בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרבית הרב”שים מחזיקים בעבודה נוספת

תפקיד רכז הביטחון הוא לארגן ולתחזק את כיתת הכוננות של היישוב, לוודא את תקינות הגדר המקיפה את היישוב ולסייר בשטח החקלאי

תגובות

רכזי הביטחון השוטף ביישובים פועלים על פי חוק הרשויות המקומיות משנות ה־60. בשנות ה־70 הוחלט שיש לכלול את פעילותם בתוך המסגרת המשטרתית. רכזי ביטחון שוטף רבים מונו לאחר מאי 1974 - בעת הפיגוע במעלות שבו נרצחו יותר מ-20 אזרחים בידי מחבלים שחדרו לישראל מלבנון.

בשנת 1999 החליט שר הפנים דאז, שלמה בן עמי (ישראל אחת), לבטל תקנים של 190 רכזי ביטחון ולגייס במקומם 190 שוטרים. זאת, מתוך הנחה ש–190 שוטרים ישרתו מספר גדול יותר של אזרחים.

בשנת 2010 נעשה עוד תיקון לחוק שהגדיר את הרב"ש כשוטר בעל תפקיד מוגבל לתחומו. "מוצע להבהיר כי הרב"ש הוא שוטר בעל תפקיד מוגבל ומוגדר, במסגרת תפקידו בתחום ביטחון היישוב ובתחומיו בלבד". כיום פועלים 231 רכזי ביטחון שוטף ב־42 מועצות.

תפקיד רכז הביטחון הוא לארגן ולתחזק את כיתת הכוננות של היישוב, לוודא את תקינות הגדר המקיפה את היישוב ולסייר בשטח החקלאי. במקרים שבהם יש סכסוך בין שני אנשים מן היישוב, הרב"ש אמור להשתלט על המצב ולזמן למקום ניידת משטרה. מרבית הרב”שים מחזיקים במשרה נוספת ואף בעסק פרטי וממלאים את תפקידם כרכזי ביטחון בתור עבודה משנית בלבד.

מאחר שתפקיד הרב”ש נוצר כדי להגן מפעולות חבלניות על רקע לאומני, יישובים ערביים לא קיבלו מעולם תקנים דומים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו