השרים אישרו: הורים לא יחויבו להציג אורח חיים דתי כתנאי לאימוץ ילד

עד כה התבקשו זוגות להציג אורח חיים מסורתי כתנאי לאימוץ. כעת יוכל בית המשפט לפטור אותם מחובה זו, ולקבוע כי טובת הילד לא מחייבת בדיקה של יהדותם

יהונתן ליס
יהונתן ליס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהונתן ליס
יהונתן ליס

בתי המשפט בישראל יוכלו לפטור הורים מהצגת אורח חיים דתי אורתודוקסי, כתנאי לאימוץ ילד שאינו יהודי. ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) תיקון לחוק אימוץ הילדים, המקנה לבית המשפט סמכות להעדיף את טובת הילד על פני השיקול הדתי בתהליך האימוץ. המשמעות: הורים שנדרשו עד היום להוכיח כי הם שומרים שבת ושלחו את ילדיהם למוסדות חינוך דתיים כתנאי לאימוץ ילד נוסף – לא יידרשו לעשות זאת אם בית המשפט יכריע שטובת הילד לא מחייבת בדיקה קפדנית של יהדות ההורים.

את הצעת החוק הגישה ח"כ עדי קול (יש עתיד), וזוהי הצעת החוק הראשונה שהיא מקדמת מאז הסתיימה השעייתה בסוף השבוע.

סבו של יונתן בן ה-4, סיפר ל"הארץ" לפני כשנה כי ״במשך כל התהליך אמרו להורים שהם צריכים להתחזק באמונתם, שהם צריכים להתחיל לשמור שבת, ושהילד ואחותו יצטרכו ללכת לגן דתי. הם מעולם לא אמרו שהם מתנים בזה את הגיור, אבל נתנו לנו להבין זאת״.

ח"כ עדי קול בכנסתצילום: מיכל פתאל

נוסחו של סעיף 5 לחוק קבע כי ההוראה בדבר זהות בהשתייכות הדתית בין התינוק לבין הוריו המאמצים היא תנאי הכרחי שבלעדיו לא יינתן צו האימוץ. בפועל, כאמור, הגיור של הילד משמש מנוף להחזרה בתשובה של ההורים. עשרות הורים שביקשו לגייר פעוטות שאימצו גילו כי הם נדרשים כדרישת־סף לשמור כשרות, לשמור שבת, לקיים בשביל הילד קשר עם בית כנסת ולהעניק לו חינוך דתי רשמי. אלא שמה שנחשב לדרישה מינימלית מבחינה הלכתית, הוא למעשה ויתור על אורח החיים החילוני.

המשמעות, בפועל, היא שניתנה עדיפות ברורה לזוגות אורתודוקסים על פני חילונים, קונסרבטיבים ורפורמים בהליך האימוץ. קול אמרה אתמול כי, "אישורה של הצעת החוק מהווה אמירה משמעותית של המדינה, כי טובת הילד היא השיקול העיקרי בתהליכי האימוץ, והיא תסיר את המכשול שמנע עד כה ממאות ילדים בישראל לקבל בית חם, בשל הגבלות הלכתיות על התהליך”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ