שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

יותר משבוע לאחר המחאה בנגב: 13 מפגינים עדיין במעצר, 5 מהם קטינים

בניגוד להפגנות קודמות, הפרקליטות דורשת מעצר עד תום ההליכים. "זה מקרה נדיר, המעצר הוא צעד של השתקה", טוענת סנגורית של אחד הנאשמים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

13 עצורים, בהם חמישה קטינים, שנעצרו עקב התפרעות בהפגנה נגד תוכנית פראוור־בגין שהתקיימה בחורה לפני יותר משבוע - שוהים עדיין במעצר, לאחר שהפרקליטות ביקשה מעצר עד תום ההליכים. כתבי האישום של העצורים דומים ברובם, ובהם אישומים בגין תקיפת שוטר, הפרעה לסדר הציבורי, גרימת נזק לרכוש ולבעלי חיים (עקב פגיעה בפרשים בשטח). בהפגנות הסוערות שהתקיימו ביום שבת שעבר השתתפו אלפי בני אדם, והן כללו חסימות כבישים, יידוי אבנים ואף השלכת בקבוק תבערה.

לטענת עורכי הדין המייצגים את העצורים, זהו מצב יוצא דופן בו המדינה מבקשת להשאיר במעצר אנשים שאינם מהווים סכנה לציבור, עם אישומים שאינם חמורים מאוד. "נראה שחושבים שאם ישאירו אותם במעצר יצליחו להשתיק את המחאה. העצורים לא מהווים סכנה קונקרטית, אלא שמדובר במחאה פוליטית רחבה ומשמעותית, והמעצר הוא צעד של השתקה ופחד", אומרת עו"ד סמדר בן נתן, המייצגת את אחד העצורים.

"זהו מקרה נדיר", ממשיכה בן נתן. "מדובר בעבירות שלרוב אחרי פחות משבוע העצורים משתחררים. במצבים אחרים ראינו אנשים שמואשמים בסעיפים הרבה יותר חמורים ומשוחררים". לדבריה, לפי החוק ניתן להשאיר אדם במעצר אך יש גם חלופת מעצר כמו מעצר בית, תנאים מגבילים שיבטיחו כי הוא יתייצב למשפט והוא אינו מהווה סכנה לציבור.

7 מתוך 7 |
1 מתוך 7 |
2 מתוך 7 |
צילום: רויטרס

בן נתן הציעה חלופת מעצר בית בעבור העצור שהיא מייצגת, אך לדבריה, המדינה לא מוכנה לשקול זאת. "הטענה היא שהוא מסוכן לציבור ועלול לשבש הליכי משפט. אבל מדובר במורה בתיכון במרכז הארץ, בן 28 ללא עבר פלילי". המפגין נאשם בהתפרעות בהפגנה, הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר. המקרה התרחש אחרי ההפגנה, כשהוא הובא לתחנת המשטרה ושם דחף שוטר. "אבל איזה מסוכנות לציבור יש פה? הוא עצור על הפגנה ספציפית שהתקיימה...לא ברור איך הפרקליטות חושבת שבחור כזה צריך להיות עצור חודשים עד שהמשפט יסתיים".

האישום החמור של תקיפת שוטר שכיח בהפגנות, בעיקר באלה שיוצאות מכלל שליטה. במאי השנה נעצרו שמונה מפגינים חרדים שהפגינו בירושלים נגד גיוסם לצבא. נגד השמונה הוגשו כתבי אישום בגין עבירות של תקיפת שוטר והפרעה לסדר הציבורי. בהפגנה בה נכחו כ-30 אלף איש, נזרקו לעבר השוטרים אבנים ואף רימון עשן, וכמה שוטרים נזקקו לטיפול רפואי בבית חולים. מפקד מחוז ירושלים ניצב יוסי פריינטי כינה אז את ההפגנה הפרת סדר המונית: "שוטרים עמדו במשך שעות וספגו מכל הבא ליד, כולל מוטות ברזל וסלעים. יש לנו שני שוטרים פצועים במצב בינוני". אלא ששבעה מהמתפרעים שוחררו למחרת ממעצרם בתנאים מגבילים. בהפגנות גדולות אחרות, כמו המחאה החברתית בקיץ 2011, מפגינים שנעצרו שוחררו אחרי 24 שעות. מפגינים בשייח' ג'ראח שנחשדו באלימות נגד שוטרים שוחררו לרוב בתום 48 שעות.

בחודשי הקיץ התקיימו שתי הפגנות גדולות באזור הצפון, ''ימי הזעם'' הערביים נגד תוכנית פראוור־בגין. בהפגנות, בוואדי ערה ובסח'נין, נרשמו אירועי אלימות וכן שוטרים נפצעו בהתפרעויות מבקבוקים ואבנים שנזרקו לעברם. בכל אחת מההפגנות נעצרו כ-15 חשודים במעשים. סלאח מוחסן מארגון עדאלה מציין כי המפגינים נותרו במעצר כמה ימים בודדים, כשבסופם שוחררו ללא הליכים. רק מעצרו של מפגין אחד הוארך והוגש נגדו כתב אישום, והוא נתון כיום במעצר בית. "נראה שהמשטרה מנסה לשבור את תנועת המחאה באזור הדרום", אומר מוחסן. "התופעה שהמשטרה עושה שימוש ציני במעצרים וכתבי אישום זה דבר ידוע. יש תחושה שהמשטרה ובמקרים מסוימים גם שופטים לא מכירים את החוק, חושבים שעצם קיום העבירה הוא עילה למעצר אך זה לא נכון. כשלמשטרה אין מה להמשיך לבצע חקירה, ואם העציר לא מהווה איום לשיבוש חקירה, אין למה להחזיק אותו במעצר".

בפרקליטות מחוז דרום מציינים כי מעצרם של העצורים הוארך מכיוון שאכן מהווים סכנה לציבור, ובתגובתם נמסר: "כעולה מבקשת המעצר שהוגשה לבית המשפט יחד עם כתבי האישום, מעשיהם של הנאשמים מלמדים על מסוכנותם, שכן מדובר בעבירות שבוצעו באלימות חמורה, לעתים תוך שימוש בנשק קר, כלפי שוטרים שביצעו את עבודתם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ