בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתר זיכרון

הספרייה הלאומית מקימה ארכיון לאינטרנט הישראלי

בתחילה תשמר הספרייה כ-400 אלף אתרים. עם זאת, היא צפוייה להיתקל בקשיים בשימוש בתכנים מרשתות חברתיות, הבוחרות להישאר סגורות לחיפוש

10תגובות

הספרייה הלאומית הכריזה היום (ראשון) על הקמת ארכיון שישמר את כמעט כל אתרי האינטרנט הישראליים הפועלים כיום. עלותו של הפרויקט, שהושק בעזרת תרומה מגורם אשר לא נחשף, עומדת על מאות אלפי שקלים. בתחילה תתאפשר גישה לארכיון רק מהספרייה עצמה, אולם בשלב מאוחר יותר יוכלו הגולשים לגשת לתוכן מכל מקום.

"אנחנו עוסקים בשימור התרבות הישראלית, הזיכרון הלאומי של התרבות, החברה היסטוריה - הישראלית והיהודית", אמר מנהל הספרייה, אורן ויינברג. “חלק מאותו זיכרון קיים היום באינטרנט. כמות הטקסטים הזמינה באתרי חדשות, בלוגים, שירה ספרות מחקר - הולכת וגדלה - ואנחנו מעוניינים לדאוג שהחומרים האלה יישמרו".

עם השקת הפרויקט מצטרפת ישראל לספרייה הבריטית, שהכריזה על פרויקט דומה השנה, וכן לארכיון האינטרנט העולמי, הפועל משנת 1996 בשיתוף פעולה עם ספריית הקונגרס האמריקאית. הספרייה אף תיעזר בארכיון העולמי כדי לקצור ולהעתיק את התוכן הגלוי באתרים השונים. “הם בעצם משמשים קבלן משנה עבורנו, כשאנחנו דואגים לשמור עותק אצלנו”, הסביר ויינברג.

אמיל סלמן

בשלב הראשון של התוכנית תעתיק ותשמור הספרייה הלאומית רק דפי אינטרנט ישראליים, הרשומים בסיומת il. לדברי ויינברג, מדובר בכ–250 אלף אתרים ו ב–150 אלף תת־אתרים. ויינברג הוסיף ואמר כי היקפי האחסון יכולים להגיע עשרות טרה־בייטים בשנה. עם זאת, בספרייה הלאומית הבהירו כי לא יישמרו חומרים מוגנים בססמה, כמו דפים אישיים בשירותים כמו בנקים וקופות חולים.

לשאלה אם בפרויקט ייכללו גם אתרים בעלי תוכן פורנוגרפי, השיב ויינברג: "אנחנו לא סלקטיבים, בוודאי במיפוי הראשוני. בהמשך אנחנו מניחים שלא נעשה איסוף שיטתי, אלא נהיה יותר סלקטיביים - בעיקר בדברים שנחשוב שהתדירות של הסריקה שלהם צריכה להיות גבוהה יותר. זאת הפעם הראשונה שאנחנו עושים העתקה של כל הדומיין, וננתח גם את הנתונים מכל האיסוף ונלמד מהתהליך בפעם הראשונה".

הספרייה פועלת מכוח חוק שמתיר לה לסרוק את כל האתרים בעלי הסיומת il, אך במקרה שמישהו לא מעוניין בסריקה, הוא יכול להוסיף לקוד האתר שורה שמבקשת שלא יכללו אותו בארכיון.

פרויקט בקנה מידה כזה מציב כמה אתגרים משפטיים לא פשוטים, סיפר ויינברג. כך לדוגמא, פרסומים שחל עליהם חסיון צנעת הפרט או לשון הרע, או לחילופין, חומרים שנאספו ולאחר מכן הוסרו מהאתר המקורי בשל צו בית משפט או בשל דרישה של אדם שנפגע מהם. "אנחנו לא נפר צו בית משפט", הסביר. "במידה ואכן הוסרה ההודעה המקורית ובית המשפט קבע שיש כאן הפרה של החוק, אנחנו נשמור אותה אבל לא ניתן גישה".

עם זאת, חלק חשוב וגדול של הפעילות ברשת מתבצעת כיום ברשתות החברתיות, שחלקן לא בעלות סיומת il. כמו כן, ישנן רשתות חברתיות כמו פייסבוק, הבוחרות להישאר סגורות למנועי חיפוש כמו של גוגל. ואולם, בספרייה הלאומית רוצים להגיע לתכנים האלה בשלב הבא, על אף ההגבלות.

"המטרה היא לייצר מנגנונים שיאפשרו לנו להעתיק תכנים מרשתות חברתיות, שנראים לנו חשובים או רלוונטיים לשמירה מבחינת השיח הציבורי, החברתי והפוליטי", הסביר ויינברג. לדבריו, המטרה היא למפות דפים מרכזיים עם רשות מהרשת ולעתים גם מבעלי הדפים. בסופו של דבר, הסביר ויינברג, הרצון הוא לדאוג שחתיכות מההיסטוריה לא ילכו לאיבוד, כפי שקרה לחלקים מרכזיים מהאינטרנט הישראלי בשנות ה-90.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו