בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המבקר על ארגון "נתיב": מעודד הגירה מישראל במקום אליה

דו"ח המבקר מותח ביקורת חריפה על המוסד האחראי להעלאת יהודי חבר המדינות: מבזבז תקציבים ומקיים פעילויות הסותרות את מטרותיו

39תגובות

אי סדרים תקציביים, בזבזנות, חוסר תיאום -ואף פעילויות שניתן לפרשן כ"נותנות לגיטימציה רשמית לירידה מישראל": אלו רק חלק מחצי הביקורת שהפנה היום (ראשון) מבקר המדינה, בדו"ח חריף שפרסם על לשכת הקשר "נתיב" - הארגון שמסופח למשרד ראש הממשלה, ופועל להעלאת יהודי חבר המדינות.

בחודש מארס 2009, ערב הקמת הממשלה ה-32, שוחחה בכירה ב"נתיב" עם עוזרו של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו). היא מסרה לו את "דרישותינו התקציביות שיש להעלות במסגרת ההסכמים הקואליציונים". הדרישות, שפורטו בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום אחר הצהריים, כללו את העלאת בסיס התקציב של הארגון ל"מינימום 75–70 מיליון שקלים”.

לא כולם ראו זאת בעין יפה. אחד הפקידים במשרד האוצר מסר למבקר המדינה על "קשיים בהפחתת תקציבי 'נתיב' נוכח מעורבות שאינה מקצועית-תקציבית בקביעתם". ואולם, בהסכם הקואליציוני, שנחתם ב-15 במארס 2009, נקבע כי "תינתן תוספת חד-פעמית של 75 מיליון שקלים לנתיב".

פבל וולברג

בדו"ח נמתחת ביקורת על כך שתקציבו של הארגון נקבע "שלא על בסיס תהליך קבלת החלטות סדור וענייני כנדרש. ללא מתן דין וחשבון מצד אגף התקציבים במשרד האוצר למקבלי ההחלטות בדבר הסכום החיוני לפעילות הארגון".

אי הסדרים התקציביים בנתיב עלו גם מדבריה של שליחת הארגון ברוסיה, שמסרה למבקר המדינה כי "ראש הארגון ציינה בפניה ב-2009 שהיא לא רוצה שיישאר כסף בקופה", כפי שמצוטט בדו"ח. במסגרת זאת, לדוגמה, הארגון נהג לנפח את המספרים של המשתתפים באירועים שאירגן עד פי שלושה מכפי שהיו בפועל. דוגמה נוספת לבזבוז תקציבים מצא המבקר בהרחבת פעילותו של נתיב בתחומים שאינם נמצאים באחריותו, כמו תרבות, הסברה ו"מיתוג ישראל". זאת, מול קהל שאינו בהכרח זכאי לעלייה. פעילות זו, כך המבקר, “הפכה לנדבך מרכזי בפעילות התוכן של נתיב, מבלי לבחון עד כמה היא משרתת את המטרות שקבעה הממשלה לארגון". יתרה מכך, המבקר כותב כי קיים חשש כי "פעילות זו משמשת להצדקה בדיעבד של הרחבת פעילות נתיב".

המבקר ראה זאת בחומרה רבה. הוא קובע בדו”ח, כי "נתיב לא ערך בדיקת צרכים החיוניים לפעילותו, ניתוח יעילות או מדידה כלשהי למועילותן של פעולותיו, ולא קיים הליך סדור של גיבוש צרכים כבסיס לדרישת התקציב. תחת זאת, כדברי ראש נתיב, אישור הגדלת התקציב הוביל להתנעת תהליך חשיבה כיצד לממש את התקציב על ידי הגדלת פעילויות הארגון. “הארגון”, לפי המבקר, “לא נתן דין וחשבון לעצמו ולגופים המפקחים עליו בנוגע לנחיצות פעילויות כאלה או אחרות". בהמלצתו, כותב המבקר כי נדרשת "בחינה ומדידה כדי להצדיק את הסכומים הניכרים, הגדלים משנה לשנה, המופנים באמצעות תקציב הארגון למימון פעולותיו".

התמונה שמשרטט המבקר חמורה אף יותר. למעשה, הוא קובע כי "אין תמימות דעים אשר לייעוד הארגון ולמימוש ייעודו" בקרב נתיב, המופקדים עליו והמנהלים את משאביו. מגמה זו יוצרת מצב אבסורדי, שבו מצד אחד משתתף הארגון בפעילויות ל"עידוד עלייה" ומצד שני פועל ל"חיזוק הזיקה" לישראל. לדעת המבקר, “אי-בהירות אשר ליעדי הארגון יש בה כדי למשוך את פעילותו לכיוונים סותרים: מחד גיסא לעודד עליה ומאידך גיסא לבסס את המשך קיום הקהילות היהודיות המקומיות במקומותיהן".

המבקר מפרט ומציין כי במטרות שהגדיר לעצמו, הארגון אמור היה להשתתף בפעילות בקרב ישראלים בחו"ל, כדי לעודד אותם לשוב לארץ. ואולם, בפועל, אותה פעילות התרכזה במסיבות בחגים יהודיים, הקרנת סרטים וערבי שירה לסטודנטים ואירועים לילדים – "ואין בה דבר הנוגע לפעילות שפורטה לעיל", כדברי המבקר.

הפעילות של נתיב, כך קובע המבקר, עלולה להתפרש בקרב זכאי עלייה כ"מתן לגיטימציה רשמית להגירה מישראל". לבעייתיות הזו שמה לה גם ראש נתיב, אשר בדצמבר 2009 צוטטה כאומרת: “בפעילות מול ישראלים 'יורדים' – יש להימנע מארגון אירועים משותפים עבורם יחד עם אוכלוסית עולים פוטנציאליים".

גם באשר למספר העולים הפוטנציאליים בחבר המדינות קיימת אי בהירות. מספרם המדויק אינו ידוע. ההערכות השונות נעות בין 880 אלף למיליון וחצי איש. כך או כך, בעשור האחרון ירד משנה לשנה מספר העולים שהגיעו ממדינות אלה. בין 2000 ל-2009 הוא עמד על כ-161 אלף, בעוד בעשור שלפניו, בין 1989 ל-1999 הוא עמד על כ-836 אלף. חרף נתונים אלה, לא נעשתה כל בדיקה בממשלה באשר לנחיצותו, יעדיו או תקציבו של נתיב, בו מועסקים כ-400 איש, שפועלים במטרה בישראל וב-11 נציגויות בחו"ל.

כגודל הבלבול כך גם מספר הארגונים שמשתתפים בפעילות למען זכאי עלייה בחבר המדינות. גופים כמו משר החוץ, הסוכנות היהודית, ג'וינט, חב"ד, הלל ואחרים – ממלכתיים ולא ממלכתיים – פועלים בשטחי אחריות משיקים. עד כה הממשלה לא הצליחה לקבוע מנגנון לתיאום פעילותם, חרף התרעת מבקר המדינה בדו"ח קודם בנושא, שפורסם ב-1998. מצב עניינים זה, קובע המבקר, “מצביע על כשל מתמשך בתיקון הליקויים... והביא לחוסר תיאום, התנגשות בפעילות, חיכוכים ובזבוז משאבים”.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בשם נתיב: "לשכת הקשר נתיב תלמד את הדו"ח ותמלא אחר המלצותיו".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו