בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המציאות זוהרת פחות מהסטיגמה: "לא לכל צרפתי 
יש רולקס ודיזל"

למרות הדימוי שדבק בהם, לא כל העולים מצרפת שוחים בכסף. מי שנדחקו לשוליים מסתגרים בחבורות, "מאות ילדים איבדו את הרצון להשתלב בחברה"

13תגובות

רוב הישראלים חושבים שהעולים מצרפת הם עשירים שמתגוררים בדירות פאר, אבל המציאות הרבה פחות זוהרת. אמנם, יש גם מיליונרים בין העולים, אבל כמו בכל עדה, מזלם של אחרים לא שפר עליהם. עולים רבים מצרפת מתמודדים עם המצב החברתי הקשה בישראל, אליו נוספים חוסר ידיעת השפה והקושי במציאת עבודה, שנאת צרפתים וחוסר היכולת הישראלית לחשוב על צרפתי כעל נזקק.

שלמה צרפתי, 27, בן עולים העובד בסוכנות ביטוח, מנסה להילחם את מלחמת הצרפתים שנדחקו לשוליים. הוא פעיל במפלגת קשת, בעלת האוריינטציה הצרפתית שמחזיקה במושב במועצת העיר נתניה.

בכיכר העצמאות בעיר מתקבצות חבורות של קטינים שמורכבות רק מיוצאי צרפת. המצב הכלכלי הקשה והניתוק משאר החברה יכולים רק לקרב אותם לפשע. מדי שבוע, במוצאי שבת, מגיעה לשם ניידת של עמותת "עלם" עם מתנדבים דוברי צרפתית, כדי לעזור לנוער במצוקה. "העבודה של עלם חשובה", אומר צרפתי, "הילדים האלה איבדו את הרצון להיות חלק מהחברה. אין ישראלים בחבורות הללו והם מדברים רק צרפתית".

דניאל בר און

אחד הילדים האבודים הוא ב', 15, שעלה עם הוריו לארץ לפני שבע שנים. הוא השתלב בכיתה רגילה, אך התלמידים האחרים לעגו לו, וב' החל לנהוג באלימות כלפי סביבתו. צרפתי מספר שיום אחד בא ב' לכיתה עם סימן כחול. המורה שאלה אותו מה קרה וכדי לזכות באהדה, הוא סיפר שאבא שלו הרביץ לו. באותו ערב, התייצבו שני שוטרים בבית ההורים, עצרו את אביו ההמום של ב', הגישו לו צו הרחקה, וחקרו את כל ילדי המשפחה.

מאז, ב' הבין את כוחו. הוא מאיים על משפחתו שיתלונן עליהם בכל חיכוך. "שום מסגרת לא רוצה אותו. אפילו לא ישיבות הסדר", מספר צרפתי. כיום לומד ב' בבית ספר לחינוך מיוחד ומכור להימורים במכונות משחק לא חוקיות, שכמוהן יש רבות בנתניה. "אמא שלו רוצה פתרון, אבל אנשי הרווחה לא באו אפילו פעם אחת", צרפתי מסביר.

לטענתו, בגלל דימוים של הצרפתים כאוכלוסיה חזקה, הם לא זוכים לתקציבים חברתיים, בניגוד לעולים מרוסיה ומאתיופיה. "גם הצבא הוא מכשול", מוסיף צרפתי. "הצרפתים שמים מדים וחושבים שיילחמו בטרוריסטים, ובסוף אומרים להם שהם אפסנאים. זה יוצר אכזבה".

לפי הערכותיו, בנתניה יש כ־200 ילדים ללא מסגרת, שלא זוכים לטיפול הרשויות, ועוד מאות ברחבי הארץ. לדבריו, הרשויות כלל לא מודעות לממדי התופעה. "כשעזרתי למועמד שלי להיבחר למועצת נתניה וסיפרתי על המאבק החברתי שאני מנהל, אמרו לי 'על מי אתה מנסה לעבוד?', אבל לא לכל הצרפתים יש רולקס וג'ינס דיזל".

צרפתי מסכם ואומר ש"עשו עם העלייה הצרפתית את הטעויות שעשו בכל העליות: הסתמכו על הסטיגמות ולא על המציאות. ויש בעיה קשה של שפה - הצרפתים לא טובים באנגלית ואת העברית הם יודעים רק מכתבי הקודש. אמרו לנו שנלמד עברית בארץ ולא בצרפת, אמרו שנסתדר, ואז כשהגענו, קיבלנו באולפן מורה רוסיה שמתקשה ללמד אותנו".

במקביל לעלייה הערה לארץ, צרפתי חוזה שתתגבר ההגירה חזרה לצרפת, וגם ההגירה למדינות אחרות כמו ארצות הברית וקנדה. "האכזבה גורמת להסתגרות, כמו שקרה לעולים מאתיופיה", הוא אומר, "אני רואה את הקהילה האתיופית ואני מרגיש שאנחנו בדרך לשם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו