ירדן סקופ
ירדן סקופ

בשבועות האחרונים מנהל משרד החינוך משא ומתן בדבר הכללת בתי ספר מהזרמים הדמוקרטי והאנתרופוסופי במסגרת החינוך הממלכתי. אם יצליח המשא ומתן, יקבלו בתי ספר אלה תקצוב של 100% ממשרד החינוך, בדומה לבתי הספר הממלכתיים. כיום, 75% בלבד מתקציבם של בתי הספר הייחודיים מגיע ממשרד החינוך והם נשענים על אחוז גבוה של תשלומי הורים - בין 700 ל–1,500 שקלים בחודש. סוגיית תשלומי ההורים היא אחד מהסעיפים שבהם מציג משרד החינוך דרישות מבתי הספר הדמוקרטים והאנתרופוסופים, לצד הנחיה לחדול ממיון תלמידים, כחלק מהליך הקבלה. כמו כן הם מתבקשים להכניס לתוכנית הלימודים את כל תחומי הליבה - דבר שרבים ממוסדות אלו כבר עושים בפועל.

עובדים במשרד החינוך אומרים כי מדובר בגישושים ראשוניים וכי זהו צעד שמטרתו המרכזית היא חיזוק החינוך הציבורי. משרד החינוך מתעקש על עקרונות מרכזיים כגון מניעת סלקטיביות בקליטת תלמידים, הפחתת תשלומי הורים, קבלת מורים לפי נהלי המשרד ועמידה בכלל הנהלים. עוד מסרו במשרד כי הם "מבינים את החדשנות והיצירתיות של מסגרות ייחודיות אלו ונכון יהיה להכניס אותן לתוך המערכת, שלא יתנהלו מחוץ לה". יש לציין כי המשא ומתן עם בתי הספר הדמוקרטים נמצא בשלב מתקדם יותר מזה המתנהל עם בתי הספר האנתרופוסופים (חינוך ולדורף).

יו"ר הפורום הארצי של חינוך ולדורף בישראל, גלעד גולדשמידט, אמר ל"הארץ" כי "בנוגע להכרה בחינוך ולדורף והכנסתו לחינוך הממלכתי, אנחנו בתחילת הדרך עם משרד החינוך. עוד לא הגענו לשלב מתקדם, אך אני רואה בזה חלק ממהלך רחב יותר שקשור לכל החינוך האלטרנטיבי". מקורבים לתהליך המשא ומתן מוסרים כי עדיין קיימים חששות בקרב בתי הספר הללו לגבי מידת החופש החינוכי שיוענק להם לאחר החבירה למשרד החינוך, אף כי התהליך עם בתי הספר הדמוקרטיים מתנהל באווירה חיובית מאוד.

בית ספר האנתרופוסופי ביפו, מארס 2013צילום: דודו בכר

בישראל קיימים כיום 26 בתי ספר דמוקרטים ועוד כ–20 בתי ספר אנתרופוסופים. רבים מבתי הספר הללו הוקמו על ידי עמותות הורים ורובם המכריע שייכים למגזר היהודי דובר העברית. רק מעטים הינם דו־לשוניים או שייכים למגזר הערבי. מרבית בתי הספר הללו ממוקמים במרכז הארץ: בדרום ישנו בית ספר דמוקרטי אחד בעיר ערד ובית ספר אנתרופוסופי אחד בבאר שבע. יש בכך כדי להעיד על הפרופיל הממוצע של ילדים הלומדים במוסדות אלה, שגובים תשלומי הורים גבוהים במיוחד.

מרבית בתי הספר מהזרמים הללו נחשבים ל"מוכרים שאינם רשמיים" וזוכים לתקצוב בשיעור של 75% ממשרד החינוך. בפי הציבור הם נקראים לא פעם "בתי ספר פרטיים", למרות שרוב התקציב שלהם הינו ציבורי. בודדים מהם קיבלו הכרה ותקצוב מלא ממשרד החינוך, אולם הדבר לא מנע מהם להמשיך ולגבות מההורים סכומי כסף גדולים. לפי נתוני משרד החינוך, בשנת 2011 היו בישראל 595 בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, בשלל שיטות חינוך - בהן הדמוקרטית והאנתרופוסופית. בתי הספר הללו דוגלים בחדשנות חינוכית והם מעניקים למורים המלמדים בהם חופש רב יותר בבחירת הנושאים ואופן הלימוד. כל אחד מבתי הספר הדמוקרטים והאנתרופוסופים שונה באופיו ודרכיו, אך הם שותפים לתפיסת העולם. שתי שיטות החינוך הללו הן חלק מזרמי חינוך קיימים במדינות רבות נוספות ברחבי העולם.

בחינוך הדמוקרטי, למשל, זוכה כל תלמיד לאיש חינוך מבוגר שחונך אותו וזמין לפניותיו גם מעבר לשעות הלימודים. ברוב בתי הספר הדמוקרטיים ניתן לבחור את מערכת השיעורים ומעודדים את התלמידים להתרכז בפרויקטים אישיים ובתחומי מחקר המרתקים אותם, גם אם הם אינם חלק מתוכנית הלימודים. כמו כן, ישנה ועדת משמעת הכוללת נציגי מורים ותלמידים שקובעת בהצבעה דמוקרטית את העונשים המוטלים על מי שהפר את כללי תקנון בית הספר. תקנון זה נקבע על ידי פרלמנט הכולל גם נציגי הורים.

בבתי הספר האנתרופוסופים של שיטת ולדורף, נוטים לא לערוך מבחנים עד כיתה ז'. במקום מבחנים מגישים התלמידים עבודות או מרצים על נושאים. המחנך מלווה את התלמידים מכיתה א' עד כיתה ח' והתעודות כוללות הערכה מילולית בלבד ולא ציונים. שנת הלימודים מחולקת לתקופות באורך של שלושה שבועות עד חודש וכל תקופה מוקדשת לחקר נושא או תחום לימוד שונה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ