוש החורגים מהסף המותר. שר הפנים אמר כי זה תמריץ כלכלי שלילי, שנועד למנוע את הכדאיות הכלכלית של הסתננות לישראל. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו