בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפל בישראל

התפוח הגדול, סניף הרצליה

אפל היא האחרונה מבין ענקיות הטכנולוגיה שמקימה בישראל מרכז פיתוח. האם תשכיל לפעול להרחבת מעגל הנהנים מההיי־טק המקומי?

12תגובות

קשה לכמת את ההשפעה האדירה של אפל על מיליארדי משתמשי הסמארטפונים והטבלטים בכל העולם. החברה שחוללה מהפכות דיגיטליות יותר מכל חברת טכנולוגיה אחרת, נמצאת אמנם בימים אלו על פרשת דרכים אסטרטגית, אך החלטה חשובה אחת כבר התקבלה - להרחיב מהותית את הפעילות שלהם בישראל. לא מדובר במשרדי מכירות חדשים, או חנויות מעוצבות כמו בכל הערים הגדולות בעולם, אלא בנוכחות בעלת השפעה מהותית הרבה יותר עבור המשק המקומי. אפל צפויה לגייס בשנה הקרובה עד 1,000 מהנדסים ישראלים ולשכנם במשרדיה, שנבנים בימים אלו באזור התעשייה של הרצליה.

מבין ענקיות הטכנלוגיה הגלובליות, שמובילות את המהפכה הדיגיטלית, אפל היא האחרונה שמקימה בישראל מרכזי פיתוח אסטרטגי. היא מצטרפת לענקיות כמו גוגל, אינטל, יבמ, ברודקום, קוואלקום, מיקרוסופט, HP ורבות אחרות, שכבר הבינו שכוח הפיתוח של המהנדסים הישראלים יהיה חלק מהיתרון התחרותי שלהן. למען הסר ספק, חברות ענק אלו לא נמצאות בישראל כי המהנדסים המקומיים זולים יותר, שכן עלות העסקתו של מהנדס ישראלי שקולה לעלות מהנדס בעמק הסיליקון או בכל מקום אחר בארה"ב. הן כאן, בגלל איכות העבודה שהן מקבלות.

אפל היא רק דוגמה למגמה רחבה יותר שתופסת תאוצה בשנים האחרונות. ההיי־טק המקומי, שהיה מרוכז פעם בידי חברות ישראליות קטנות או בינוניות בקנה מידה בינלאומי עובר לידי ענקי הטכנולוגיה הגלובליים. אם באמצעות פתיחה יזומה של מרכזי פיתוח, או באמצעות רכישה של חברות ישראליות מוצלחות והפיכתן למרכזי פיתוח, ענקי הטכנולוגיה הגלובליים מרחיבים את פעילותם בישראל. שינוי זה הוא בעל השפעה על אוכלוסיית עובדי ההיי־טק המקומית. "הנוכחות הגוברת של חברות כמו אינטל ואפל בישראל, עושה טוב מאוד לכוח האדם המקומי ודרכו למשק כולו. האנשים האלו נחטפים כאשר הם יוצאים מהלימודים, ונחשפים מיד לפרויקטים ברמה בינלאומית. באוניברסיטאות הם לומדים תיאוריה, באפל ואינטל הם לומדים את הפרקטיקה ותהליכי עבודה. רבים מהם מתנסים גם בעבודה במרכזי החברות בחו"ל, וחוזרים לישראל עם הרבה ידע ניהולי. החברות האלו הן בתי ספר מעולים, שמאוד מטייבים את כוח האדם הישראלי", אומר דני כהן, שותף בקרן ההון סיכון הישראלית כרמל.

מנגד, הדומיננטיות הגוברת של החברות הגלובליות מעלה את החשש בקרב חברות הטכנולוגיה הישראליות כי יתקשו להתמודד על הטלנט המקומי, בשעה שעודף הביקוש למהנדסים מוכשרים מעלה את שכרם. עם זאת, הביקוש הגובר למהנדס הישראלי והשכר הנאה, צפויים למשוך עוד תלמידי תיכון וסטודנטים לתחומי ההנדסה, המבטיחים היום שכר גבוה וביטחון תעסוקתי. "אנשים לא יוצאים מאינטל 20 שנה. אני מאמין שכך גם יהיה במקרה של אפל", אומר כהן. זו למעשה אחת מנקודות החולשה הגדולות של ההיי־טק הישראלי. אמנם בני המזל העובדים בתעשייה זו משתכרים היטב, אך מספרם מועט מדי וחלקם מכלל המועסקים במשק כבר תקוע כמעט עשור. ההיי־טקיסטים הופכים לאליטה החיה בעולם מקביל, כאשר הפער בינה ובין יתר העובדים במשק המקומי הולך ומעמיק.

הרחבת הנהנים מהטלנט הטכנולוגי שהתפתח בישראל, היא לא משימה רק של הממשלה אלא גם של החברות עצמן. כאן ייבחנו החברות הרב־לאומיות שפועלות בישראל - האם הן יפעלו על מנת לטפח סביבן ספקים חיצוניים, תלמידים, סטודנטים ויזמים צעירים כדי להרחיב את מעגל הנהנים מהיי־טק? חברות כמו אינטל, גוגל ומיקרוסופט השכילו לעשות זאת ולפתוח חממות ליזמים, ולקדם שיתופי פעולה עם מוסדות הכשרה מקומיים. האם אפל תצטרף אליהן?

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו