בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוארכה פעילות הוועדות לדיור לאומי (וד"ל) והורחבו סמכויותיהן

פעילות הוועדות, שמשמשות לעקיפת מערכת התכנון, הוארכה בכשנתיים. הירוקים טוענים כי מלבד הסכנה הסביבתית, הווד"לים לא מקדמות דיור בר־השגה

2תגובות

הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) את הצעת החוק המאפשרת הארכת פעילותן של הועדות לדיור לאומי (וד"ל) והרחבת סמכויותיהן. לדברי שר הפנים גדעון סער, שהביא את הצעת החוק לדיון, ועדות אלו מסייעות לפתרון משבר הדיור ולהתחדשות עירונית. לעומת זאת, ארגונים סביבתיים מזהירים שהווד"ל משמשות לעקיפת מערכת התכנון, פעילותן אינה מספקת פתרונות לדיור בר־השגה ותגרום לקידום תוכניות הפוגעות בשטחים הפתוחים.

הוועדות לדיור לאומי פועלות קרוב לשנתיים במסגרת ועדות תכנון ובנייה מחוזיות אבל סמכויותיהן רחבות יותר ולוח הזמנים שלו הן מחויבות, קצר יותר. מה שאושר הבוקר הוא תיקון לחוק המאריך את פעילות הווד"ל בעוד 22 חודשים. בנוסף נקבע בתיקון שוועדות אלו יוכלו לאשר גם תוכניות של פינוי-בינוי בהיקף של 100 יחידות דיור לפחות. כמו כן הן יוכלו לקדם תוכניות בקרקע שרק 40% הוא בבעלות רשות המקרקעין. עד עתה הן יכלו לאשר תוכניות בקרקע שלפחות 80% ממנה בבעלות המדינה.

על פי משרד הפנים, הפעלת הווד"ל הוכיחה את עצמה. שכן הוועדות הללו אישרו תוכניות בנייה של 25 אלף יחידות דיור, כחמישית מכלל התוכניות שאושרו מאז שהן החלו לפעול. במשרד הפנים טוענים שהרחבת סמכותן תסייע לתהליכי התחדשות עירונית ותגדיל את היצע יחידות הדיור.

אמיל סלמן

בארגונים הסביבתיים טוענים שרוב יחידות הדיור שאושרו בווד"ל עד היום היו תוכניות שקודמו ממילא בוועדות התכנון, וכי ועדות אלו לא נותנות מענה לקידום תוכניות של דיור בר־השגה. לטענתם הוספת כח אדם לוועדות המחוזיות הפועלות כיום וביצוע פעולות להתייעלותן במתכונת הקיימת, היא הדרך לקדם כנדרש תוכניות בנייה. השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, פנה לראש הממשלה והתריע שהרחבת סמכויות הווד"ל נעשית כעת ללא כח אדם מספיק לבדיקת ההיבטים הסביבתיים של התוכניות השונות.

בחברה להגנת הטבע ובעמותת "אדם טבע ודין" טוענים שהרחבת סמכויות הווד"ל נועדה לעקוף ולהחליש את מערכת התכנון. בארגונים סבורים שתוכניות פינוי־בינוי דורשות התייחסות להיבטים סביבתיים רבים ולצרכים של שטחים ציבוריים. אבל היות והווד"ל פועלות בעיקר כדי לייצר מכסה גדולה ככל האפשר של יחידות דיור בפרק זמן קצר ככל האפשר, יש חשש שהן לא ילקחו בחשבון את כל השיקולים המאזנים בין צרכי הבינוי וטובת התושבים.

לגבי קידום תוכניות בקרקע בבעלות פרטית, מדובר לטענת הירוקים בתמריץ להגשת תוכניות על ידי יזמים פרטיים שכל מטרתם קידום רווחי נדל”ני ולווא דווקא קידום תוכניות שיכולות לשרת מטרות ציבוריות כמו חיזוק ישובי פריפריה. לדברי מרכז תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, איתמר בן דוד, כבר עתה יש מגמה של הווד"ל לאשר תוכניות של בנייה צמודת קרקע בערים כמו באר שבע ולא תוכניות המאפשרות הקמת עתודות בנייה גדולות. תוכניות צמודות קרקע נוחות יותר לקבלנים אבל הן מבזבזות עתודות קרקע ולא עוזרות בהגדלת היצע יחידות הדיור.

חשש כבד נוסף של הארגונים הסביבתיים הוא שהרחבת הסמכויות של הווד"ל תשלים מהלך נוסף של מנהל התכנון במשרד הפנים שנועד להפשיר לבנייה קרקעות חקלאיות במרכז הארץ במסגרת תוכנית מתאר ארצית. ברגע שזה יתאפשר, ניתן יהיה לאשר במהירות בנייה בשטחים אלה באמצעות הווד"ל. מדובר בשטחים שחלקם אמורים לשמש כאזורי נופש וטיולים ליד ערים כמו ראשון לציון, רחובות, רעננה וכפר סבא.

"במקום להמשיך ולאמץ את מחדל הווד"ל, על ממשלת ישראל לקדם מהלכים אמיתיים לקידום פתרונות דיור" אמר מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, עורך הדין עמית ברכה. "זה כולל פיתוח בתחומי ישובים קיימים בלבד, כדי למנוע בזבוז משאבים שגם מעלה את יוקר המחייה. איסור על בנייה צמודת קרקע והותרת פתח למכסה של 20%-30% של דיור בר השגה בכל תוכנית".

הוד"ל אישרו עד היום תוכניות בהיקף של 25 אלף יחידות דיור. כעשרת אלפים יחידות אושרו במחוז דרום ושבעת אלפים במחוז חיפה. יש לציין שכל הליכי האישור של תוכניות הבנייה זורזו בשנתיים האחרונות, ולא רק אלו שנדונו בוד"ל. בין אוגוסט 2011 לאוגוסט 2013 אושרו בסך הכל במוסדות התכנון השונים 135 אלף יחידות דיור, גידול של פי שניים וחצי בקצב האישור לעומת שנים קודמות. דו"ח שפרסם משרד הפנים בתחילת 2013 מחזק את טענת הירוקים שלא מוסדות התכנון הם אלו המעכבים את תוכניות הבניה, והעיכובים נגרמים בין היתר בגלל עיכוב בהקמת תשתיות. מדו"ח זה עולה שגם במקרים שבהם מוסדות התכנון מקדמים תוכניות בנייה של אלפי יחידות דיור, לא ניתן לממשן בגלל שלא הושלמו תשתיות חיוניות. למשל, תוכנית של קרוב לאלפיים יחידות דיור באזור תל השומר כבר הגיעה לשלבי אישור סופיים אולם מימושה מותנה בפינוי מתקנים של בית החולים וסלילת כביש. תוכנית של 4,500 יחידות דיור בקרית ביאליק גם היא הגיעה לשלבי אישור סופיים אבל מימושה מותנה בהקמת מחלף, סיום ביצוע קו ביוב והטמנת קו מתח עליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו