בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הותר לפרסום: אוגנדה היא המדינה השלישית אליה יגורשו מהגרים מאפריקה

בשנים האחרונות התהדקו היחסים בין ישראל ובין המדינה המזרח-אפריקאית. על פי פרסומים זרים, היחסים כוללים גם עסקאות נשק

86תגובות

אוגנדה היא המדינה עמה חתמה ישראל על הסכם לקליטת מהגרים מאפריקה – כך התירה אתמול (חמישי) הצנזורה לפרסום בעקבות פניית "הארץ". לפי שעה המדינה מסרבת לחשוף את פרטי ההסכם עם אוגנדה. ככל הידוע, ישראל תממן את טיסותיהם של המהגרים לאוגנדה ואת קליטתם שם. כמו כן, תעניק לכל אחד מהם סכום כסף, ככל הנראה 1,500 דולר, עם עזיבתו. לא ידוע מה התחייבה ישראל להעניק לאוגנדה בתמורה לקליטת המהגרים ומה חלקה של אוגנדה בהסכם. נציבות האו"ם לפליטים לא היתה מעורבת במגעים בין ישראל לאוגנדה ולא נחשפה לפרטי ההסכם.

נציב הפליטים במשרד ראש ממשלת אוגנדה הכחיש שלשום את דבר קיומו של הסכם עם ישראל. בתשובה לשאלה שהפנה אליו ארגון זכויות אדם בינלאומי, כתב נציב הפליטים, דוד אפולו קזונגו, כי אינו מכיר הסכם כזה. “זה מנוגד ביסודו לעקרון הבינלאומי של ‘אי החזרה’ ומתן מקלט לאלה הזקוקים לו”, כתב.

משרד המשפטים ביקש אתמול להבהיר כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אישר את ההסכם עם אוגנדה לאחר שקיבל הבהרות משליחו המיוחד של ראש הממשלה, חגי הדס, וממשרד החוץ. “היועץ המשפטי לממשלה השתכנע כי אין מניעה משפטית שהממשלה תפעל בהתאם למתווה שהושג. זאת לאחר שווידא, בין היתר, כי המדינה השלישית היא צד לאמנת הפליטים, קיימת בה מערכת מקלט המספקת הגנה לאוכלוסיות הרלוונטיות והיא עומדת בסטנדרטים של נציבות האו”ם לפליטים”. עוד ביקש משרד המשפטים להדגיש כי “לעת הזו, מדינת ישראל אינה מרחיקה את נתיני צפון סודאן ואריתריאה ויציאתם למדינותיהם נעשית מרצון בלבד”.

ניר קידר

על פי הודעתו של שר הפנים, גדעון סער, שלשום בדיון בוועדת הפנים בכנסת, המבצע להעברת המהגרים למדינה שלישית יחל אחרי החגים. הוא ציין כי המדינה תגדיר קבוצות יעד, על פי שנת הכניסה לישראל, ותודיע להן מה המועד האחרון לעזוב את הארץ. לאחר מכן, הבהיר, ישראל לא תאריך עוד את אשרות השהייה שלהם ותחל לאכוף את איסור העבודה שלהם, בניגוד למדיניות שהיתה נהוגה עד כה, אליה התחייבה המדינה בבג”ץ. במשרד הפנים הבהירו כי אזרחי אריתריאה וסודאן לא יגורשו מישראל בניגוד לרצונם. עם זאת, לאחר שלילת אשרת השהייה שלהם, ניתן יהיה להחזיקם במעצר.

אוואט אשבר, אזרח אריתריאה השוהה בישראל שש שנים, הביע אתמול אכזבה מההסכם שחתמה ישראל עם אוגנדה. לדבריו, על ישראל להבין שרוב מבקשי המקלט אינם מהגרי עבודה, אלא פליטים שנמלטו ממשטרים רודניים. הוא חושש כי אוגנדה לא תספק למבקשי המקלט הגנה נאותה. “אם ישראל מחזירה אותי לאוגנדה זה כמו לתקוע לי סכין בבטן. יש לנו בעיה באריתריאה ולכן באנו לישראל. למה שולחים אותנו לאוגנדה? אנחנו פליטים, המדינה שלנו היא מדינה דיקטטורית. באוגנדה ישלחו אותנו לאריתריאה. אנחנו מפחדים מאוד”, אמר.

קובי גדעון \ לע"מ

כבר בחודש פברואר האחרון אמר ח”כ דב חנין (חד”ש) במליאת הכנסת כי קבוצה של אריתראים שהיו כלואים במתקן סהרונים דיווחו שהמדינה לחצה עליהם לעזוב לאוגנדה. הדברים נאמרו לאחר השבעת הכנסת החדשה, אך עוד לפני כינונה של הממשלה הנוכחית. “בימים אלה אני שומע שבכלא סהרונים כלואה קבוצה של אריתראים, והם מדווחים שאנשי רשות ההגירה מציעים להם, ואפילו מפעילים עליהם לחצים, לעזוב את הכלא ולעבור או לנסוע או להיות מוסעים לאוגנדה”, סיפר חנין בשאילתה שהפנה לשר הפנים דאז, אלי ישי.

האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, רופאים לזכויות אדם, א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), אמנסטי אינטרנשיונל וקו לעובד פרסמו אתמול הודעה משותפת, שבה הטילו ספק במהימנות ההצהרות על הסכם עם אוגנדה. “שנים שמשרד הפנים מדבר על הסכם עם מדינה שלישית, שתקנה מישראל מבקשי מקלט תמורת נשק וכסף, ואף שמה של אוגנדה הוזכר. אלא שהתברר כבר שאוגנדה אינה מדינה בטוחה, ואין כל דרך לשמור על שלומם של מי שיגורשו אליה. בחודש מארס האחרון גירשה ישראל מבקש מקלט אריתראי לאוגנדה, וזו מיהרה להתנער מכל סיכום עמה ולגרש אותו מיד עם בואו”, כתבו נציגי הארגונים. “משרד הפנים אינו מבהיר מתי בדיוק ייצא ההסכם לפועל, כמה אנשים ייקלטו במדינה, מהו המעמד שיקבלו ומהן הערובות להבטחה שלא יגורשו למדינות מוצאם”.

עוד ציינו נציגי הארגונים כי “מטרתה של ההודעה על הסכם ערטילאי עם אוגנדה היא לעורר מחדש את הדיון בגירוש למדינה שלישית כדי לנסות ולהשפיע באמצעות התקשורת על שופטי בג”ץ, שלא להכריע בעתירה לביטול החוק למניעת הסתננות. היא גם נועדה להפעיל לחץ על מבקשי המקלט בישראל, כדי שיבקשו לעזוב מיד את ישראל בכל דרך שתימצא להם, אף תוך סיכון חייהם ושלומם”.

לפני כחצי שנה פורסם ב"הארץ" סיפורו של אזרח אריתריאה שהיה כלוא בישראל וחתם על מסמכי "חזרה רצון". הוא סיפר כי נציגי משרד הפנים אמרו לו שאם לא יחתום, יישאר בכלא שלוש שנים. ישראל מימנה את טיסתו לאוגנדה, אך זו לא אפשרה לו להיכנס לשטחה או להגיש בקשת מקלט. הוא סירב לחזור לאריתריאה מחשש לחייו ונשלח למצרים, שם נעצר. בעקבות פרסום המקרה אסר היועץ המשפטי לממשלה לבצע נוהל "חזרה מרצון" מבין כותלי הכלא. אולם, בסוף יוני אישר וינשטיין נוהל המסדיר "חזרה מרצון" של מהגרים מאפריקה למדינות מוצאם, בניגוד לעמדת האו"ם.

מדינות מערביות אחרות חתמו בעבר על הסכמים עם מדינות אחרות בניסיון להעביר אליהן אוכלוסייה גדולה של מהגרים. בשנים האחרונות חתמה אוסטרליה עם מלזיה על הסכם להעברת מהגרים ממזרח אסיה, ואיטליה חתמה על הסכם עם לוב להעברת מהגרים מסומליה ואריתריאה. בשני המקרים היו אלה הסכמים פומביים, שתוכנם היה חשוף לציבור והם הועמדו לביקורת שיפוטית. שני ההסכמים לא יצאו בסופו של דבר לפועל כיוון שבתי המשפט פסלו אותם וקבעו כי הם סותרים את אמנת הפליטים ואינם עומדים בתנאים בסיסיים של הדין הבינלאומי.

יו"ר ועדת העובדים הזרים בכנסת, ח"כ מיכל רוזין (מרצ), אמרה כי אין לה התנגדות עקרונית להסכם, אך לדבריה חובה על ישראל לוודא שאוגנדה לא תחזיר את המהגרים לארצות מוצאם ותספק להם דיור, תעסוקה ותנאים סוציאליים הולמים. "להעביר אותם למחנות פליטים באוגנדה זה לא פתרון ראוי. אפשר לעשות מבצע, אבל בצורה חוקית, על פי אמנת הפליטים ולהתייחס לאנשים בכבוד. אסור להתייחס אליהם כאילו הם בקר ואנחנו מעלים אותם על משאיות ומוציאים אותם מפה". רוזין הדגישה כי על ישראל לאפשר למי שיחפוץ בכך להגיש בקשת מקלט ולבחון אותה ברצינות.

חברת הכנסת מרב מיכאלי (העבודה), ציינה כי “כבר לפני חודשיים ביקשה שיתקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון בכנסת בסוגיית המדינה אליה יועברו הפליטים מאריתריאה וסודאן. הוא לא התקיים עד היום ועכשיו מתברר למה: אין לממשלה עניין לאפשר לכנסת לדון בסחר בבני אדם שהיא עושה עם אוגנדה”.

הד"ר דבורה בלום, מנהלת המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, קראה לממשלה לחשוף את פרטי ההסכם, לפחות בכל הנוגע לעתידם של המהגרים מאפריקה. "הייתי מצפה שיפרסמו את פרטי ההסכם, ואני לא מדברת על כמה נשק אוגנדה תקבל, אבל לפחות מה התנאים שלהם אוגנדה מתחייבת כדי לדאוג לאנשים המסכנים האלה", אמרה. עוד הוסיפה כי ההסכם חייב להיות נתון לפיקוח של האו"ם. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו